תקופת היובש נגמרה

WP_20151102_011

  מיקסולוג מקצועי בפעולה בגטסבי

כבר יותר משנה אני שומע מפה ומשם שמועות על בר קוקטיילים סודי ומרשים בשם גטסבי הפועל בליבה של עיר הקודש. מספרים על אווירה נפלאה, עיצוב מרשים וקוקטיילים מקצועיים. היות ואזור הרחובות יפו-קינג-ג'ורג' רשום אצלי כאזור אסון קולינרי, לא חשבתי כלל להגיע לשם. מבקרת אלגנטית וחובבת רטרו מורשה גרמה לי לחרוג ממנהגי ולחדור אל לב המאפליה.

WP_20151102_027 הגענו קצת לפני שעת הפתיחה ביום אמצע-שבועי. פה ושם קראתי על אפקט הכניסה יוצא הדופן לגטסבי. יחד עם זאת, כל התיאורים לא הכינו אותנו לאפקט ה"וואו". הכניסה היא דרך זוג דלתות אנונימיות. אין שום שלט או סימן למה שנמצא מאחוריהן. זה הזכיר לי קצת בר מסתורי בניו-יורק שחבר מקומי לקח אותי אליו לפני שנים. גם שם היתה דלת אנונימית, שהיתה מצוידת אפילו בפתח הצצה. מאחוריה התגלה בר מלא אווירה של שוטרים אירים, שרק מיטבי לכת מכירים. למען האמת, בגטסבי האפקט היה מרשים אף יותר. קשה לתאר את הדרמטיות של המעבר מרחוב הלל הקרתני ומרחבת הישיבה של ארומה אל תוך הבר. מאחורי הדלתות ישנה מעין ספריה קטנה ואפלולית. בשעות הפתיחה המארחת דוחפת את אחד הארונות ומאחוריו מתגלה בר המעוצב ברוח שנות ה-20 של המאה הקודמת. כשהגענו הארון היה פתוח חלקית ועמדת המארחת היתה ריקה. דחפנו קצת את הארון ונכנסנו. הברמן הסימפטי תָאְי היה שם לבדו, אבל הוא הזמין אותנו לשבת בזמן שהוא ואחד מבעלי הבית התארגנו לפתיחה. הוא המליץ לנו לשבת במרכז הבר – המלצה שנתגלתה בהמשך כמצוינת.

WP_20151102_007

  סיפרו לי שבמרתף יש מחסן עם מבחר מרשים עוד יותר

תפריט הקוקטיילים מוגש בצורת ספר עבה. מחיר הקוקטיילים הוא בטווח המחירים של 42-65 ₪ וניתן למצוא בו קלאסיקות רבות. בין השעות 6 ו-7 ישנה "שעה מאושרת", בה ניתן לקבל שני קוקטיילים במחירו של היקר מביניהם. כאשר התיישבנו התברר למרבה האכזבה שהאורחת נמצאת בתקופת איסור מוחלט של אלכוהול. האכזבה הגדולה ביותר היתה כמובן שלה. תוך דיאלוג הברמן הכין עבורה קוקטייל לא אלכוהולי מרהיב עין. אני בחרתי להתחיל ברד סנייפר – גרסה מתובלת במיוחד לבלאדי מרי.

WP_20151102_001 WP_20151102_003

  רד סנייפר שצבעו אדום כדם                                          יפה, אבל נטול אלכוהול

כאן זכינו לראשונה לראות את הברמן תאי בפעולה. הכנת הקוקטיילים מתבצעת במרכז הבר והמראה מרהיב עין. מאוחר יותר הסתבר שתאי מחלטר גם כקוסם – מה שהסתדר היטב עם פעלולי הערבוב שהוא הציג.

הרד סנייפר היה יוצא מן הכלל. מתובל וחריף כהלכה עם אינסוף רבדי טעם. גם הקוקטייל נטול האלכוהול היה נחמד, אם כי חסר לו קצת אלכוהול. בשלב זה קיבלנו את תפריט האוכל הקטן. מתוכו בחרנו במנת פילה בקר (89 ₪, משקל כולל של 220 גרם) ובפניני רוסטביף עם חזה אווז (48 ₪). באותו ערב המטבח לא תפקד במלוא התפוקה. שתי מנות חסרו ומנת הפילה הגיעה ללא מח העצם שהובטח – דבר שהוביל לקיצוץ 17 ₪ מן החשבון. הפילה עצמו היה בסדר גמור; למען האמת הוא היה טוב מפילה שאכלתי בכמה מסעדות. גם הפניני היה נחמד. בסה"כ מדובר במנות לא שאפתניות שמשמשות בעיקר כתוספת למוצר העיקרי – הקוקטיילים.

