NG, חזרנו אליך שנית

מאת דני עוזיאל ~ 4 ביולי, 2011. בקטגוריית: ביקורת, ביקורת מסעדה, בקר, בשר, חזיר.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

בעבר פרסמנו כאן פוסט חיובי על מסעדת הבשרים NG שבנווה צדק. לאחרונה ביקרתי במסעדה פעמיים נוספות לאחר היעדרות ארוכה מדי. בביקורים אלה הבאתי איתי אורח צעיר, טעמתי פרה שתיינית ופיציתי על עוול גדול. בהזדמנות זו נפתור גם תעלומה עתיקת יומין: מדוע בשני הפוסטים שהעלינו על המסעדה אין תצלומים פרי מצלמותינו.

עדכון: יש תצלומים! נקלעתי למקום עם מצלמה ב-3/8/2011 לאחר ביקור במקום אחר וצילמתי.

 

פרק 1 – "הנער"

כמו כל שנה, התייסרתי קשות בשאלה מה לקנות לאחייני גוני לרגל יום הולדתו העשירי. היות והילד חובב סטייקים, עלה במוחי הרעיון הסוטה לקחת אותו לאכול סטייק ב-NG – רק אני והוא. כאשר התחלתי עם התכנון הפרטני, החלטתי שבניגוד לנוהג באירועים משפחתיים אחרים, הפעם נשב על הבר כמו שני חברים ותיקים. לקחת ילד עסוק למסעדה כזאת זה מבצע לא לגמרי פשוט. ראשית, צריכים למצוא זמן שהילד פנוי, בין חוגים, חברים ונסיעות. שנית, בגלל גילו הצעיר רצוי שזה יקרה בצהרים. הניסיון הראשון לצאת למסעדה לא צלח בגלל שניסינו להזמין מקום ביום שישי, אבל הסתבר שהמסעדה פתוחה בצהרים רק בימי שלישי ושבת. לאחר מספר שבועות נוצרה הזדמנות נוספת בשבת והפעם הזמנתי את המקום החביב עלי ליד ברזי הבירה.

הגענו קצת אחרי 12:30 ולמרבה ההפתעה המקום היה ריק למדי. על הבר לא ישב איש וכך התיישבנו לנו, מבוגר צמא וילד, במקום החביב עלי.

הברמנית החמודה (שעוד תככב בהמשך) שמחה לקבל אותנו ולשמוע שהביקור הוא מתנת יום הולדת ל"נער". גם המארחת, אשר נשאה בידיה ילד משלה (כנראה), שמחה לשמוע על נסיבות הביקור.

לאחר שעיינו קצת בתפריט החלטנו לפתוח בקרפצ'יו. המנה מוגשת ב-NG בצורת גלילים ממולאים והיא היתה טעימה מאוד. גוני אהב גם את טעמה וגם את צורת ההגשה. כדי להרוות את צימאוננו ביום החם הזמנו פייל אייל של דנסינג (עבורי) וספרייט (עבור זה שטרם מלאו לו 18). לעיקריות בחרתי בסטייק סינטה של עגלה והצעיר שלידי בחר באנטריקוט בדרגת צלייה מדיום-רייר. כבוד לילד וכבוד להורים על החינוך המשובח! עד הגעת המנות ניהלנו שיחה אינטליגנטית על סוגי האלכוהול שהיו בבר ועל ההיסטוריה והסיפורים הפיקנטיים שמאחוריהם.

למרבה הצער, הסתבר שהמוזיקה שמנגנים ברקע בצהרים אינה ברמת מוזיקת הערב. הרפרטואר הורכב בעיקר מלהיטי פופ משנות ה-60 וחובב רוק הגיטרות המתחיל קצת התאכזב.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

  נס המדיום מתנוסס בגאון מעל אונית הדגל הבשרית

הסטייקים הגיעו כמו תמיד עם הדגלונים המציינים את רמת עשייתם – טאץ' שמצא חן בעיני גוני. הסטייקים היו מעולים ובדרגת העשייה הנכונה וגוני אהב את שניהם. הוא אהב גם את תוספת הפירה עם צ'יפס בטטה. תוך כדי הזמנתי כוס נוספת, אבל הפעם מבירת החיטה המעולה של מבשלת ליבירה. במהלך המבצע שמנו לב שהברמנית (עדיין אנונימית) אוספת שארית קצף מאחד הברזים אל תוך כלי פלסטיק. לאחר ששמה לב למבט השואל בעיני, היא הסבירה שהבירה שבכלי משמשת מרינדה לחלק ממנות הבשר שהמסעדה מגישה ביום ראשון בארוחת הברברים המסורתית שלה (על כך בהמשך). גוני הצליח לסיים שלושה רבעים מהסטייק שלו ואת השאר סיפחתי לצלחתי. היינו מלאים ותכננו לאכול למנה אחרונה גלידה באניטה שברחוב שבזי, אבל הברמנית הביאה לנו מנת גלידת טחינה על חשבון הבית. היא ציינה שלא מיקמו עליה זיקוק כדי שלא להביך את גוני.

