חמאת בוטנים ונוטלה, מתנות מהאלים

על אריזת חמאת הבוטנים החביבה עלי מופיעים הרכיבים הבאים:

בוטנים קלויים – זה הרכיב הראשון, כלומר יש הכי הרבה ממנו. מצוין!

סוכר – או-או… זה הרכיב השני. זה הרבה מאד סוכר.

שומן צמחי מוקשה חלקית – נשמע כמעט בריא, אבל ממש לא. כמו שאומרת הצמחונית, זה רעל!!

מלח – יופי, זה המרכיב האחרון, כלומר יש הכי מעט ממנו.

(בוטנים קדושים)

 

שלום, קוראים לי עודד ואני מכור לחמאת בוטנים. טוב, כמעט מכור. לא מתחיל לכאוב לי הגוף אם אני לא אוכל חמאת בוטנים פעם בכמה שעות, אבל אני בהחלט מתגעגע ועורג לטעם הבוטני-הקרמי הזה לעתים מזומנות. כמו שנאמר, כולנו צאצאים של הקוף, אבל על כמה אנשים זה נראה יותר. כף חמאת בוטנים זה כמעט הדבר היחיד שיכול לעשות אותי מאושר לכמה דקות ולא משנה באיזה מצב רוח אני. אם זה לא היה משמין כל כך, הייתי אוכל הרבה יותר ממזון האלים המושלם הזה.

בוטנים עושים לי את זה, אין כל ספק. בילדותי אהבתי לשבת במתבן מלא בבאלות (חבילות החציר הענקיות) שנוצקו בשדה בוטנים ("קש בוטנים" הוא המינוח החקלאי), להסתכל על הנוף ולפצח תרמילי בוטנים. עד היום כשאני מזהה שדה בוטנים קצור, אני עוצר בצד הדרך ואוכל כאוות.

איזה חמאת בוטנים? אני מעדיף את זו עם שברי הבוטנים בפנים. לא את החלקה ולא את זו עם הדבש וגם חמאת בוטנים עם שוקולד לא ממש מסתדרת לי בפה (למרות שאני רוחש הרבה כבוד ל-Snickers ואם אין שווארמה, אני מוכן לאכול כזה).

הבנתי איך עושים חמאת בוטנים כשפעם טחנתי בטעות בוטנים שקליתי רגע קודם ולא חיכיתי שיתקררו. הבוטנים החמים התחממו עוד יותר מהמטחנה והפכו למשחה. משחה קסומה ומכושפת!

 

הסטוריה על קצה הכפית

חמאת הבוטנים הומצאה בשנת 1884 על ידי שמעון סקיפי, שרצה להכין טחינה וטעה במרכיבים. הוא גם טעה בתאריך, הרי ידוע לכם שבני האינקה טחנו בוטנים למשחה כמה מאות שנים לפני הספירה. אולם רישומי פטנט על המוצר המוכר לנו כיום כחמאת בוטנים החלו להופיע רק לקראת סוף המאה ה-19, ועד מלחמת העולם הראשונה כבר היה בעולם מספר רב של יצרניות חמאת בוטנים.

 

הידעתם?

אחרי פריחת הבוטנים הפרח קמל, מתכופף אל האדמה, מתחפר בה והבוטן נוצר וגדל מתחת לאדמה. ומכאן השם "אגוזי אדמה". יפה.

בתחנות הרכבת התחתית בניו יורק יש דוכנים שמוכרים מיני אגוזים קלויים ומסוכרים בשקיות נייר. הפופולאריים מכולם הם הבוטנים. ריח הקליה המתוק אופף את התחנה והנוסעים המכורים בעלי הנסיון מספיקים לקפוץ מהרכבת עם עצירתה בתחנה, לרוץ לדוכן, לזרוק למוכר דולר ולחזור אל הרכבת עם שקית בוטנים חמים ומתוקים (לכבוד החנוכה).

באמת אין כמו "במבה". היא מיוצרת מקמח תירס שנדחס ומנופח ואת התהליך הזה מכירים כבר בכל העולם, הוא מגיע ביחד עם מכונות הייצור. ביציאה מהמכונה לבמבה יש טעם של נייר. במפעל טוחנים בוטנים ומדללים אותם בשמן. חמאת הבוטנים הנוזלית הזו מרוססת כמו צבע על הבמבה ובסוף התהליך מפזרים עליה מלח. הסברה אומרת שאחד מסודותיה של הבמבה של אסם טמון בשמן שמדלל את חמאת הבוטנים. השמן שומר על הבוטנים ועל טריות המוצר והוא לא מתקלקל במהירות כמו שמנים אחרים שמשמשים את המתחרים.