WP_20151102_023

  לצערנו אלה נועדו לאחרים. את אחד מהם עזרתי לערבב

אנשים נוספים הגיעו, אבל האווירה הראשונית נותרה נעימה מאוד. ברקע התנגנו שירים ישנים שונים בווליום הגיוני וניתן היה לשוחח ללא מאמץ – כולל עם הצוות החביב.

לא יכולנו להימנע מלחשוב על האפשרויות לאירועים נושאיים שניתן לקיים במקום: תקופת היובש בארה"ב, בר של המאפיה, קברט ברפובליקת ויימאר, מועדון קצינים בריטי בארץ ישראל המנדטורית ועוד ועוד.

WP_20151102_013

  מאוד מדיצינלי: פניצילין ולידו תפריט הקוקטיילים

לסיבוב שני הזמנתי קוקטייל בשם פניצילין, אשר כולל בירת גי'נג'ר, קצף ביצים וויסקי לפרויג'. גם כאן נרשמה הצלחה אדירה, כאשר הוויסקי וקצף הביצים מעניקים את הטעמים הדומיננטיים.

WP_20151102_010

  ניסויים בהבערת שערות סבתא

בינתיים צפינו במיקסולוגים בפעולה. ניכר בכל הקוקטיילים משתמשים במרכיבים איכותיים ביותר. אחד הברמנים נצפה עושה ניסויים שונים בצדו הימני והריק של הבר. תחילה הוא ניסה להבעיר ולעשן בו זמנית שערות סבתא שהונחו על כוס קוקטיילים ריקה. לאחר מכן הוא הופיע עם נוזל כהה כלשהו ועם מה שנראה כמו קערה של בלילת בצק לפיש אנד צ'יפס. שאלתי והתברר שהוא אכן מנסה ליצור קוקטייל בשם פיש אנד צ'יפס לאיזו תחרות. מכיוון שגיליתי התעניינות ערה, קיבלתי בסופו של דבר לגימה מאב-הטיפוס, אשר באמת עורר בי אסוציאציות של צ'יפס. על מרכיב הפיש עדיין עובדים. כל האפיזודה הזכירה לי מאוד את הניסויים המטורפים של הסטון בלומנטל.

WP_20151102_015 WP_20151102_016 WP_20151102_017 WP_20151102_021

  זה בוער, זה בוער, מה יש לדבר                                      רואים שהוא באמת נהנה לעשות את זה

כאשר התרבו ההזמנות הברמן מילא מספר שייקרים ונתן ליושבים על הבר לנער אותם בעת ובעונה אחת. שיאו של המופע היה הבערת נוזל בכוס חמר ומזיגתו בעודו בוער באש כחולה מכוס לכוס. בסופו של מפגן המזיגות הברמן-קוסם שפך חלק מן הנוזל על הבר ויצר חצי-מעגל מרהיב של אש כחולה. אפקטים כמו בהופעה של רמשטיין.

WP_20151102_024

  החשבון מגיע בקופסת תכשיטים של סבתא

בחוסר חשק ניכר עברנו שוב בדלת הקסמים, הפעם בדרכנו החוצה אל המציאות. החוויה עלתה 200 שקלים לפני טיפ נדיב. הביקור הבא כבר בתכנון.

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת אלכוהול, ביקורת מסעדה, קוקטייל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא תקופת היובש נגמרה

  1. מאת עודד‏:

    וואו!

  2. מאת יובל‏:

    נראה מדהים ביותר!!!
    נראה לי שאם בזמנו הייתי מנסה להבעיר ככה קוקטייל בפאב של הקיבוץ היו מעיפים אותי הכי רחוק שהם רק יכולים…

  3. מאת דני‏:

    משחקי האש באמת נראו קצת לא-בטיחותיים, אבל בתור פירומן בפוטנציה, נהניתי מהם מאוד.

  4. מאת עודד‏:

    היינו בשישי האחרון, היה מרשים מאד. הכניסה מסתורית ומשעשעת, הקוקטיילים יצירתיים והצוות מקצועי מאד ובלי טיפת התנשאות. הזמנתי קוקטייל שהתחיל בהצתת רוזמרין וכיבוי הבערה בעזרת כוס הקוקטייל שלי שספגה את העשן. היה לי ברור שברגע שאני חוזר הביתה אני הולך לשרוף קצת רוזמרין. גדול.

השאר תגובה