פרה פרה. ביקור נוסף במסעדת NG

  (תצלום מאתר המסעדה)

שאלה: "איך עושה פרה?"

תשובה:"טסססססססס"

צליל זה נשמע רבות במהלך ערבים עסוקים במסעדת NG התלאביבית. ניגשנו לשם פעם נוספת כדי לראות מה שלום הסטייקים ואיך מתקדמות הבירות הישראליות מהחבית

הפעם הראשונה שהגענו למסעדת NG היתה לפני מספר שנים כשעקבנו אחרי נתיב הריח של בירה ישראלית חדשה. המסעדה היתה אחד המקומות הראשונים בארץ שהגישו את בירת ה-IPA של מבשלת דנסינג קאמל מהחבית. אני ועודד הגענו למקום בערב וגילינו שלצד הדנסינג, מגישים שם גם את הסטאוט של מבשלת ליבירה החיפאית. היתה זו הפעם הראשונה שניסיתי את הבירות הללו והיתה זו גם הפעם הראשונה זה זמן רב שאכלתי סטייק דומה בטעמו לסטייקים של ארה"ב. מאז חזרתי לשם פעמים רבות והמסעדה הפכה לאחד המקומות הבודדים אליהם אני לוקח אורחים מחו"ל, מפני  שהסיכוי ליפול שם הוא קטן.

התפריט של המסעדה קבוע למדי ומצומצם יחסית. במרכזו עומדים סטייקים משובחים של בקר. ישנה גם מנת ספריבס מעניינת, מנת סטייק יען חביבה ומנת טי-בון טלה, אבל מנות הדגל מגיעות מהחיה שעושה "טססססס". ניכר שמישהו שם יודע איך לבחור בשר ואיך לטפל בו. באופן כללי הצמחונים לא ייהנו במקום, למרות שבעיקריות ישנה מנת ריזוטו פורצ'יני גלמודה, אשר נראה שנכנסה לשם בלית ברירה.

בשר נוסף שנכנס משום מה לתפריט הוא בשר ארנבת.  תחילה החליפו במנות הראשונות את מנת פאי האנטריקוט במנת פאי ארנבת. במנה המקורית השרו את הבשר בבירת דנסינג ואפו אותו בכלי חרס קטן עם מכסה מבצק עלים – מנה נהדרת. במנה החדשה החליף בשר ארנבת את הבקר. למרבה הצער בשר הארנבת לא מאפשר למנה להגיע לרמת המנה המקורית.

לרגל ה"אוקטוברפסט" של 2010 השיקו לראשונה במסעדה מנת נקניקיות ארנבת. גם כאן מתברר שבשר ארנבת אינו מתאים במיוחד למשימה ולא התלהבתי מהנקניקיות. כמו שנאמר "אל תשלח ארנבת לבצע תפקיד של חזיר".

מנה ראשונה מוצלחת מאוד הם פרחי הקרפצ'יו. בניגוד לנוהג במסעדות רבות, כאן מגלגלים את פרוסות הבשר סביב תערובת העלים והפרמזן שבד"כ מפזרים עליהם. המנה היא אחת ממנות הקרפצ'יו הטובות ביותר שנתקלנו בהן.

מכל מקום, אנחנו מגיעים ל-NG בראש ובראשונה בשביל הסטייקים. התענוג באכילת סטייק טוב נובע מכך שלכל נתח יש טעם שונה ומרקם שונה ולכן כל סטייק מהווה חווית אכילה שונה. את סינטת העגלה והאנטריקוט אהבנו מאוד. לשניהם טעמים שונים ושניהם נהדרים, אם כי לטעמי הסינטה מעניינת יותר. מעניין שעד שהגעתי ל-NG נתקלתי בעיקר בסינטות סוליה. אפילו בארה"ב קיבלתי במספר מקומות סינטה חסרת אופי.

