מבשלות פרטיות בברלין וסביבה. חלק ב': לתת וכשות בברלין

מאת דני עוזיאל ~ 22 במרץ, 2012. בקטגוריית: ביקורת, ביקורת בירה, בירה, גרמניה, מבשלות בירה.

IMG_4051

לבירה הגרמנית יש הרבה מה להציע – גם בתחום הבירה. הבירות הטיפוסיות לברלין הן מסוג פילס ו-Berliner Weisse – סוג של בירה בהירה חמצמצה שכדי להפוך את טעמה לנסבל נוהגים לשתות אותה עם תרכיז פירות יער אדום או עם תרכיז עשבים ירוק. מבחינות רבות היא מזכירה את בירת הלמביק ושלוחותיה הפירותיות. על זה נאמר בכפל משמעות, מה הטעם? על הפילס כבר כתבתי והמלצתי ש"לא".

IMG_4058 IMG_4064

למרבה השמחה פועלות כיום בברלין מספר מבשלות עצמאיות – חלקן חדשות למדי – אשר מספקות אלטרנטיבה טובה ולעיתים אף זולה לבירות המסורתיות. יש לציין כי לא נתקלתי בברלינר ווייסה באף אחת מן המבשלות שביקרתי – מה שמצביע כנראה על מידת הפופולריות של הבירה הזאת בברנג'ה העצמאית.

לסיור מבשלות בברלין יש להגיע כמו תמיד עם ראש פתוח. הסצנה מזכירה מעט את סצנת בירות הבוטיק הישראליות, אם כי כאן תמיד קיים לצד המבשלה פאב או מסעדה. חלק מהמבשלות קטנות מאוד ואחת מהן אף מתהדרת בתואר (העצמי) "המבשלה הקטנה ביותר בגרמניה". חלק מהמבשלות גדולות ומבוססות היטב. את רוב הבירות של המבשלות הפרטיות קשה להשיג מחוץ לספינת האם, אם כי חלק מן המבשלות מפיצות את הבירות שלהן דרך פאבים מסוימים, מסעדות וחנויות מתמחות.

אני שב ומזכיר את רמת המחירים הנמוכה יחסית בכל המקומות שביקרתי בהם. אין שום צורך למשכן משהו כדי לעשות סיור מבשלות בברלין.

 

IMG_4018

Brauhaus Spandau

התחלתי את הסיור במבשלה הנמצאת ברובע שפנדאו שבצפון-מערב העיר. רובע זה ידוע בעיקר בגלל המצודה הגדולה שבו. שפנדאו ידועה מוזיקלית בגלל להקת שפנדאו בלט ובגלל השיר The lonely man of Spandau של להקת הרוק הבריטית אנג'ליק אפסטרטס, אשר נכתב על האסיר המפורסם ביותר וכנראה גם המטורלל ביותר של המצודה, רודולף הס. למרבה ההפתעה מתברר שלעיריית שפנדאו ברית ערים תאומות עם אשדוד. לך תבין.

IMG_4016 IMG_4006

בכל מקרה, מסתבר שבשפנדאו פועלת גם מבשלה פרטית גדולה. קל מאוד להגיע אליה עם הרכבת התחתית ולפני או אחרי ניתן לבקר במרכז העתיק והמתעורר של שפנדאו על שלל המאפיות ובתי הקפה שלו. המבשלה שוכנת במבנה לבנים גדול הכולל גם מלון קטן, גן בירה וגלריה. מדובר במקום דו-קומתי ומרובה חללים, אשר יכול להכיל אורחים רבים. בשעות הצהרים המקום היה ריק למדי ושקט. שתי המלצריות בסקציה בה ישבתי היו איטיות, אולם ידידותיות. יש להם שתי בירות קבועות ובירה עונתית אחת שמשתנה מדי חודש. משום מה הבירות מגיעות רק בכוסות של 0.2 ו-0.4 ליטר. בזמן שישבתי הגיע זוג עם בקבוק שני ליטר למילוי – שיטה עסקית יפה שראיתי גם במבשלות פרטיות אחרות. המבשלה מארגנת אירועים שונים הקשורים לבירה ואפשר לקבל במקום תוכנית אירועים חודשית.