 

חמאת קשיו

מבלי לפגוע בעליונותם וכבודם של הבוטנים הקדושים אני מביא פה את גרסת הקשיו שלי. למי שרוצה את הקלאסיקה, אפשר להחליף את הקשיו בבוטנים וזה ייצא חמאת בוטנים. למרות שמה זה בעצם אגוז קשיו אם לא בוטן שהתכופף?

(אגוזי קשיו, לא בננות)

 

אמל"ח

2 כוסות אגוזי קשיו, לא קלויים (כבר עשיתי את זה גם עם קלויים במלח והורדתי את המלח מהמתכון, זה עובד)

רבע כפית מלח (כאמור, אם השתמשתם בקשיו מומלחים, לא מוסיפים מלח)

בערך 2 כפות שמן קנולה, או שמן אגוזים

 

תו"ל

אין צורך לדייק בכמויות. פשוט קולים כמה אגוזי קשיו שרוצים, טוחנים אותם, ממליחים במידה ומוסיפים שמן עד לקבלת המרקם הנכון.

1. קולים את אגוזי הקשיו בשכבה אחת בתנור בטמפרטורה של 180 מ"צ עד לגוון זהוב (כ-10 דקות).

2. אם היינו מכינים חמאה מבוטנים, בשלב הזה היינו מניחים את הבוטנים בתוך מגבת מטבח ומשפשפים אותם בתוך המגבת כדי להסיר את הקליפות.

3. טוחנים במעבד מזון כ-5 דקות, עד לקבלת עיסה גרגרית. מדי פעם עוצרים כדי להוריד מהדפנות את הגרגרים הסוררים שניסו לברוח. אם רוצים חתיכות אגוזים בפנים, מוסיפים בסוף הטחינה חצי כוס של קשיו טחונים/קצוצים לגרגרים.

4. מוסיפים מלח, ואת השמן מוסיפים לאט ותוך כדי ערבול, כדי להרגיש את הסמיכות הנכונה של הממרח.

5. מעבירים לצנצנת נקיה ומכיוון שאין לנו חומרים משמרים, שומרים במקרר.

אין לנו במרכיבים גם שומן צמחי מוקשה חלקית. במוצר התעשייתי מטרת השומן הצמחי היא לייצב את התערובת ולמנוע מהשמן מלהפרד מהבוטנים הטחונים. לכן, אם השמן שלנו עלה למעלה, מערבבים אותו שוב אל תוך התערובת.

(חמאת קשיו)

  

הנה הבאתי לך חמאת בוטנים
פרחים נובלים בדרך כלל
וחמאת בוטנים היא טעימה
אמנם פרחים זה מקובל
ובייחוד זר שושנים
אבל הבאתי לך חמאת בוטנים.

(עפ"י תרגום של ישראל גוריון לשירו של ז'ק ברל)

  

 

ממרח נוטלה

גם נוטלה היא שמחה גדולה וגם אותה קל להכין בבית ובאותו אופן כמו חמאת הבוטנים.

(נוטלה, אושר גדול)

 

על צנצנת הנוטלה שלי מופיעים הרכיבים הבאים:

סוכר – זה הרכיב הראשון?? יש הכי הרבה סוכר בממרח האגוזים שלי?

שומן צמחי – שוד ושבר, זה הרכיב השני.

אגוזי לוז – הרכיב השלישי מבחינת כמות? רק השלישי?? לעזאזל החמישי!

ויתר המרכיבים עוד פחות מעניינים.

 

לא נורא, בואו נשתמש באותם המרכיבים ונכין את מה שאני אוהב לכנות "הגרסה הפחות לא בריאה".

והפעם במקום אגוזי לוז, נקלה ונטחן אגוזי מקדמיה. לאגוזי המקדמיה טעם נפלא ועשיר והם עולים הרבה כסף, זה בעצם החסרון היחיד שלהם (ברם אולם, זה יעלה פחות וייצא נהדר גם עם אגוזי לוז, אז לשיקולכם). אין צורך לקנות את האגוזים עם הקליפה הכמעט-בלתי-פציחה, יש מקולפים בחנויות.

(אגוזי מקדמיה, יקרים ונפלאים)

 

אמל"ח

2 כוסות אגוזי מקדמיה

3/4 כוס אבקת סוכר (אני טוחן סוכר דמררה במטחנת תבלינים)

1/4-1/2 כוס אבקת קקאו טובה

קורט מלח

כפית תמצית וניל

כ-1/4 כוס שמן קנולה/אגוזים

 

תו"ל

1. קולים את אגוזי המקדמיה בשכבה אחת בתנור בטמפרטורה של 180 מ"צ עד לגוון זהוב (כ-10 דקות).

