אוגוסט חם ברמת הגולן

מאת יובל ועודד ~ 20 בנובמבר, 2010. בקטגוריית: ביקורת יין, ביקורת מסעדה, יין, יקבים.

אוגוסט האחרון היה חם נורא. דני סנדרסון מספר שדוד שלו אומר שבחום כזה חייבים לשתות כמה שיותר, אבל לך תקשיב לשיכור…

הכל התחיל בסיור היקבים לפני חמישה חודשים, בו השתנתה התכנית וירדנו מהעליה לרמת הגולן. הפעם הוחלט על סיור ברמה. בצפון הרמה.

 IMG_5416

הערה על ביקורת יינות: זה המקום להזכיר שחוץ מהפוסטים במטבח הראשי של הבלוג, ישנו גם את עמוד זכרונות היין שלנו שמדי פעם מתעדכן בטעימות חדשות (יש לציין שאנחנו שותים יותר יינות ממה שאנחנו מפרסמים), אז כנסו וקראו עם כוס יין ביד.

 

יקב הר אודם

התחלנו במושב אודם. יקב הר אודם הוקם בשנת 2003 על ידי משפחת אלפסי. טעמנו כמה יינות והרי דיווח על המעניינים שבהם:

Volcanic קברנה סוביניון 2008 – לקברנה הזה צבע בורדו. בניחוח הורגשו אלכוהול, שזיף ואלון חזק. ובטעם ניכרו שזיף, דובדבן, אלון ועור. הגוף בינוני ואלכוהולי עם סיומת חזקה מדי. ליין 15.5% אלכוהול. לדעת שנינו זה חזק מדי.

R 2006 רזרב – זהו בלנד של קברנה סוביניון ומרלו בעל צבע בורדו. הניחוח של דובדבן, שזיף ואלכוהול. ובטעם ניכרים עץ אלון, עור ושזיף חזק. הגוף מלא עם סיומת חזקה שתופסת את החיך. לדעת יובל היין קצת חזק מדי, אולי צריך ליישן אותו עוד שנה בבקבוק. יש פוטנציאל.

טעמנו גם פורט משני סוגים. הראשון הוא הענבר אשר מיוצר מענבי שרדונה. השני הוא שני, המיוצר מקברנה סוביניון, מרלו וסירה. יובל אהב את הענבר יותר. הוא יותר מתקתק ונעים לחיך.

כמו כל יקב בוטיק ישראלי שמייצר יין בסגנון פורט, גם כאן, באודם, הפורט יקר מדי. מחיר הבקבוק הכי פשוט הוא 80 ₪.

 

לפני כמה שנים טעמנו לראשונה יינות של היקב, כשעוד היה צעיר מאד. לכולם היה אז טעם חזק מאד של גפרית. כמעט בכל היקבים נעשה שימוש בבי-סולפיט. זהו חומר מחטא שמוסף אל היין ואמור להתאדות ולא להשאיר טעם חזק. מטרתו לשמר את היין לאורך זמן ובמקרים מסוימים אף לעצור את התסיסה. יש תקנים ומינונים מינימליים מומלצים וברור שיש תמיד התלבטות בין הרצון לשמר את היין ובין הרצון שלא לפגוע בטעם. לעתים מורגש טעם חזק של הגפרית ביין וזה מחרב את טעמו. לצערנו יש לא מעט יינות בארץ שטעם הגפרית שבהם מבאס את היין.

 

יקב בזלת הגולן

היקב נמצא בכניסה למושב קדמת צבי. את בזלת הכרנו לפני הרבה שנים, כשהיה צעיר מאד ומרכז המבקרים שלו היה קרוואן קטן. היתה אז תחושה ביתית נעימה וחמימה. בפעם הראשונה שלנו שם הגענו בדיוק כשאחרונת העובדים סגרה את השער. שאלנו מתי כדאי להגיע והיא אמרה שאם כבר הגענו עד שם, כדאי שנכנס לטעום. פתחה את השער בחזרה, הדליקה את האורות ומזגה לנו שני סוגי קברנה סובניון – הרגיל והרזרב. אלו שני היינות שהיקב ייצר בזמנו. הרזרב 2001 היה ללא ספק אחד היינות הטובים ביותר ששתינו עד אז. 120 ₪ לבקבוק, אבל שווה כל לירה. את הבקבוק שקנינו שתינו לא הרבה אחרי זה, בין ערביים, בתצפית יפה וקרירה בכאוכב אל הווא (כוכב הרוחות) החולש על עמק הירדן.

מאז עבר היקב תהפוכות ושינויים. שותפות שהתפרקה ובעלים חדשים. החוויה הפעם היתה שונה מאד מהפעם הראשונה. האירוח קריר, חסכני ולא מקצועי ועל אף מגוון היינות ושני סוגי הגראפה, זה לא זה.

 

ממצאים:

קברנה סוביניון רזרב 2006 – בעל צבע בורדו כהה. ניחוח וניל, אלון, דובדבן וקרם תות. הטעם של וניל, שזיף, אלון, מעט עור וזיתים שחורים. הגוף מלא עם סיומת קצת חמוצה אבל פירותית ועגולה. עודד אהב אותו, אבל אבל לטעמו הוא לא מגיע לקרסולי משקעיו של הרזרב 2001.

קברנה סובניון 2008 – בעל צבע בורדו. ניחוח שזיף, דובדבן ואלכוהול. בטעם הורגשו דובדבן, שזיף, וניל ומעט אלון. הגוף מלא עם סיומת אלכוהולית ואלון שרוף. יובל אהב את היין הזה יותר מכל השאר.

מרלו רזרב 2007 – בעל צבע אדום כהה. ניחוח פרחים, וניל, קרם וצמר גפן מתוק. טעמי דובדבן, אלכוהול ומעט אלון. הגוף בינוני עם סיומת יבשה ושטוחה.

 

הטעימות, אגב, עולות כסף (25 ₪) ולמרות שאין כמעט יקבים שאנחנו מכירים שגובים כסף בעבור טעימות, לעניות דעתנו זה בהחלט בסדר לקחת וכמובן שלקזז ממחיר רכישה של בקבוקים.

על שני סוגי הגראפה אין לנו משהו חכם לומר, כי אין לנו מספיק נסיון מבצעי עם דלק מטוסים.

 

יקב אסף

מבזלת דילגנו בתוך קדמת צבי אל עבר יקב אסף, שבעליו היה זה שהקים במקור את יקב בזלת. שם פגשנו את אורן, שישב איתנו כאילו אין לו בציר על הראש וכאילו הוא לא עבד כל הלילה בכרם. כיף לפגוש אנשים כאלה. ישבנו בחדר מאד משפחתי וטעמנו כמה סוגי יינות. אורן בדק לפנינו שכל יין אכן במיטבו ובמקרה אחד אפילו אמר שהיין טוב, אבל לא בשיאו והציע שנבחר בעצמנו איזה בקבוק לפתוח. בחרנו בשיראז כמובן.

 

ממצאים:

4Seasons 2007 – בלנד של קברנה סוביניון, קברנה פרנק, סירה ופינוטאז'. בעל צבע בורדו. ניחוח של דובדבן, אלון, לבנדר וקרם. טעמי דובדבן, אלון ותבלינים. הגוף בינוני עם סיומת קצת חמוצה. יין נחמד, יש להם יותר טובים, כפי שגילינו בהמשך.

קברנה סובניון רזרב 2007 – בעל צבע בורדו כהה. ניחוח וניל, אלון, שזיף ודובדבן. טעמי דובדבן, שזיף, תבלינים ואלון. הגוף מלא עם סיומת פירותית עגולה ומרשימה. זה קברנה אופייני ומעולה. יובל ממליץ על היין בחום.

קיסריה שיראז 2007 – בעל צבע בורדו. ניחוח שזיף, פאי דובדבן, מעט אלון ווניל. טעמי דובדבן, שזיף, תבלינים, אלון ומעט שוקולד מריר. הגוף מלא עם סיומת עשירה בטעמים ועגולה. זה יין מצוין. לדעת שנינו הוא מהשיראזים הטובים בארץ.

IMG_5410a

אורן סיפר לנו על התכניות לעתיד היקב (מיקום חדש ושטח גדול יותר). יהיה מרתק לבוא שוב.

 

יקב רמת הגולן

קינחנו עם יקיר הבלוג, יקב רמת הגולן בקצרין. תמיד כיף להיפגש עם השתול שלנו ביקב, לדבר, לסייר ולטעום. אסור לגעת בשום דבר פן תטמא אותו בחילוניותך, אבל חוץ מזה מרתק ונעים. ראינו כניסה של ענבים מהבציר, התפעלנו ממרכז המבקרים המחודש וטעמנו.

IMG_5418

(ענבים שרק נבצרו נכנסים ליקב)

הפעם הופתעתי (עודד) מטעמו הנפלא של הסובניון בלאן מסדרת ירדן. מסתבר שכשעושים אותו טוב, הוא יין נהדר ואין לו טעם של חומץ עם סוכר. אני חייב להודות שעד אותה טעימה לא הערכתי אותו בכלל. קר ופירותי ומתאים לחום הישראלי. טעמנו גם ירדן מרלו 2005 מכרם קלע וירדן סירה 2005 מכרם פארס. שניהם היו מצוינים. בנוסף טעמנו את הירדן קצרין שרדונה 2006. אנחנו תמיד נהנים מהיין הזה והזכרנו לעצמנו לרכוש כמה בקבוקים בקניה הבאה.

 

אוכל

עזבנו את היקב המוצלח הזה עייפים אך מבושמים ופנינו להתפכח במסעדת מיטשוס, עליה אנחנו שומעים מילים ונפלאות כבר כמה שנים. יובל לא הסכים שנשאיר את הקרטון עם היין באוטו, אז נכנסנו אתו למסעדה, כמו עם תינוק שבדיוק נרדם. אחרי כל הסיפורים ששמעתי (עודד) על המסעדה ציפיתי להארה קולינרית, אבל פייר, התאכזבתי.

IMG_5425

(יפה, אך משעמם)

לא אכנס לפרטים, רק אומר שנראה לי שהנתחים שקיבלנו לא נבחרו מספיק בקפידה. יכול להיות שנפלנו במקרה על יום סיבי במקרר הבשר. אפשר לתת להם עוד צ'אנס.

מה שכן, האנטיפסטי (38 ₪) היה מצוין – 8 סלטים/מטבלים ולחם טוב. חבל שתוספת לחם עולה 14 ₪. כל כך זול לאפות לחם, שזה מקומם שמתעקשים לקחת כסף על תוספת.

IMG_5429a 

(עסיסי, אך מסטיקי)

כתבות בנושאים דומים:

ימה (או שמא ימי?) וקדמה
בשביל השווילי
איך עושה חתול יפני? מיאקו.

2 תגובות על אוגוסט חם ברמת הגולן

  1. יובל

    היה יום מעולה, תמיד כיף לטייל ולטעום יין. אני מסכים שמיטשוס לא היו בשיא, קורה לכולם מידי פעם. ולכן… אני חוזר ואומר פעם אחר פעם, הכי הכי טוב לקנות בשר טוב ולהכין בעצמנו. יוצא הכי טעים ותמיד יש הרגשה שהוא לא יגמר. וכשהוא כן נגמר אז ממש אי אפשר לקום.

  2. עודד

    אני אוהב שאתה כותב שירה

הוספת תגובה