הספד לחברת נפש
מאת עודד ~ 22 במרץ, 2013. בקטגוריית: אותי זה מצחיק, בירה, הגיגים, קוקטייל.היום אני נפרד מחברה ותיקה, חברת אמת. הכרנו לפני כ-13 שנים ומיד נשביתי בקסמיה וביופיה. החברות בינינו היתה אמיצה וידענו לחזק אחד את השניה, בעיקר בזמנים הקשים. היא היתה החצי השני שלי. כשהיינו ביחד לא הסתכלתי על אחרות, המחשבה אפילו לא חלפה בראשי. לא הייתי מחליף אותה באחרת. שמרתי עליה כבבת עיני והיא ידעה ללחוש לי סודות מתוקים ולהרגיע אותי כשהייתי נסער. כשנשקתי לה הייתי בעננים, לא היה מאושר ממני.
ואז, רגע אחד של חוסר תשומת לב, שניה של היסח הדעת והמכה שניחתה עליה היתה מכת מוות. אי אפשר היה עוד להציל אותה. כן, הרגתי אותה. זו היתה פשלנות רושעת ואשמתי המלאה. חוסר אחריות משווע! ועכשיו מאוחר מדי, היא איננה עוד.
אני מצטער, אהובתי. סלחי לי, היכן שלא תהיי.
לא אשכח אותך לעולם.
ומהיום אאלץ לשתות קאיפיריניות בכוס אולד פשן.
22 במרץ, 2013 בשעה 10:48
אכן טרגדיה. הלב נשבר אף הוא..
הזכרת לי שמזמן לא שתיתי קאפיריניה
22 במרץ, 2013 בשעה 11:17
נכמרו רחמי, הצטערתי צער רב על חברתך ז"ל.
אך צער אינו משהו שיכול להואיל. ומכיוון שהפסח מתקרב הפכתי בקרטוני המעלים אבק ומצאתי את שתי אחיותיה של המנוחה.
הן תשמחנה לבוא ולנחם ואף להשאר ולרשת את מקומה המכובד.
22 במרץ, 2013 בשעה 11:25
תודה, תודה על תמיכתכן. ותודה על קרטונייך והאבק המשובח שלהם.
22 במרץ, 2013 בשעה 13:06
אין כמו קאפיריניתך בכל צורה ואריזה.
22 במרץ, 2013 בשעה 13:46
די, תמשיך
23 במרץ, 2013 בשעה 0:26
חחח, זה דומה למה שעינת כתבה לפני כמה זמן על המחשב שלה, רואים שאתם מכירים.
24 במרץ, 2013 בשעה 12:46
אני גם מוכן לתרום לך 2 בתנאי שתחזיר לי אחת מלאה…
3 באפריל, 2013 בשעה 8:12
שתי יורשות התקבלו בברכה בביתנו, נשטפו ושוכנו בדיור מוגן בארון.