 

 IMG_4004 IMG_4008

   מרצן                                                                  הוולברוי

מה שתינו?

Märzen – גם כאן בחרתי להתחיל בבירת מרץ העונתית. היה זה לאגר ענברי כהה, פירותי ועשיר בטעמים. מאוזנת היטב אבל קצת חסרת אופי.

Havelbräu – בירת אייל ענברית בהירה הנקראת על שם נהר ההאוול הזורם בתוך שפנדאו וסביבה. מתיקות מאוזנת ולא מוגזמת כלל. בירה קיצית שהביטוי "פרחונית" נוצר בשבילה.

Spezialbier – נקראת בירה מיוחדת משום שאינה מתיישבת עם רוב הבירות הגרמניות. למען האמת לא הצלחתי כ"כ למקם אותה בקטגוריות הבירות המוכרות לי. דומה מאוד בצורתה למרצן, אבל ניכר בה טעם קלוי מריר – כמו לאגר כהה שהתחפש לסטאוט.

 

IMG_4011 IMG_4014

מה אכלנו?

כמו במקומות נוספים, גם כאן היה תפריט יפה למדי ולאחר התלבטות קשה בחרתי במנה בווארית טיפוסית של שתי נקניקיות וייסוורסט עם "ברעצל טרי מן התנור". הסתבר שלא התבדחו עם הברעצל. לקח למנה זמן רב להגיע, אבל כשטעמתי את הברעצל הבנתי למה. היה זה אחד הברעצלים הטובים והטריים ביותר שאכלתי. למרות שהחרדל המתקתק שמוגש עם מנה זו תמיד נראה לי לא מתאים, זו אחת המנות הפשוטות והטובות ביותר של המטבח הגרמני. במקום ישנה ויטרינה בה ניתן לראות את סוגי הבשרים והתוספות של רוב המנות האחרות. הזלתי ריר והמשכתי.

 

 IMG_4037IMG_4039

סיור במרתפי הבירה ההיסטוריים של האגודה Berliner Unterwelten

אגודת "העולמות התת-קרקעיים" של ברלין קמה בשנות ה-90 לאחר שבמסגרת פרוייקט הענק לחידוש פני העיר התגלו חללים תת-קרקעיים רבים בעיר. האגודה מקדמת את שימור החללים וחוקרת אותם. היא מציעה סיורים בזמנים קבועים מראש בחללים שונים. אחד הסיורים מציע ביקור במרתפי הבירה העתיקים של מבשלת קינדל ברובע נוי-קלן. הסיור (למרבה הצער רק בגרמנית) מתחיל בכל יום שבת בשעה 17:00 והוא נמשך כשעתיים. מחירו 10 יורו לגולגולת והוא נמשך כשעתיים. חובה להביא פנס. תחילת הסיור וסופו במבשלה הפרטית רולברג (עליה בהמשך) וכך ניתן לשתות בירה טובה לפני הסיור ואחריו.

הסיור מתחיל בהרצאה קצרה על תולדות הבירה ועל ההיסטוריה של ייצור בירה בברלין. מסתבר שבגלל הקרקע החולית קשה לחפור בברלין ולכן מרתף הבירה הראשון נבנה בעיר רק ב-1838. למרות שבעיר פעלו עד מלה"ע השניה מבשלות פרטיות רבות, לאחר המלחמה השתלטו על השוק מספר יצרניות גדולות – בדיוק כמו שקרה במקומות אחרים.

המרתפים נבנו בעיקר כדי להבשיל ולאחסן כמויות גדולות של בירה בטמפרטורה נמוכה. בניגוד למה שחשבתי, הטמפרטורה מתחת לפני הקרקע לא היתה נמוכה מספיק והיה צורך להכניס לחללים קרח. כך קרה שמבשלות הבירה היו בין היצרניות המוקדמות ביותר של קרח.