קיבלנו את החשבון והיות והשתמשתי בקופון הנחה החשבון נראה נמוך מאוד. כאן עשיתי בושה רצינית. גם בנסיבות נורמאליות יכולות החישוב שלי לוקות בחסר, אבל לאחר שתי בירות, ארוחה דשנה, חשבון שבעצם אינו מייצג את המחיר האמיתי ועייפות רגילה שלאחר ארוחת הצהרים, טעיתי בחישוב הטיפ. השארתי טיפ נמוך להחריד ורק כשצעדנו הביתה התחלתי לחשב לאחור והבנתי את גודל הפדיחה. דמיינתי לעצמי כיצד מוסיפים ליד הטלפון של המסעדה פתק עם איור שלי ו-X גדול מרוח על פני. הבנתי שהביקור הבא שלי עשוי לקרות רק בעוד זמן רב, כשהזיכרון האנושי יתעמעם, ונעצבתי עמוקות אל ליבי.

 P1012413 OLYMPUS DIGITAL CAMERA

פרק 2 – "הנקמה"

חוץ מהתוכנית לבקר במסעדה בתור מתנת יומולדת, הלכה והתרקמה תוכנית לחזור למקום עם חברי חובבי הבשר. שמחתי אם כן, כאשר מספר שבועות לאחר ביקור יום ההולדת החלטנו להגיע בערבו של יום חמישי אחד למבצע בשרים. שמחתי על ההזדמנות כי אחד החברים היה אחראי על הזמנת המקום ובכך עקפנו את מכשול הפתק הדמיוני. לא ידעתי מה לחשוב בקשר לברמנית. מצד אחד קיוויתי לא להיתקל בה כדי להימנע מהמבוכה. מצד שני, קיוויתי שהיא תהיה בתפקיד, גם כדי שאוכל לפצות אותה וגם בגלל הסימפטיות הכללית שלה.

כאשר נכנסתי למקום חברי כבר ישבו על הבר ליד הברזים. הדבר השני ששמתי לב אליו היה נוכחותה של הדר מאחורי הבר (הנה יצא שמה). לזכותה יאמר שהיא זיהתה אותי מיד ואמרה "אתה היית כאן עם הילד!". שיבחתי את זיכרונה ומיד הודיתי בעוול שעשיתי לה עם הטיפ. החלטנו לפתוח דף חדש ביחסינו, למרות שיש לי חשד שמילים קשות עפו בחלל האויר לאחר שיצאתי בפעם הקודמת. בינתיים הסתבר שגם אותה מארחת מהפעם הקודמת היתה בתפקיד וגם היא זכרה אותי בתור זה שהגיע עם ילד.

דבר נוסף שמיד בלט היה שולחן גדול בחלק הפנימי של המסעדה ועליו רק גרזן גדול. על הכיסאות שסביבו היו מונחים סינרים לבנים. המארחת סיפרה לנו שמקיימים ארוחת ברברים מיוחדת לקבוצה וכי אנחנו יושבים במקום אסטרטגי כדי לראות את ה"אקשן" ואת המנות שיגיעו לשולחן. האירוע הקבוצתי אכן סיפק לנו בידור לאורך כל הערב. הרגשנו קצת כמו באזור אסון, כאשר מדי כמה דקות חלפו לידנו שני מלצרים נושאי אלונקה ועליה פגר מובס כזה או אחר. הכי הרשים אותנו החזרזיר הצלוי השלם, אשר ריגש ללא ספק גם את סועדי ארוחת הברברים.

אפרופו בידור, בניגוד למוזיקת הצהרים הקלושה, המוזיקה בערב היתה מעולה והמבחר כלל בעיקר רוק משנות ה-60 וה-70.

כשהגעתי החברים כבר היו מצוידים בבירות וגם אלי הגיעה עד מהרה כוס ליבירה חיטה. לפתיחה בחרנו בקרפצ'יו (החברים לחצו ואני שמחתי להסכים) וב-IPA פאי, אשר חזרה לתפריט לאחר היעדרות ארוכה. מדובר בתבשיל בשר בקר וירקות שורש עם בירת ה-IPA של דנסינג ועליו מכסה של בצק עלים. המנה היתה מעולה, אם כי חלק מחתיכות הבשר היו קשות במקצת. נהנינו לנגב את הרוטב עם לחם הבית, אשר הגיע בסלסלה תמורת תשלום ראשוני של 9 ₪ ושאח"כ מילאו לנו אותה ככל שרצינו ללא תוספת תשלום.

