רפול

צהריים בתל אביב ביום חם זה לא כיף גדול. ולמרות זאת, קבענו להפגש לעסקית ב"רפאל", מהסיבה הפשוטה שעוד לא יצא לנו לאכול בה. עודד הגיע מוקדם מדי והחליט לצנן את הדקות הלחות בבירה טובה. פיינט של גינס ב”מקום של מייק” עשה את העבודה יפה מאד ואחרי כוס מושלמת של גינס ההליכה ברחובות הרועשים והדביקים של העיר היתה נעימה בהרבה.

raphael

הגיעה העת ונכנסנו למסעדה. המסעדה חוגגת בימים אלה עשור ראשון לקיומה ונראה שהשף הכוכב שלה, רפי כהן, ממשיך לעשות חיל. על פי ראיונות עם רפי כהן שהתפרסמו לאחרונה, לכבוד חגיגות העשור המסעדה אמורה לעבור רמונט כללי בחודשים הקרובים.

כאשר נכנסנו רוב המסעדה היתה ריקה ולכן למרות שהמקום שנשמר לנו היה על הבר, שאלנו אם יש בכל זאת שולחן פנוי. "לא כרגע", ענתה המנומסת, "אבל אם יתפנה אומר לכם". אנחנו עוד נשוב אליה בהמשך…

IMG_4056

הבר דווקא היה נח מאד ומרווח, עם תצפית יפה על מדפי הליקרים הצבעוניים ועל המנות השונות היוצאות בדרכן אל שולחנות אחרים במסעדה. עוד אנו בוחנים את התפריטים השונים, הונחו לפנינו שתי כוסיות עם גרניטת ג'ין, ליצ'י, תות ואשכולית. מרענן אך טעים ביותר. התפריט המרתק תיאר שתי ארוחות עסקיות המורכבות ממנה ראשונה ועיקרית במחיר 88 או 115 ₪ הארוחה. עיון קצר לימד אותנו שהארוחה היקרה מעניינת יותר. רגע אחרי שהחלטנו להזמין אותה סיפר לנו הברמן שבעסקית הזולה יותר (או יקרה פחות) יש היום גם טאג'ין קציצות דגים (טונה ולוקוס) ושכנע את עודד להזמין את המנה הזו. דני החליט ללכת על קונספט של מאכלי עדות והזמין מנות מהמגרב שהופיעו בתפריט. מנות בעלות ניחוח צפון-אפריקאי מנקדות את התפריט ורומזות על מוצאו של השף ועל התרבות הקולינרית עליה הוא נשען במידה רבה.

 

ראשונות

P1012110

על השולחן הונחה סלסלת לחמים טריים, מלח גס, פלפל גרוס ופנכת חמאה שקשה היה להפסיק למרוח אותה.

 

IMG_4062

דני קיבל את מנת הסיגרים המפורסמת של רפאל. המילוי המתובל שלהם כולל חלקי פנים של עגל, שהזכיר לנו מאד את הטחול הממולא שאכלנו לא מזמן אצל שף אבי תורג'מן. טעמם של חלקי הפנים היה ניכר ויחד עם זאת המילוי היה עדין ומלא טעמים. גם בצק הפילו של המעטפת היה פריך וטעים מאוד. נפלא. הסכמנו שאלו הסיגרים הטובים ביותר שאכלנו. ובשנות ה-80, קוראים יקרים, הרבה מאד סיגרים נלעסו בארץ. במרכז הצלחת נחה קערית עם טחינה מצויינת ("אל ארז", עפ"י התפריט), גרידת עגבניות, שמן זית ופלפל ירוק חצוי. אחרי שנגמרו הסיגרים טבלנו בטחינה את הלחמים הטובים מהסלסלה. גם אליה נחזור מאוחר יותר.

 

IMG_4064

עודד קיבל שני זוגות סרדינים. כל זוג הכיל בינו לבינו כוסברה קצוצה ושום. לצדם נחו עגבניות מרוסקות ומאחור ערימת כוסברה טריה שפרט לצבע שהוסיפה למנה, בטעמה הפכה אותה למושלמת.

 

P1012108

שני הקוקטיילים שהזמנו הגיעו גם הם –

אוזו, פסטיס, נענע וחלב שקדים היה טעים מאד, אך מרקמו של חלב השקדים נשבר ושיווה לו מראה לא נעים לעיכול. ומרטיני ליצ'י עם זעפרן שנראה מעניין מאד בתפריט, אך טעמו של הזעפרן לא הורגש. בכל מקרה, הדבר לא פגם בהנאה מן המשקה. 32 ₪ הקוקטייל. לא יקר.

 

עיקריות

בשלב הזה של הצהריים שמנו לב שכוסות המים מתמלאות מעצמן כשאנחנו לא מסתכלים ובמקביל גם סלסת הלחמים לא נותרת ריקה. יפה. קיבלנו שתי מנות טאג'ין, אשר הוציאו את המיטב מצורת בישול זאת ומהיתרונות שהיא מציעה.

IMG_4069

טאג'ין של קציצות דגים עם תפוחי אדמה ופלפלים היה נפלא. הקוסקוס שהגיע בצלחת נפרדת היה אוורירי ונמס בפה. הקציצות היו עשויות, כאמור, מטונה ולוקוס – שני דגים יקרים מאוד ושונים מאוד בטעמם. הן היו רכות וטעימות עם הרבה ירק ולא ניכר בהן טעם דגי. הרוטב העשיר היה חריף מעט וחמוץ הרבה מלימון והירקות שמסביב רכים ומתובלים היטב. המלך עם אגוזי הלחם ספג את הרוטב בכשרון רב ותמך יפה בפלפלים. עודד הוסיף מעט טחינה וראה כי טוב, אך שוד ושבר, ברגע זה אזלה הטחינה. ביקשנו מילוי חוזר ונעננו בחיוב, אולם הטחינה לא נראתה עוד לעולם. לא נורא, הממרח החריף השלים טעמים במקומה.

