מסע למסה

מאת דני ועודד ~ 11 בנובמבר, 2011. בקטגוריית: ביקורת, ביקורת מסעדה.

IMG_2772

כבר זמן רב שאנחנו שומעים וקוראים ביקורות טובות על מסעדת מסה. גם בתור קוראים קבועים של השובב הקולינרי, אשר מחלטר כסו-שף במסעדה, הסתקרנו מאוד מן הלהטוטים הקולינריים של השף וצוותו.

משום מה מעולם לא נכנסנו למסה. בעבר נרתענו מן הכניסה, אשר מזכירה קצת את הכניסה למועדונים המזעזעים שבהמשך רחוב הארבעה. בכל מקרה, החלטנו לנצל הגעה לת"א לרגל אירוע סומלייה 2011 כדי לאכול עסקית במסה. עודד הגיע מוקדם מדי ולכן פנה לשתות סלרה קטנה בפורטר. משם חצינו את הרחוב והגענו למסה.

המסעדה משדרת קלאסה מרגע הכניסה. החלל מעוצב היטב כשהצבע הדומיננטי הוא בז'. החיננית הושיבה אותנו לשולחן עגול נאה שמצדו האחד היתה כורסא שחורה עמוקה, בצידו השני כסא בעל מושב גבוה מהר מירון ובצד נוסף היתה ספת בז' קטנה. סידור ישיבה IMG_2736מעניין – בייחוד הכורסא, שעודד שקע לתוכה וכמעט נעלם מן העין. במרכז המסעדה שני שולחנות בר ארוכים שלא לגמרי הבנו את יתרונם. מיד כשנכנסנו ניסינו לברר אם מיודענו השובב הקולינרי נמצא כדי להגיד לו שלום. למרבה הצער הניסיון לאתרו עלה בתוהו. כמו שאנחנו מכירים אותו, יש לשער שהוא עסק בדיוק בניסויים מולקולאריים היכנשהו.

לפתיחה קיבלנו שני סוגי לחם (טעימים) ושלושה ממרחים: קרם לימונים כבושים שדני לא אהב, שמן זית עם בלסמי (מוצלח) ועריסה (סטנדרטית). למרות שהוסבר לנו כי ניתן לשלב מנות משתי העסקיות, בחרנו אחרי התלבטות לא קטנה מנות מן העסקית היקרה (108 ₪).

הזמנו קוקטיילים: רספברי וודקה לדני וקוקטייל תפוחים עם ייגרמייסטר ומרכיבים נוספים לעודד. עודד לא אהב את שניהם ולכן דני "נאלץ" לשתות גם את הקוקטייל שלו, ואף נהנה ממנו. יש לציין שכשהמלצר ראה שעודד מתלבט, הוא המליץ על קוקטייל ואף הציע לקחת אותו בחזרה במקרה של אכזבה. היתה זו הצעה הוגנת מאוד וגם אנחנו היינו הוגנים מספיק כדי שלא לקבלה. בכל מקרה, התרשמנו מן השירות הנדיב.

IMG_2739 למנות ראשונות הזמנו "בקלאווה" עגל עם קרם קוקוס, טחינה וקינמון, וקלמרי סגול עם קרם לימונים ורליש צלופח וכבד אווז. בשר העגל של ה"בקלאווה" היה מצוין ועשיר בטעמים שהיו מאוזנים היטב. שוב נוכחנו בנכונות המימרה הגרוזינית שמנה שמכילה בצק פילו לא יכולה להיות לא טובה. במנת הקלמרי, לעומת זאת, קרם הלימונים היה קצת שתלטני וטעמו של הרליש המעניין אבד.

IMG_2741

IMG_2742

  מדברים מהשטח

צוות המסעדה הפתיע אותנו במנה ראשונה נוספת: עגבניות שטח צלויות עם פונדו גבינה ומוצרלה באפלו. דני מתעב סלטי עגבניות ולעודד שם המנה הזכיר מנות של אייל שני (אוי), אבל במנה הפשוטה לכאורה הזאת ראינו את גאוניותו של השף במלואה. הצליה עשתה טוב לעגבניות ויחד עם שאר המרכיבים, כולל חומץ בלסמי מצומצם, היה במנה משחק טעמים מרהיב.