IMG_4033

הבניין הענק והקודר בו שכנה מבשלת קינדל וכיום מקום מושבה של מבשלת רולברג

לאחר ההרצאה קיבלנו הסברים נוספים על תהליך ייצור הבירה בתוך המבשלה. אחרי סקירה של המבנה ההיסטורי בו פועלת כיום מבשלת רולברג ירדנו אל מתחת לפני הקרקע. המרתפים הענקיים עומדים כיום חסרי שימוש, אבל ניתן עדיין להתרשם מגודלם ומן הארכיטקטורה הייחודית שלהם. התברר למשל שאת חללי ההבשלה בנו עם קשתות, כדי שטיפות המים שהתעבו על התקרה לא יזלגו אל תוך החביות שלמטה, אלא יזרמו במורד הקשת.

 

IMG_4036

מבשלת Rollberg

על פי מיטב המסורת בגרמניה, עם סיום הסיור חזרו רוב המשתתפים אל המבשלה כדי לשתות משהו ולקשקש. זוהי מבשלה חדשה שהחלה לפעול באוקטובר 2009. נתקלתי בכהה המצוינת שלה במסעדה לפני כשנה ורשמתי לי לבקר במקום. לפעמים עוזר לרשום דברים. כל הבירות מיוצרות ממוצרים אורגניים וניתן לראות את חלל המבשלה מתוך הפאב. ניתן להשיג את הבירות של המבשלה במספר רב יחסית של מקומות בברלין, כך שהם מייצרים כמויות מסחריות. הפאב של רולברג משלב מודרניות עם מסורתיות שניכרת בחלק מן הריהוט. מקום חשוך שמשדר טרנדיות. ישבתי על הבר ושירתה אותי ברמנית סימפטית מאוד. כשראתה שאני מנסה לצלם כוס בתנאי תאורה קשים היא הוציאה פנס והאירה לי אותה.

יש לציין כי זהו מקום בו מותר לעשן.

 

מה שתינו?

היות ואת הכהה טעמתי כבר, התרכזתי בבירות האחרות. למרות גילה הצעיר, אין ספק שמדובר במבשלה איכותית.IMG_4044

Helles – למען האמת לאגר מסונן עם קצף טיפוסי יציב מאוד. טעם פירותי מתקתק, רענן ומענג. מרירות קלה מושהית.(4.8%)

Weizen – בירת חיטה בעלת ניחוח פירותי מאוד ועם מרירות מורכבת. בכלל, בירה בעלת טעמים מורכבים ומעניינת מאוד.(4.8%)

Winterbock – בירת חורף עונתית חזקה, כהה וכבדה. היתה בתפריט עונתית נוספת, אבל הברמנית שראתה שאני לחוץ בזמן המליצה לי להזמין אותה. חוזקה האלכוהולי לא ניכר בטעמה המורכב. הברמנית סיפרה לי שלמרות שבתפריט כתוב שחוזקה 7.2%, השנה היא יצאה עם חוזק של "רק" 7%. איפה הדיוק הגרמני כשצריך אותו?

 

מה אכלנו?

אין אוכל מלבד קעריות חטיפים שמגיעות עם הבירות. למזלי הוזמנתי באותו ערב לארוחת ערב משובחת כך שלא נגרם כל נזק. לצערי הצורך להגיע לארוחה קטע שיחה מעניינת מאוד על הבר עם מדריך הסיור, ואולי בירה נוספת. בסופו של דבר איחרתי, אבל סלחו לי כי הסיבה היתה טובה (בירה…).

 

IMG_4059

Schalander

אחת משתי מבשלות הפועלות ברובע פרידריכסהיין הטרנדי. גם מבשלה זו נפתחה ב-2009 ומאחוריה עומד ברומייסטר שמוצאו מפרייבורג – עובדה המסבירה את אופיו הדרום-גרמני של התפריט. המקום נמצא בבית רגיל במרכזה של שכונת מגורים. ביקרתי במקום ביום ראשון בצהרים וקיבלתי את הרושם שמדובר בראש ובראשונה במקום שכונתי. ישבו שם אפילו זוג צעיר עם תינוק זוחל וסבתא זעופה. בחוץ חנה כלי הרכב שלהם בחניון הצמוד. הברמן/מלצר היה חביב ויעיל ביותר. הוא נע ממקום למקום כמו בתנועות חלקות כשהוא קופא ליד השולחנות בתנוחה של תנועה בלומה קדימה.

 

IMG_4046 IMG_4052

מה שתינו?

Märzen – אני מרגיש שאני מתחיל לחזור על עצמי, אבל גם כאן פתחתי עם העונתית. היה לה ניחוח שמרים/פירותי ניכר, לאחר שתי לגימות רשמתי שטעמה מעט שטוח ומימי. אולם לאחר לגימות נוספות גיליתי שיש לה טעם מתפתח ונעים למדי. הפריעה לי מעט גם המרירות המושהית שלה.(6%)

 IMG_4045IMG_4049

    מרצן                                                                פילס

Pils – לאגר מסונן בעל ניחוח תבואתי. מרירות ניכרת ולא לגמרי מאוזנת. פילס טיפוסי.

Weizen – בירת חיטה כהה יחסית ובעלת קצף יציב. ניחוח פרחוני מאוד וטעמה בהתאם. גם זו בירה שציור שלה ניצב במילון ליד המילה "פרחונית". בירת חיטה משובחת.

 

IMG_4055

 כל העסקה של יום ראשון

מה אכלנו?

אחת המבשלות אליהן הייתי מגיע בגלל האוכל. התפריט עשיר וניכרות בו נגיעות דרום גרמניות חזקות – כולל ריאות חמוצות בנוסח בווארי. חלק גדול מן המנות מבושלות עם בירה. ביום ראשון מגישים צלי לבן עם קראסט וזו המנה שבחרתי. הגיע איתה סלט שלא נגעתי בו (הסברתי למלצר שאמונתי אוסרת עלי אוכל בריא). הצלי היה עסיסי ועשיר בטעמים. רוטב הבירה הכהה השלים אותו בצורה מושלמת ותוספת הכרוב הכבוש העדין היתה גם היא מעולה. לצד המנה הגיעה קערית של איטריות שפצלה רכות ואווריריות. מנה נהדרת. כשהגיע החשבון גיליתי שהמנה מגיעה עם בירה קטנה אחת ואכן הבירה האחרונה נגרעה ממנו. המחיר? 18 יורו, כולל טיפ, עבור שלושה שלישים, סלט ומנה עיקרית ענקית ומשובחת.

 

IMG_4091

Hops & Barley

מבשלה חדשה נוספת (2008) השוכנת באזור הטרנדי ביותר של פרידריכסהיין. בקרבתה ניתן למצוא שווקי פשפשים צבעוניים, בתי קפה בדרגות שונות של סצנה ועוד. המקום פתוח רק משעה 5 אחה"צ. המבשלה יושבת בחלל של חנות גדולה והפאב שלה כולל מספר חדרים קטנים, שאחד מהם שמור למעשנים. האווירה שכונתית עדכנית. דומה שכולם מכירים את כולם. כשנכנסתי בסביבות השעה 18:00 התנגנה במקום מוזיקה משובחת, אבל אז נכנס ילד וביקש לראות משחק כדורגל. הביאו לו קוקה קולה ונקניקיות וכך הוא בילה את הערב מול המסך הגדול. מקומיים נוספים הצטרפו לצפיה. מאוחר יותר נכנסו למקום שני שוודים מבוסמים ומקועקעים, הכריזו בקולי קולות באנגלית שהבירה של המבשלה היא הטובה ביותר שהם טעמו עד עתה בגרמניה (הם הגיעו ביום שלפני). למרבה המזל הם לא השתלבו במקום ועזבו אחרי בירה אחת. השירות על הבר היה יעיל אבל מרוחק למדי.

IMG_4095

למרות שחוזק הבירות מצוין כאן באורח יוצא דופן בתפריט, אמרו לי שיש לפעמים תנודות ברמת האלכוהול ע"פ העונה ומצב הרוח. להפתעתי הרבה מצאתי בתפריט המשקאות כוס חלב אורגני בגודל 0.2 ליטר. שריף גודמן היה אוהב את המקום.

על התפריט רשום שיש שני חדרים להשכרה מעל המבשלה במחיר של 18 יורו ללילה. נשמע מעניין.

 

מה שתינו?

Pils – לאגר לא מסונן בעל ניחוח פירותי וטעם תואם. מרירות מושהית. לא אהבתי, למרות שהכשות מגיעה מאזור אגם הבודנזיי בדרום.(5%)IMG_4094

Bernstein – בירה שפירוש שמה בגרמנית "ענבר". עכשיו נסו לנחש מה צבעה. זוהי בעצם המרצן העונתית של המבשלה ומכינים אותה עם מאלט מקורמל – דבר שכמעט ולא ניכר בטעמה. רעננה מאוד אבל קצת חסרת אופי.(5.5%)

Dunkeles – כהה מאוד. מזכירה במאפייניה יותר סטאוט מאשר בירה כהה, אם כי מרירותה עדינה. מיוצרת מארבעה סוגי מאלט מן העיר במברג.(5.5%)

סיידר – המבשלה היחידה בה נתקלתי בסיידר ולכן לא יכולתי להתאפק והזמנתי. הגרמנים לא ידועים בסיידר שלהם וסיידר זה הדגים זאת היטב. הוא היה יבש מאוד, גס ומריר.

 

מה אכלנו?

כעקרון אין אוכל חוץ ממנת נקניקיות על צלחת קרטון (מנה טיפוסית לפאבים בגרמניה), שטרודל ופרוסות לחם עם ממרחים שונים. ויתרתי. על הבר לא הציעו חטיפים. למרבה השמחה יש די והותר מקומות אוכל מהיר מעולים בסביבה. בחרתי במקום זאת לנסוע לקארי 36 כדי לאכול שוב את הקאריוורסט האגדי שלהם.

 

IMG_4123

Marcus Bräu

במקור רציתי לבקר בשתי המבשלות השוכנות באזור אלכסנדרפלאץ באחד הימים הראשונים, אבל לוחות הזמנים השתבשו וכך הגעתי לאזור תיירותי זה ביום האחרון. התחלתי במבשלה פרטית קטנה זו השוכנת ברחוב ברלינאי טיפוסי עם חלונות ראווה ובתי קפה לרוב. זוהי מבשלה ותיקה יחסית שהחלה לפעול במערב ברלין ב-1982. אופיו התיירותי של המקום ניכר בין השאר בתפריטים מסודרים באנגלית וברוסית. עיצובו מצועצע למדי. נכון שבגרמניה רצוי להיכנס למקומות שמעוצבים בצורה מסורתית, אבל כאן לקחו את המגמה צעד אחד רחוק מדי. שירתה אותי מלצרית/ברמנית ממוצא מזרח אירופאי נחמדה מאוד, אבל מבולבלת.

בעל הבית היה במקום ועשה רושם צעקני ולא נעים. למרות זאת הוא ענה על שאלותיי בנימוס ובפירוט. בין השאר, גם הוא הסביר שחוזק הבירות משתנה מבישול לבישול וזו הסיבה שהדבר אינו מצוין בתפריט. הוא מייצר גם ליקרים.

המחירים יקרים יחסית ואין זה פלא בהתחשב במיקום ובקהל הלקוחות. שליש עולה 2.60 יורו וחצי 3.50.

 

מה שתינו?IMG_4122

כאשר שאלתי בהתחלה מה העונתית הסתכלו עלי כאילו נפלתי מן הירח. מסתבר שכרגע מסתפקים בשני סוגי בירה.

Pils – לאגר מסונן פירותי עם מרירות נעימה ומתונה.(4.5%)

Dunkel – לאגר כהה שמזכיר בצורתו גולדסטאר. ניחוח פירותי וטעמי קרמל כהה בולטים. בירה מעניינת, אם כי לדעתי נסחפו כאן עם טעמי הקרמל.(4.8%)

 

IMG_4120

מה אכלנו?

התפריט גדול מאוד וכולל מנות קלאסיות רבות. יש למשל 6 סוגי שניצל שנקראים על שם ערים. הזמנתי מנה נדירה שמקורה במדינת המחוז ריינלנד-פפאלץ ושנקראת Saumagen. זו מנה שהיתה אהובה מאוד על הקנצלר בדימוס הלמוט קוהל, שהיה גרגרן לא קטן. מדובר בבטן חזיר ממולאת ואפויה, ממנה פורסים פרוסות ומטגנים קצרות במחבת. כאן טיגנו את הפרוסות קצת יותר מדי. המנה הגיעה עם כרוב כבוש סתמי ועם פירה תואם סתמיות. בקיצור, להתרחק כאן מהאוכל, למרות הפיתויים הרבים.

 

IMG_4125

Brauhaus Mitte

מבשלה גדולה הפועלת בצמוד כמעט לאלכסנדפלאץ מ-1993. ביקרתי במקום לפני מספר שנים ולא אהבתי בו שום דבר – כולל הבירות. החלטתי לבקר במקום בגלל שהייתי בסביבה וכן כדי לראות מה מצב הבירות שם כיום. המקום ענק, תיירותי ומצועצע למדי. ברקע מוזיקה עממית בווארית מחרידה. כל הצוות מורכב מגברים מבוגרים יחסית וזעופי פנים. המלצר שלי היה מפחיד במיוחד, אם כי יעיל.

IMG_4127

המחירים כאן גבוהים במיוחד וזה המקום היחיד בו מחירו של חצי ליטר עבר את גבול ה-4 יורו והגיע ל-4.10.

 

מה שתינו?IMG_4126

במקום מכינים ארבעה סוגי בירה. טעמתי שניים, התרשמתי והמשכתי בדרכי.

Weizen – בירת חיטה צלולה למדי בעלת ניחוח פירותי פרחוני ומתקתקות קצת מוגזמת. הגיעה פושרת. לא יפה.

Dunkles – בירה כהה בסגנון צ'כי. מרירות עדינה וטעמי קרמל ברקע. אהבתי.

 

מה אכלנו?

יש תפריט עשיר שליבו מבחר יפה של מנות גרמניות טיפוסיות, כגון כרוב ממולא בבשר, שפצלה גבינה שוואבי, והרינג כבוש ומטוגן. לא אכלתי כי הייתי שבע, אולם ראיתי צלחות מרשימות מגיעות לשולחנות אחרים.

 

IMG_4132

  הכל בתצלום: הברמן, הבירה והפנקס שלי, הבקבוקים הגדולים וכו'

Brewbaker

מבשלה חדשה לגמרי שנפתחה בשנה שעברה. מהצצה באתר האינטרנט קיבלתי את הרושם שמדובר במקום גדול למדי. כשהגעתי למקום הסתבר שהמבשלה יושבת בפינה של שוק מקורה גדול. באורח לא אופייני, בגלל שהשוק סגור בימי ראשון, גם המבשלה סגורה. מציעים בין השאר קורסי בישול בירה. במקום מייצרים שבעה סוגי בירות, אבל מסתבר שכרגע יש רק ברז אחד עם היצע משתנה. כל שאר הבירות שבהיצע היו רק בבקבוקים גדולים של 0.75. אסטרטגיה שיווקית מוזרה במקצת. במקום היה ברמן מוזר שנעלם בשלב כלשהו בין הדוכנים ולבסוף חזר. מה שכן, שמתי לב שמציעים כאן טעימות בצורה שיטתית. הייתי עוקב אחרי המקום.

 

מה שתינו?

Oaty Stout – סטאוט שיבולת שועל מאוד לא טיפוסי לגרמניה. טעמי קפה קלוי חזקים ומרירות רבה מדי לטעמי. יש לי תחושה שחובבי הגינס יאהבו אותה.(6%)

 

מה אכלנו?