עם המנות שלנו הגיעה אריסה אדומה, חריפה אך לא מדי, עם טעם טוב של פלפל ולא חדגוני של חריף. היא בהחלט הוסיפה למנות וגם היא נגמרה עד תומה.

 

P1012111

טאג'ין של שוק טלה, חומוס וירקות על מצע קוסקוס היה מנה ענקית שדני לא הצליח להשתלט על כולה. בין הירקות הנימוחים זיהינו דלעת, זוקיני שנחשד בהתחלה כעלה גפן ממולא, תפוחי אדמה, כרשה ולבבות ארטישוק. פעמים רבות אנחנו קוראים על מנות בהן השף הצליח לחבר בין מרכיבים שונים וליצור יצירה אחת. זו אחת הפעמים הבודדות בהן נתקלנו במנה כזאת. הקוסקוס היה אוורירי כמו במנה הקודמת והירקות, לא רק שהיו מרכיב במנה, אלא גם תיבלו אותה. הם התחברו אחד אל השני ואל כלל המנה. כל זה נשמע אמנם כמו ג'יבריש משתבלל, אבל כך היתה המנה.

IMG_4071

 

קוקטייל של וודקה אגס ומיץ תפוחים שהונח על הבר היה טעים מאד והזכיר לנו את יתרונות הישיבה על הבר. מתישהו באותה סביבת זמן הופיעה שוב הדודה מהכניסה למסעדה ושאלה אם אנחנו שאלנו לגבי שולחן פנוי במסעדה, "אז אין, מצטערת". ואכן המקום היה מלא מפה לועס לפה לוגם ונראה היה שכל הפיות נהנים. ועל אף שהיו רבים מהם, לא היה רעש בלתי נסבל והמוסיקה הנעימה ברקע נתנגנה לה ללא הפרעה.

 

אחרונות

IMG_4075

בהמשך לקו טעמי המגרב, הזמין דני מלאבי חלב שקדים עם סוכר שרוף וסירופ היביסקוס (כן, הפרח) מקושט בפיסטוקים קצוצים. דני נוטה לעיתים להזמין במסעדות משובחות מנות שאינן חביבות עליו כדי לראות האם מגע ידו של שף יצליח לשנות המצב. מרקמה של המנה היה נוזלי מעט ומשהו מר בטעם האפיל על שאר המנה. שנינו לא מאד התרשמנו ממנה. 38 ₪.

 

P1012128

קינוח נוסף היה צלחת עם מבחר פטיפורים מרשימה מאד. 38 שקלים מוצדקים ביותר. שכיות החמדה שנחו על הצלחת היו מוקפדות מאד ומשובבות אישון. לא כולן מושלמות, אך ביחד היוו קינוח יוצא מן הכלל. היו שם קרישי פירות (מתוקים מדי ובטעם זהה לאלו שהגיעו פעם בשכבות צבעוניות), מרציפנים, טראפל, פרופיטרול פטיסייר, מעמולים, טארטלט דובדבן עם פטיסייר, קרמבו (מילוי נוזלי מדי), טארטלט קרם פיסטוק, טארטלט חמוציות וקרם אינגלז (פעם ראשונה שדני התלונן על עודף בפירות יער), טארטלט בוטנים וקרם (חסר טעם פרט לבוטנים שעליו), טארטלט קרם שוקולד וטארטלט תותים על קרם.

 

(המוזגים בדמעה)

לצד האחרונות הגיש לנו הברמן החביב תה מרוקאי עם נענע שמזג אל הכוסות מגובה הרי האטלס, בליווי עוגיות בישקוטי דקות דקות כמו גפרורים של שען חירש. יש להדגיש שהתה, העוגיות ושני משקאות שהוגשו לנו תוך כדי הארוחה היו על חשבון הבית. עלותן של תשורות כאלה עבור מסעדה בסדר גודל כזה היא אפסית, אך הן מוסיפות מאוד לחוויית הסעודה בכך שהן מגוונות אותה ומשאירות הרגשה טובה אצל הסועד.

הפקרנו 343 ₪ לפני טיפ ונהננו מכל רגע. הד"ר המליץ לשוב ולבחון את שאר המעניינים בתפריט. אגב, תפריט סוף השבוע עולה 115 ₪ ומוגשות בו המנות הראשונות אל מרכז השולחן והמנה העיקרית לבחירה. וגם לצמחונים והצמחונית יש תפריט משלהם, מצומצם מאד, אבל קיים.

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא רפול

  1. מאת מיכל‏:

    הכל נראה מעולה! הלחם וצלחת הפטיפורים לבדם היו עושים אותי מאושרת.
    בפעם הבאה שתלכו – אתם לא צריכים במקרה נהגת אחראית בעלת קיבולת אלכוהול נמוכה..?

  2. מאת עודד‏:

    נהגת נמוכה בעלת קיבולת אלכוהול אחראית? אני לא בטוח

  3. מאת יובל‏:

    אולי נהגת אלכוהולית בעלת קיבולת אחראיות נמוכה?

  4. מאת מיכל‏:

    : )
    הפוך גוטה, הפוך..!

  5. מאת דני‏:

    אח, הזכרונות. בהחלט צריכים לחזור לשם מתישהו. אולי נכנס איזה שבת את הפורום?

  6. מאת עינת‏:

    אני סתם נמוכה ומעוניינת להצטרף לאירועים כאלו(:

השאר תגובה