 IMG_2749

  רצועות פילה

IMG_2751

  לחי עגל

לעיקריות הזמנו רצועות פילה עם פטריות וקרם תפו"א. עודד בחר למנה רוטב מבלסמי ערמונים – פעם ראשונה שאנחנו שומעים על דבר כזה. דני בחר במנה מסקרנת של לחי עגל עם קרם שורשים, ניוקי פריך וציר תבלינים מתוקים. המלצר הזהיר לפני כן שמדובר במנה של בשר צלי (איזה פחד) ושהיא מתקתקה (ברררר) אבל לא נרתענו. בצדק. המנה היתה מופלאה. הבשר היה רך וטעים והוא ישב בתוך שלולית רוטב חום יפיפה ועשיר בטעמי ירקות שורש. הוא היה מתקתק במידה והשלים מצוין את שאר חלקי המנה. גם הפילה של עודד היה מעולה. היתה זו מנה פשוטה יותר, אבל כל מרכיביה המשובחים השתלבו מצוין ואין ספק שבלסמי הערמונים נתן למנה טוויסט יפה. לעודד ההַלופיל (חובב מלח) דווקא הפריע מעט עודף המלח במנה, ואף על פי כן הוא נהנה ממנה מאוד. דני חשב שתיבול המנה היה מדויק מאוד.

IMG_2769 IMG_2765

בשלב זה היינו מרוצים מאוד והחלטנו שלא עוזבים שדה מערכה בלי מנה אחרונה הגונה. התלבטנו קשות בגלל שבתפריט האחרונות היו מספר מנות מעניינות מאוד. בסופו של דבר בחרנו במנה מסקרנת נוספת של ערמונים לוהטים ובקרם אספרסו ושקדים מסוכרים עם מאפה גבינה עדין. הערמונים הלוהטים היו מנה יצירתית מאוד: מספר ערמונים קלופים הגיעו על מחבת קטנה עם גחלים לוהטות. לצד המחבת הוגשו גבינת בוואריה בלו וקומפוט תפוחים. המנה היתה מפוארת ויצירתית מאוד ובישמה את השולחן בריח חורפי, אבל למרבה הצער לשנינו המרכיבים השונים לא התחברו בחיך. לדני היה רגע מסוים בו נדמה היה שהכל מסתדר, אבל הרגע חלף למרבה הצער. קרם האספרסו, לעומת זאת, היה מעולה וכל מרכיביו הצנצנתיים התחברו היטב. בתחתית הצנצנת התחבא בצק פריך טעים מאוד שהוסיף מרקם נעים לביס. גם כאן הפתיעו אותנו במנה אחרונה נוספת על חשבון הבית: גלידת וניל עם מרקחת תותים וקישוט של מקל בצק עלים מסוכר עם קינמון. מנה נחמדה מאוד, ובייחוד כשהיא מגיעה כמתנה. לסיום קיבלנו תשורה נוספת בדמות יין קינוח יפני משזיפים.

IMG_2761 IMG_2757

עלות הארוחה: 420 ₪ כולל טיפ. למרות שחלק מהמנות היו טעימות לנו פחות, נהנינו הנאה רבה מן היצירתיות שהיתה בהן. אין ספק שבמסה לא רק שעובדים עם חומרי גלם משובחים, אלא שמכינים איתם מנות מורכבות ומעניינות. בכל המנות היו טעמים ומרכיבים לא שיגרתיים. להפתעתנו המנות היו גם גדולות ומשביעות. הן השביעו אותנו, אבל לא הכבידו. השרות היה נעים ויעיל והאווירה במסעדה רגועה ולא קולנית. כשיצאנו חזרה אל רחוב הארבעה השעה כבר היתה חמש והתחיל להחשיך בגלל שעון החורף המכונם. נסענו אל תערוכת סומלייה כשאנחנו שמחים ומרוצים בחלקנו.

כתבות בנושאים דומים:

עושים שוק. שווקי חג המולד באירופה
הצרפתים באים. הבראסרי
מיסיה הרצברג

8 תגובות על מסע למסה

  1. יובל

    נשמע כמו אחלה ארוחה. הרצועות פילה נראות מעולות.

  2. מאיה

    וואו, אם אוכל היה יודע שהוא שווה כל כך הרבה כסף…

  3. דני

    בהחלט ארוחה מוצלחת, אבל דומני שיש להגיע למקום עם רוח הרפתקנית. השפים שם מאוד יצירתיים ושונים, ויש לי הרושם שרוב הביקורות הרעות על המקום נובעות מכך.

  4. מאיר

    יא קקות,איך אתם לא אומרים לי שאתם מגיעים לאכול במסה?
    בכל מקרה תודה על הפרגון,אוהב אתכם.

  5. דני

    מאיר, רצינו להפתיע אותך. כאמור, הדבר הראשון שעשינו בכניסה זה לשאול אם אתה בשטח. בפעם הבאה נתאם וגם נשמח להצצה מאחורי הקלעים אם יהיה אפשרי.

  6. עודד

    מאיר, היה מעולה! כמו שאתה כותב לעתים קרובות – חגיגה לא שגרתית של טעמים ומרקמים.

  7. מאי

    ביקורת אמיתית! גם אני הייתי שם ומאוד נהניתי…
    לחוויה נוספת היכנסו לבלוג שלי-
    http://tinyurl.com/br5e8x2

  8. עודד

    תודה מאי, התחדשי על הבלוג!

הוספת תגובה