בשבוע שעבר הזמנו לראשונה מנת טי-בון (או לחלופין פורטרהאוס) במשקל 1.2 ק"ג עבור שניים בדרגת עשייה מדיום. טי-בון הוא נתח עבה המגיע מאוכף הפרה וכולל עצם בצורת האות T שמשני צידיה נתחי בשר שונים.  הנתח הגדול יותר הוא סינטה והנתח הקטן הוא פילה. הנתח הגיע על פלטת ברזל כשכל העסק עדיין לוהט ורוחש. במטבח עשו חיתוך ראשוני לנתחים כדי להקל על מלאכת הפרדת הבשר מהעצם ועל חלוקת הנתחים בין הסועדים. למרות שחלק קטן מהסינטה היה קשה במקצת, טעמו של הבשר היה משובח והתיבול הצנוע לא הסיט את תשומת הלב מכך. הפילה היה אחד הטובים ביותר שאכלתי. בד"כ הפילה עני מעט בטעמים ולכן מרבים להגישו עם רוטב כלשהו. כאן לא היה צורך ברוטב, אם כי המנה יצרה רוטב מעולה מעצמה. לאחר מספר דקות נקווה בתחתית הפלטה נוזל שהיה מורכב ממיצים שיצאו מהנתח וממעט חמאת טיגון שנותרה שם. טעמו של המעין-רוטב היה מעולה והוא תרם מאוד להצלחת המנה. מקורות עצמאיים מספרים לי שמחירה של המנה – 290 ש"ח – הוא אחד ההגיוניים ביותר בארץ.

את המנות האחרונות ניסינו מספר פעמים ולמרות שהן היו בסדר, לא היה בהן משהו שהרשים אותנו בצורה יוצאת דופן. המלצתי האישית היא לצאת לאחר הארוחה לרחוב שבזי, לרדת בו עד שמגיעים לגלידריית אניטה ולהצטייד שם באחת מהגלידות האיכותיות שלהם. הטיול הקטן והגלידה שבסיומו מועילים מאוד לעיכול.

רשימת היינות ב-NG נחמדה, עם דגש על מספר יינות ישראליים איכותיים, אבל אנחנו התרשמנו בעיקר מהבירות. היה מקרה בו השיירות המעבירות את ה-IPA לא הצליחו להגיע ולכן מזגו מהחבית במקום את הסטאוט הנהדר של דנסינג. כפי שכבר הוזכר, בעבר הגישו את הסטאוט של ליבירה, אבל כיום החליפה אותו בירת החיטה של אותה מבשלה. בתפריט ישנן בירות ישראליות נוספות בבקבוק, כולל ממבשלות נגב, אסיף ומלכה.  ידוע שבעלי המסעדה מעודדים את תרבות הבירה בישראל ובעבר נערכו בה אירועי בירה שונים. היה נחמד אם בעלי הבית היו מוסיפים חביות בירה נוספות. ראוי לציין שהברמנים והמלצריות מציעים בשמחה טעימות חינם של הבירות מהחבית – שיטה שגם מועילה כנראה למכירות וגם יוצרת הרגשה טובה אצל הלקוח.

חוץ מהאוכל המוצלח, המסעדה נמצאת במבנה עתיק ויפה בחלקה המזרחי של שכונת נווה-צדק. החלל הפנימי מעוצב יפה בנוסח ישן ונעים לשבת הן על הבר והן על השולחנות. מומלץ למשוך קצת את ההזמנה כי בינתיים חולפות מלצריות עם צלחות המותירות אחריהן ריחות כריח הניצחון. המוזיקה טובה (למי שאוהב רוק קלאסי) ולעיתים קרובות בסביבות השעה 10 בערב משמיעים שיר או שניים של להקת "המי" – השמעה המבשרת על תחילתו האמיתית של הערב.  בכל פעם שמשמיעים את Won't get fooled again המופתי אני מריח את הארוחה הבאה ב-NG.

גילוי נאות: אין לי דבר נגד בשר ארנבת ולמען האמת רבים מידידי הקרובים הם ארנבים. מניסיון בעבודה עם בשר זה, הייתי אומר שהוא מתאים בעיקר לתבשילי קדרה כשהוא מחולק לחלקיו הבסיסיים, עם עדיפות לרגליים. מומחי מעדני הבשר בצרפת, איטליה וגרמניה ממעטים מאוד להשתמש בבשר ארנבת. אם כבר, משתמשים בבשר ארנבת בר, אבל זה כבר סיפור אחר.