אין אוכל. כלום. למרבה המזל, השוק המקורה "היכל ארמיניוס" התגלה כאוצר בלום קולינרי. השוק פועל בכל ימי השנה ובכל מזג אויר וניתן למצוא בו מוצרי מזון מעניינים מכל הסוגים. שמחתי במיוחד למצוא בו דוכן בשר עם מבחר יפה של בשר ציד ובמחירים שפויים וקניתי לי ירך אייל נאה. בדוכן אחר הצטיידתי במבחר נקניקיות מתוצרת של קצב מקומי. ישנם גם מקומות אוכל מהיר ומקומות לקפה ומאפה.

 

IMG_4112

  הארץ המובטחת

Schlossplatzbrauerei Coepenick

זוכרים את הסיפור על משה רבנו, אשר זכה לראות את הארץ המובטחת, אבל לא זכה להגיע אליה? כך הרגשתי כשהגעתי למבשלת כיכר הארמון של קפניק המתהדרת בתואר הלא-רשמי "המבשלה הקטנה ביותר בגרמניה". המבשלה שוכנת ברובע קפניק המרוחק, אשר מפורסם בעיקר בגלל הסיפור העממי על "הסרן מקפניק" – סנדלר שלבש יום אחד מדי סרן בצבא הפרוסי, השתלט על קבוצת חיילים, הצעיד אותם לבית העירייה ונטל את קופתה.

לאחר נסיעה ארוכה למדי ברכבת הפרברים ואח"כ בחשמלית הגעתי למקום רק כדי למצוא שלמרות שהוא אמור להיות פתוח כל יום החל מ-12:00, ביום זה הכריזו על מבצע ניקיון כללי ולכן המקום נסגר בצהרים למבקרים. צרחתי והשתוללתי אבל כלום לא עזר. הנקאים עמדו על שלהם. יש לציין כי ידוע בגרמניה שיום שני הוא יום סידורים בו עסקי אוכל רבים סגורים. בצער רב נאלצתי לחזור לברלין לאחר שציינתי לעצמי ארבעה דברים:

א) יש להם כמה בירות מעניינות ביותר (למשל בירה מעושנת, בירת אורז ובירת צ'ילי) וכן מיני שנפס וליקרים.

ב) המחירים נמוכים בצורה שערורייתית (1.65 יורו לשליש). המקום הזול ביותר שנתקלתי בו.

ג) ישנן מספר מנות אוכל קטנות הכוללות בירה.

ד) אני צריך לחזור למקום הזה.

היות וכבר הייתי בשכונה צילמתי את דמותו של הסרן מקפניק כדי להוכיח שהייתי שם. עוד נשוב, ועל פי הדוגמה שלו, גם נביא תגבורות.

IMG_4098 IMG_4114

כתבות בנושאים דומים:

אל תבואו!
ליל כל הקדושים
הצוללת, חלק 2

3 תגובות על מבשלות פרטיות בברלין וסביבה. חלק ב': לתת וכשות בברלין

  1. עודד

    "לא אהבתי, למרות שהכשות מגיעה מאזור אגם הבודנזיי בדרום." – הצחקתני.
    יפה ויסודי מאד, אתה מתחיל להזכיר לי את הדיווחים של יובל על יין. השארת אותי הרחק מאחור עם התיאורים הציוריים הממוקדים.
    לא קלטתי מה ההבדל בין Dunkel ל-Dunkeles ובהתאמה Hell/Helles, תוכל לבאר?

  2. דני

    Helles – שם תואר בירה בהירה.
    Hell – שם התואר הופך לשם: בהירה.
    בקיצור, השתמשתי בצורה בה שמות הבירה הופיעו בתפריטים.

  3. יובל

    כרגיל נשמע שעשית חיים. אם כל זה הספקת בטיול ל- business, מעניין אותי מה היית יכול להספיק בטיול ל- pleasure… עם כל הטעימות בירה האלה, עשית לי חשק לקפוץ לפורטר & סאנס.

הוספת תגובה