שפונדרה

מרגע שהתיישבנו על הבר של פרגמון לקח לי בדיוק שניה ושליש לחבב את המקום – נקי, מסודר, צוות קטן ומקצועי, מגבת עם לַבַּנֶה מטפטפת מעל הכיור, צנצנות ותמציות של 'תוצרת בית' פזורות במתחם – עושה חשק להכנס למטבח ולבשל לא פחות מאשר להתיישב ולאכול.

מדובר במסעדה ובר קוקטיילים שגם פתוחה בשבת, מה שמהווה יתרון גדול בעיר הקודש. בכניסה חדר קטן ובפנים חדר מעט גדול יותר ובר. בחרנו את הבר, עם הנוף המרתק למטבח ועם אור טוב לצילום בעמדת המנות היוצאות. לשמחתנו נתבשרנו כי השעות 18:30-20:30 הן שעתיים של שמחה וכל הקוקטיילים ב-35 ₪ בלבד. התפריט קטן וממוקד מאד וכך גם המטבח – קטן, ממוקד מאד ותקתקן: ברמן, שוטף כלים ושני טבחים. זהו.

עוד אני בוחן את תפריט האלכוהול המעניין (זיהיתי שני יקבים ישראלים, נטע וג'סקלה, שלא ראיתי בהרבה תפריטי יין וחבל שכך), הכריזה הצמחונית ברוב חוּצוֹת שהיא רוצה לנסות את כל התפריט. זה כמעט קרה.

לפני שיכולנו להגיד 'יעקב אבולעפיה' הניח ברמננו כוסות ומילא אותן במים, שכן חש כי אנו עולי רגל לעיר ושגרוננו ניחר מהמסע. תיכף הזמנו שני קוקטיילים אבל מהר מהר, לפני שזה מתחיל: ג'ין עלי זית מזקקת ירושלמי (עם עלי זעתר, כמון, קליפת תפוז וזיתים ירוקים וטוניק), ג'ין טנקרי 10 (עם אשכולית, לימון, כוסברה, זרעי פלפל לבן וכוסברה וטוניק). בחרנו באלו משום שהם ה"מופרעים" ביותר בתפריט. הם היו נהדרים. כל קוקטייל ג'ין וטוניק מגיע עם סוג ג'ין אחר ויש גם שני סוגי טוניק. מאוחר יותר הצטערתי שלא בקשתי שוט של ג'ין ירושלמי כדי להבין טוב יותר את טעמו. לשאלתי החצופה האם לא התבלבלו בין זעתר לאורגנו בקוקטייל הראשון, ענה לי אסף הברמן בנימוס שזהו זעתר משער שכם ולא אורגנו ושנכון שהם דומים.

עוד יתרון של המקום הוא המוסיקה. שמענו בעיקר Funk ונכנסנו לגרוב. שיזמתי לא מעט שירים והנה אחד מהם:

(I Got The… \ Labie Siffre*)

בדקה 2:07 מתחיל הקטע שאמינם סימפל לשירו "שמי הוא".

ראשונה הגיעה הפריקה (תעתיק נכון, קבלו חייכן!), עם אפונה, זיתים שחורים, שום קונפי, נענע, שקדים, סלק ולימון כבוש על לאבנה (זאת שמכינים כאן מעל הכיור). מנה כיפית עם הרבה טעמים ומרקמים שהשתלבו יופי יחד ושהספקתי כבר לשחזר אותה בהצלחה בבית (52 ₪).

(משמאל מאחור – מקור הצ’ימיצ’ורי האורגינל)

קולורבי אפוי פעמיים על יוגורט בתיבול צ'ימיצ'ורי וקרקר זעתר היה טעים מאד, אם כי ניכר שמשהו השתבש בגזרת המלח. היוגורט עזר למתן את המליחות והקרקרים, שהיו טעימים מאד (ראינו אותם יוצאים מהתנור) גם הוסיפו לעיצוב המנה. קל לקנות אותי עם צ'ימיצ'ורי, זה כמו חמאת בוטנים מבחינתי – יהיה טעים בכל מקום (52 ₪).

תבשיל פטריות יער וירקות שורש בבירה הגיע עם תוספת של כרוב כבוש ובאמת מעט הזכיר לי שוקרוט, אך המתיקות שלו לא הסתדרה לי בפה. הצמחונית דווקא אהבה אותו. שתי קוביות הפוקאצ'ה שמגיעות עם המנה נכונות מאד ומסייעות לספוג את הרוטב העשיר (58 ₪).

(נגמר…)                                                                           (ווילקינס)

הג'ין נגמר ולכן הזמנתי את המרענן הבא: ווילקינס (שלושה סוגי רום, חליטת היביסקוס, מיץ לימון, צ'ילי אדום וכוסברה). כל קוקטייל הוא גם הופעה של הברמן מלהטט עם כלי השקשוק. כיף להתבונן.

לסיום הזמנו ניוקי פריזאי, שהיתה לכל הדעות המנה המנצחת של הערב, למרות שזו לא תחרות. הניוקי הזה כל כך טעים כי הוא עשוי מבצק רבוך (אין תפ"א אלא חמאה, קמח, ביצים, גבינה ותבלינים מבושלים קלות, ואז מבושלים במים) מטוגן בחמאת מרווה ומוגש על חציל קלוי עם גבינת פטה ועגבניה סחוטה מעל. גן העדן הזה הזכיר לצמחונית יותר מכל, קינוח. תענוג. לקישוט פוזרו עליו עלי הזעתר הטריים מהמערכה הראשונה (62 ₪).

חלאס, אי אפשר היה לאכול יותר – מספיק ודי! נשענו לאחור עייפים אך שבעים ונתפננו לחשוב על הקינוח. הזמנו אחד והגיעו שניים – קסם! סופגניות ריקוטה עם תפוז ונענע הוגשו חמות על יוגורט וסירופ דובדבני אמרנה היו אושר גדול (38 ₪). אתן הגיעו על חשבון הבית שברי טראפלס שוקולד עם תותים, פרוסות שקדים וקישוט אגוזי-שוקולדי שהזכיר לי מאד נוטלה ביתית.

אנחנו עוד נשוב לשם.

משמאל למעלה ונגד כיוון השעון: מרק כרובית וכוסברה שנראה נהדר ולא הזמנו, פוקאצ'ה עם פסטו זעתר שנראתה נהדרת ולא הזמנו, צ'יפס פולנטה שנראה נהדר ולא הזמנו. עוד מנה שלא הזמנו היא הסלט החורפי שמגיע עם רוטב תפוז-ערק, פקאן וגבינה כחולה. ממ…

לפני שיצאנו שמתי לב בינות לצנצנות לכרזה של דן בן אמוץ (דב"א) לרגל מסיבת הפרידה שארגן במועדון החמאם. יש לי מספר ספרים של הנ"ל ואני עדיין זוכר לא רע מספר מערכונים שכתב.

 

 

פרגמון

הלני המלכה 7, ירושלים

לא שאלנו על מקור השם פרגמון, אך בהחלט יתכן שמדובר במחווה לעיר-המדינה מיוון העתיקה שהפכה לממלכה ושעל שמה קרוי נייר הפרגמנט.

 

*חיפוש מהיר במרשתת של Labie Siffre הניב את הפתעתי מכך שהוא יוצר השיר הזה, שמאדנס כיסו בהצלחה מרובה: