האם הגינס באירלנד סמיכה יותר?

מאת עודד ~ 24 בספטמבר, 2020. בקטגוריית: אירלנד, ביקורת מסעדה, בירה, בירה במחיר שפוי, בקר, דגים, חזיר.

לפני הרבה שנים קראתי את ספרו של הסטנדאפיסט האנגלי Tony Hawks, "האי הירוק, המקרר ואני" (ובשפת המקור – Round Ireland with a Fridge). הרעיון טוב, הסיפור מעניין, אך הרגיזה אותי גישתו המתנשאת כלפי המקומיים ושגיאות הדפוס המרובות במהדורה המתורגמת לעברית. איתמר הגדיל עשות, מירקר את כולן בצהוב ושלח להוצ”ל בצירוף מכתב זועם.

Ireland2

האי הירוק, הצמחונית ואחי

לפני 15 שנה היינו באירלנד. היה ירוק, רטוב, נעים, יפה, מצחיק וכיף גדול. מאז אני רוצה לחזור לשם. קצת לפני הפנדמיה הנוכחית חזרתי במסגרת העבודה ל- Galway לעוד טעימה קצרה ושוב, אני כבר מחכה לפעם הבאה.

טיילנו אז עם אן ואוֹנְיַה בין Dublin ל-Kilkenny. משם המשכנו להקיף את האי מדרום וממערב, דרך הפנינסולות (חצאי האיים/לשונות היבשה הפולשות לאוקינוס האטלנטי). באזור Galway חתכנו בחזרה מזרחה אל Dublin.

כמעט כל האנשים שפגשנו באירלנד היו נחמדים מאד, אדיבים, ממהרים להתבדח וממהרים להתנצל, לא מקטרים בקול, לא דוחפים, לא עוקפים בגסות ולא מצפצפים. עמיתיי האירים לעבודה דברו אנגלית ברורה מאד, אבל לרוב, למבוגרים באירלנד יש מבטא כבד, או איזה מין מלמול שמקשה את ההבנה למי שאיננו מקומי. 

Ireland5

בכניסה לפאב אליו לקחה אותנו אן הדבלינאית עמד בחור גדול עם כוס גינס ביד ושאל בקול סמכותי אם יש לנו כרטיסי חבר. ענינו מאוכזבים שלא והוא אמר: "זה בסדר, לא צריך פה כרטיס חבר" והתפקע מצחוק.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הם נוסעים בצד שמאל, אגב. כשאמרתי לנהג המונית שלקח אותי העירה שההגה שלו בצד הלא נכון של הרכב, הוא ענה מיד שהוא באמת מתכוון לסדר את זה. זה מוזר, אבל מתרגלים. מה שלא לגמרי הבנו, זה איך בכבישים הצרים והמפותלים כל כך, שלעתים קרובות גובלים בחומות אבן, מורים השלטים על מהירות מותרת גבוהה כל כך. משהו השתבש בהמרה ממיילים לשעה לקמ"ש? על כל פנים, מומלץ לנסוע לאט יותר בכבישים הכפריים, שכן מי שאינו נוהג עלול לחטוף בחילה מעקלקלות הכביש.

Ireland3

כל השנה יורד באירלנד גשם. כן, גם בקיץ. לפעמים זה גשם חזק ולפעמים זרזיף נעים שמאפשר טיול ושהיה בחוץ. לא חסרים שם מים ואמנם הירוק שולט בפלטת הצבעים של הטבע. הטמפרטורה הממוצעת בקיץ היא פחות מ-20 מ"צ, כך שנעים וקריר כמעט תמיד. האוכל האירי הוא אוכל מחמם: תבשילי בשר, תפוחי אדמה, בצק ודגים. אך כמו בכל העולם, כיום אפשר כבר למצוא בה מגוון רחב של מזון מכל מיני תפוצות.

Ireland10

(מתחת לנקניק מתחבאות הנקניקיות)

ארוחת הבוקר הראשונה שלי במלון היתה מענה למח הגרגרן שלי ולגוף הטבעוני, שהתגעגע לטעמים האירופים: טוסט עם חמאה (לחם גינס היה מר מדי), נקניק מעושן מטוגן, פודינג לבן ופודינג שחור, נקניקיה, ביצה מקושקשת וחצי עגבניה. היה טעים מאד באופן קלאסי, אבל הרבה יותר מדי בשבילי לארוחת הבוקר. למחרת אכלתי דייסה.

באחד הבקרים שלח לי ג'יימס, הקולג המקומי, הודעה בה שאל אם אני מעוניין בקפה טוב מחנות מקומית, במקום הנוזל החום הפושר שמגיע לחדר הישיבות. הבריטים לא ידועים בקפה המשובח שלהם ולמזלי זכרתי הפעם להביא אתי סִנסֶנֶת אחת קטנה של קפה שחור אסלי עלא כיף כיפאכּ (נחלה עם הל) ושקית נוספת כתשורה למארחיי.

בשעה 10 בדיוק הופיע חייל עם קנקן תה, מפיות בד, קערית ריבה, קערית קצפת סמיכה מאד וסלסלה עם ערימה של סקונס ענקיות. אלו לחמניות מתוקות עם צימוקים וללא שמרים, שעל אף מראן הן היו אווריריות ולחות. הילידים עטו מיד על התקרובת ואני עקבתי אחריהם כדי ללמוד את כללי הטקס. נחמד. כשחזרתי הביתה אפיתי מיד סקונס עם צימוקים.

Ireland13

במלון Ardilaun, בו התאכסנתי בהמוניי, יש ביסטרו עם מטבח מוצלח. מגיעים לשם אנשים מכל העיר ולא רק אורחי המלון. מצא חן בעיני במיוחד תפריט הילדים, שבניגוד לתפריט הישראלי הסטנדרטי, מכיל גם אוכל.

בארוחת הערב הראשונה שלי, ישבתי על הבר ואכלתי Cottage pie – תבשיל בקר טחון ברוטב חום עם אפונה וגזר, מכוסה בפירה. הוא מגיע בכלי חרס גבוה שאִתגר מעט את האכילה ביושבי על הבר הגבוה ממילא. לא נורא, התגברתי, על אף שהרגשתי קצת כמו ילד. זו היתה מנה נהדרת; מתובלת היטב, טעימה מאד והולמת את מזג האוויר החורפי. תיבול הסלט, לעומת זאת, היה מתוק מדי וטשטש את טעם הירקות. והגינס, הו הגינס… היתה מושלמת – 4.55€ לפיינט (זול יותר מהארץ).

Ireland11

בערב האחרון שלי בגאלווי אכלתי בביסטרו את מנת הדג. זה היה Hake, דג ממשפחת הבקלה, כך דני, עם פירה שומר צלוי בפרנו, ברנדי וביסק פירות ים. וואו.

Guinness

בדקתי את הביסטרו גם בארוחות הצהריים: באחת הפעמים אכלתי Beef & Guinness stew, שהגיע עם רוטב טעים מאד, אך הבשר, למרבה הצער, היה יבש. בפעם אחרת בחרתי מתפריט המיוחדים לחג המולד מנת הודו ספקטקולרית ממולאת בבצל, מרווה וערמונים ברוטב חמוציות.  נפלא.

Ireland7

כשישבתי עם עמיתיי האירים לאכול צהריים נשאלתי על ידי הצעיר שבהם מה בעצם ההבדל בין אירים לישראלים. כמעט יצאה לי גינס מהאף מרוב צחוק. מניתי את התכונות החיוביות של הישראלי המצוי, אבל גם את אלו שמבדילות אותנו מרוב מי שאיננו ים-תיכוני. ואז תהיתי מדוע אני היחיד במקום ששותה בירה. נאמר לי שהם דואגים מאד משתיה ונהיגה, שאסור שום אחוז של אלכוהול בדם ולכן הם לא שותים במהלך יום העבודה. משזה מסתיים לו, הם נפגשים עם חברים בפאב ושותים. ושוב, לא כמו בארץ: שותים בעמידה אגב שיחה. משם חוזרים הביתה לארוחת ערב, או נשארים לאכול בפאב.