איכשהו יצא שהפעם בחרנו במנות יוצאות דופן במקצת. עודד בחר במנת הספריבס חזיר עם ריבת צ'ילי, קפה ושום. אני היססתי לבחור בשר שאינו בקר, אבל לבסוף החלטתי ללכת על מנת סטייק דאבל טי-בון של טלה. שחר הרחיק לכת יותר משנינו ובחר בסטייק של בקר קובה. מדובר בבשר המגיע מאותן פרות יפניות המושקות בבירה, שומעות מוזיקה קלאסית ומקבלות מסאז' מדי יום. הבשר נחשב איכותי במיוחד ומחירו בהתאם: 150 ₪ לסטייק של 200 גרם בלבד. נחסוך את המתח ונספר מיד שטעמו של הסטייק אכן היה מדהים ויוצא דופן. יחד עם זאת, שחר דיווח שהוא נגמר מהר מדי. בשר הספריבס היה טעים, אבל קשה במקומות רבים. זוהי תקלה ידועה עם ספריבס חזיר ולכן במטבחי הביתי אני בד"כ מעדיף להשתמש בצלעות שנתח הבשר המחובר אליהן רחב יחסית. למרות הבשר הבעייתי, עודד עמד במשימה והחזיר למטבח עצמות נקיות לגמרי. מנת סטייק הטלה היתה ענקית והבשר עצמו מצוין.

P1012414

  בר וברמנית לדוגמה

כלבו של שחר, פאוסט, גם הרוויח בגדול מן האירוע. לא רק שבמטבח ארזו עבורו את עצמות הארוחה שלנו, אלא שהוסיפו לקופסה שאריות מנת פורטרהאוס שהוגשה לסועדים אחרים. כמו כן, שמנו לב שהדר הוסיפה קצת בירה לכוסות שלנו גם לאחר שהפסקנו להזמין בירה. כל אלה מחוות קטנות ששימחו אותנו מאוד. לאחר שקיבלנו את החשבון השארתי להדר פיצוי קטן על הפשלה, הודיתי לה על החוויה ונפרדנו בלחיצת יד אמיצה (וכאן גם נודע לי שמה).

בדרך החוצה פגשנו את המארחת מתגנבת חזרה ממשימה עלומה בננה בר הסמוך. גם איתה ניהלנו שיחת סיכום ואיחלנו לה הצלחה בהמשך שירותה.

עודד ושחר היו צריכים לחזור מיד למרכז, אבל אני לא ויתרתי על גלידה לילית באניטה. לא זוכר מה הזמנתי, אבל שוב היה טעים להפליא.

משום מה שלוש הבירות ששתיתי לא התיישבו לי היטב בבטן ולמחרת היתה לי השכמה מעניינת.

 

אחרית דבר

למחרת, לאחר כמה שעות של התאוששות, פגשתי את גוני וסיפרתי לו שפגשתי בערב הקודם את הברמנית ששירתה אותנו ושהיא זכרה אותו לטובה. הוא שמח לשמוע וסיפר לבן דודו עד כמה הוא נהנה ב-NG ושהמקום עולה בהרבה על מקום הסטייקים אליו הוא הולך בד"כ עם משפחתו. כנראה האינדיקציה הטובה ביותר להנאתו היה המשפט "אתה (הבן דוד) יודע איך אני לא יכול לשבת במקום אחד הרבה זמן, ושם ישבנו שעתיים וחצי! (זה היה יותר בסביבות השעתיים…)".

עם מחמאה כזאת באמת שאי אפשר להתווכח.

 

אתר המסעדה:

http://www.ngrestaurant.co.il/

 

* ובתשובה לשאלה מדוע אין כאן ובפוסט הקודם תצלומים מן הסעודות, הסיבה היא פשוטה: מעולם לא לקחנו איתנו לשם מצלמה. משום מה תמיד נראה לא מתאים לשלוף מצלמה בתוך החוויה ולהתחיל לצלם.

כתבות בנושאים דומים:

שוקרוט פרידה לחורף
לכל שוק יש מבשלה
תאוריית ההשוואה החברתית

2 תגובות על NG, חזרנו אליך שנית

  1. שחר

    היה אכן ערב מוצלח ביותר וקצת הצטערתי על פיספוס ההזדמנות לאכול גלידה.
    חשוב לציין (וגם לי לא אמרו) שאת סטייק הקובה, שהיה הבשר הכי רך ועסיסי שאכלתי, ניתן להגדיל כאשר כל 100 גרם תוספת עולה 75 שקלים. לא זול אבל בהחלט הייתי מוסיף אם הייתי יודע.

    פאוסט נלחם בעצם של הפורטרהאוס למעלה מ4 שעות ! אני שמח שיצא לו להינות פעם נוספת מעצם משובחת עם לא מעט בשר עליה בימיו האחרונים.

  2. דני

    נכון, את הפרטים על התוספת לסטייק סיפרה לנו המארחת בחוץ. זרח מפרחוני. שמח לשמוע שפאוסט נהנה.

הוספת תגובה