2. אם היינו קולים אגוזי לוז, בשלב הזה היינו מניחים את האגוזים בתוך מגבת מטבח ומשפשפים אותם בתוך המגבת כדי להסיר את הקליפות.

3. טוחנים במעבד מזון כ-5 דקות, עד לקבלת מרקם משחתי.

4. מוסיפים סוכר, קקאו, מלח ווניל, ואת השמן מוסיפים לאט ותוך כדי ערבול, כדי להרגיש את הסמיכות הנכונה של הממרח.

5. מעבירים לצנצנת נקיה ושומרים במקרר.

(נוטלה מקדמיה)

 

דגשים:

1. השמרו נא לא לקלות את האגוזים יותר מדי. כלומר, לעמוד ליד התנור ולא ללכת לראות למה הבת שלי קוראת לי.

2. לטחון את האגוזים דק ככל שניתן ולא להוסיף את החומרים האחרים עד שזה לא קורה.

3. לשים פחות מלח מכמה שנראה לכם. אם יחסר אחר כך אפשר יהיה להוסיף. מלח בעקרון מדגיש כאן את הטעם השוקולדי וצריך מעט מאד ממנו. טיפה יותר מדי וזה יחרב את הטעם.

4. כמו עם המלח, גם שמן כדאי לשים במשורה ולהיות קמצנים מאד אתו, עד שהמרקם הופך לממרחי. אל תדאגו אם זה טיפה נוזלי, זה יתקשה מעט במקרר.

 

 

בוטנים מתובלים

זה חטיף נהדר ליד בירה או זיפ תפוזים. אפשר להוסיף אותו למנות פסטה, סלט ואם קוצצים את הבוטנים, גם כקישוט למרק.

 

אמל"ח

בוטנים

שמן זית

מלח ים (נכון, הוא יקר יותר מ-1.78 ₪ שעולה מלח הבישול הגס, אבל טעים ובריא יותר)

פלפלונים חריפים מיובשים, קצוצים

 

תו"ל

1. קולים את הבוטנים במחבת חמה על השמן. מטלטלים כל הזמן, כדי שלא יישרפו.

2. מתבלים לפי הטעם במלח ופלפלונים חריפים.

 

 

כריך חמאת בוטנים וריבה (PB&J)

האסוציאציה (תסמיך, בעברית) הראשונה שעולה בראש כששומעים על הכריך הזה היא אלביס. ואכן בארה"ב מכונה כריך חמאת בוטנים עם ריבה ופרוסות בננה "כריך אלביס", או "האלביס". האסוציאציה השניה שעולה בראש היא ALF. אותו חייזר פרוותי חביב מסדרת הטלביזיה האמריקאית היה גרגרן גדול וחיבב במיוחד חתולים וכריכי חמאת בוטנים עם ריבה.

 

אמל"ח

2 פרוסות לחם

חמאת בוטנים

ריבה

חצי בננה, פרוסה

 

תו"ל

1. מניחים פרוסת לחם על כף היד החלשה, כאשר כף היד כלפי מעלה. ניסיתי את זה גם כשכף היד הפוכה, אבל אז נפלה לי הפרוסה ובחלק מהמקרים אף מרחתי על עצמי חמאת בוטנים.

2. בעזרת סכין, בזוית של 45 מעלות ביחס לפרוסה, מורחים בעזרת היד המורחת שכבה עבה ואחידה של חמאת בוטנים על גבי הלחם.

3. באותו אופן מורחים על הפרוסה השניה שכבה עבה ואחידה של ריבה.

4. מניחים בנון שלנטיות שכבה אחת של פרוסות בננה על הפרוסה עם חמאת הבוטנים (היא מחזיקה את הבננות טוב יותר).

5. מחזיקים בכל יד פרוסה אחת ומבלי שתרגשנה מחברים אותן בבת אחת בתנועת מחיאת כף.

6. אפשר לאכול ככה, אבל המהדרין גם קולים את הכריך השלם בגריל, או מטגנים אותו בחמאה.

7. מקרבים את הכריך באיטיות לכיוון הפה. בשלב זה מומלץ לפתוח את הפה, אחרת הפנים מתלכלכות בחמאת בוטנים וריבה.

 

"האלו, מה עם הבייקון??", אני שומע אתכם זועקים. שנים רבות שניטש קרב בין הסטוריונים ומוקירי זכרו של "המלך" לגבי השאלה האם נהג להכניס פרוסות בייקון לכריכיו, או לא. אני מוצא את עצמי חופשי לשאול את השאלה הפשוטה – למה לא, בעצם?