Ireland12

כשיצאתי לעיר באחד הערבים נכנסתי לפאב נעים עם להקה מקומית שעשתה שם שרה'לה שרון. התיישבתי כהרגלי על הבר ושאלתי האם אפשר להזמין אוכל לבר. הברמן המופתע צריך היה לברר אם יש אפשרות כזו ולשמחתי נעניתי בחיוב. התנהלות נכונה היא – שותים על הבר, אוכלים ליד שולחן בחלק המתאים של הפאב. אבל הם לא עשו מזה ענין. כך גם נהניתי מהדג והצ'יפס שלי וגם ראיתי הופעה עם פיינט של גינס בידי. הצ’יפס היה מצוין, אך גם הפעם המנה לא שינתה את דעתי ואני לא לגמרי מבין מה ה-הו-הא שעושים ממנה.

Ireland1

כשטיילנו ברחבי האי בילינו רוב הזמן בכפרים קטנים צבעוניים. הגענו אז למסקנה שעל כל עשרה אנשים בכפר יש פאב. בכל ערב נפגשו המקומיים בפאב במסגרת המשפחתית המלאה – סבים, הורים וילדים. זה קצת כמו שכאן נפגש כל החבר'ה בפלאפל המקומי כדי לדון בענייני דיומא.

Christmas market

לקראת חג המולד נפתח שוק מקומי צנוע במרכז העיר, שכמובן, הלכתי לבדוק. ריח טוב של מנגל ויין מתובל נישא באוויר. קניתי פאדג' אצל הבחורצ'יק הזה ואכלתי נקניקיה בלחמניה. ירד גשם, אבל נראה היה שלמקומיים זה לא מאד מפריע – Nice Irish weather.

Galway Christmas

(איטס כריסטמס)

בסופי שבוע עם מזג אוויר סביר נערכים ירידי אוכל באזורים הכפריים. כיף לפקוד את אותם ולהצטייד באוכל לפיקניק. באחד מאלה נתקלנו במוכר חומוס שהסביר לנו כיצד למרוח את זה על לחם ובמוכר חמוצים שהסביר שאירלנד קרה מדי לגידול זיתים.

Ireland4

כשנהג המונית לשדה התעופה עצר מאחורי רכב פרטי וחכה בסבלנות שנוסעת מבוגרת תצא ממנו באיטיות מירבית, החמאתי לו על אורך הרוח וציינתי שמהיכן שאני מגיע כבר מזמן היה מצופה ממנו לצפור בכעס. מילא…

Ireland14

אז האם הגינס באירלנד סמיכה יותר? כן.

 

ברגע שתגמר המציאות האיומה הזו אני ממליץ לכם לקחת את עצמכם לאירלנד, כמו שאתם ככה, Because, damn.

Ireland8

(Last music café before America)

2 תגובות על האם הגינס באירלנד סמיכה יותר?

  1. דני

    ארוחת בוקר לגמרי כלבבי. במיוחד הפודינגים. היה לך מזל עם הסקונס. נתקלתי ביותר מדי סקונס עם מרקם ויובש של חול.
    נראה שמהפכת בירות הבוטיק ששטפה את אנגליה החמיצה את אירלנד.

  2. עודד

    לא היה לי זמן הפעם להסתובב במהלך היום או להכנס לסופרים, אבל מחיפוש קצר נראה שבגאלווי עצמה יש לפחות שתי מבשלות מעניינות:
    https://www.galwaybaybrewery.com/
    http://www.galwayhooker.ie/#beers

    מצד שני, כל כך נהניתי מהגינס.

הוספת תגובה