כך קרה שמתכנון לטיול של כמה שעות טובות בין יקבים בגליל העליון ובגולן, בילו יובל ועודד רק באזור התעשיה דלתון. זה סיפור על שני יקבים ומבשלת בירה.
(כרמים. תמיד מצטלמים טוב.)
שני רגעים ושליש אחרי שנכנסנו לאזור התעשיה דלתון ראינו את מרכז המבקרים החדש של יקב אדיר ואת מבשלת הבירה החדשה Butterfly. התכנון המקורי היה להמשיך מיקב דלתון לרמת הגולן לקדמת צבי ולאודם, אבל די מהר היה ברור שזה יידחה לפעם אחרת.
יקב דלתון
הוקם בשנת 1995 במושב כרם בן זמרה ובשנת 1999 עבר למיקומו הנוכחי באזור התעשיה דלתון. את היינות של יקב דלתון אנחנו מכירים עוד מימי הלוגו הישן של היקב, כשהתוויות היו מצויירות. מרלו 97', אם אני (עודד) לא טועה, היה אחד היינות הכי מוצלחים שטעמתי עד אז מתוצרת הארץ. היקב היה אז צנוע והיה לו מבחר מצומצם יחסית של יינות. ה"כנען האדום" היה הבלנד האדום שהכיל קברנה סוביניון, מרלו ומעט שיראז שהגיע מחלקה קטנה (כיום זה פטיט סירה). סיפרו לי בזמנו שזה היה היקב הראשון שגידל שיראז בארץ והשתמש בו ביין.
עם השנים גדל היקב והתפתח. אני מחבב מאד את היינות שלו, אבל עדיין מעדיף את הכנען האדום הפשוט. הוא הפירותי והטעים לי ביותר. לעניות דעתי לשאר היינות של היקב יש טעם נפלא, אבל עדין מדי ומצריך ריכוז רב כדי לחוש בו. זה כולל את הרזרבים. הייננית כיום היא נעמה מועלם.
הגענו בשעת בוקר מוקדמת למרכז המבקרים של היקב ונעמדנו מול שורת הבקבוקים האדומים שנפתחו לא מזמן כבכל תחילת יום. מהלבנים טעמנו רק את הויוניה המוצלח שטעמו הלך והתפתח במהלך השעה שבילינו שם. מהאדומים טעמנו קברנה D, ברברה D, קברנה רזרב, עלמה (בלנד), שיראז רזרב, וזינפנדל. היו טעימים יותר וטעימים פחות וכרגיל העדפנו שנינו את הכנען, למרות היישון של האחרים ולמרות מחירו המצביע על פשטות ועל אף נמיכות סדרתו. לדעתי (יובל) השיראז רזרב היה הכי טוב למרות שלא היו לו את הריח והטעם הדומיננטים שבדרך כלל יש בשיראז. הקברנה רזרב היה תקוע ולא רצה לצאת מהמחבוא והזינפנדל הפגין טעם חזק של פלפל שחור וגוף מאד מלא. כמובן שלשלושת היינות האלה יש מחירים מופרזים.
יצאנו מיקב דלתון עם קרטון של כנען אדום ועם מרמור קל על מהלך הטעימות. מה לעשות, אנחנו לא אוהבים שמסובבים בשבילנו את היין בכוס, מאד לא אוהבים שתוחבים את האף לתוך הכוס שלנו כדי לוודא שהיין נפתח כמו שצריך (זה לא מנומס) ויוצאים מדעתנו כשנוגעים לנו בכוס בכל מקום שהוא לא הרגל ומשאירים עליה טביעות אצבע. אני (יובל) חשב שצריך להתחיל להסתובב עם שוט להצלפה בדיוק למקרים כאלה.
פריט מידע מעניין לגבי הכנען האדום: בשנה שעברה היו שלושה סוגי כנען אדום – בלנד אחד (הרגיל) ושני זניים (קברנה ומרלו). מביקורנו ביקב למדנו שזה היה חד פעמי. "טוב מאד!", אמר יובל.
יקב אדיר
היה תענוג צרוף. את מחלבת אדיר אנחנו מכירים מאז שיקב דלתון עבר לאזור התעשיה דלתון כי הם שכנים, אבל היקב חדש לנו. היקב הוקם בשנת 2003 ביוזמתו של היינן, אבי רוזנברג, שסיים לימודי Cellar Master במכללת תל-חי.
מרכז המבקרים מתחלק לשני חלקים – גבינות ויין. צבי קיבל את פנינו בכניסה למקום והזמין אותנו לשבת ליד הבר בצד של היין. זה כבר התחיל להראות כמו הסיפורים של יובל על היקבים במנדוזה. על השולחן הונחו שלוש צלוחיות עם גבינות עזים מובחרות חצי קשות שעשו דרכן דירקט מהצד השני של המבנה – אדמון, תום ולורד. האחת יותר טעימה מהשלישית. לאחרונה, המיושנת מכולן, היה טעם נפלא שגרם לנו לכרסם אותה עד שנגמזה ופירוריה נותרו יתומים בתחתית הקערית. מיותר לציין שהן השתלבו נהדר עם היין ועזרו "לנקות" את הפה בין טעימה לטעימה.
השיראז היה קסום ומכושף לטעמי 
(עודד) ויין הקינוח היה פשוט מושלם. החיבור בין היין לכהל (15.2%) המחזק אותו היה חלק ובלתי מורגש. אני (יובל) גם מאד נהניתי מהשיראז. ככה שיראז צריך להיות, מאד הזכיר לי שיראז אוסטרלי חזק וטוב. גם מאד נהניתי מהקברנה 2008 שהיה צעיר ומאד פירותי. לעומת זאת, הקברנה פלטו 2005 ששהה שנתיים בחביות, הפגין גוף מלא עם ניחוחות וטעמים של דובדבן-שזיף-עץ אלון ומעט עור. הפלטו 2005 הוא היין שהכי נהניתי ממנו.
צבי הסביר בסבלנות ובנועם על היינות השונים, על היקב והמחלבה והשיחה אתו היתה מרתקת.
בסוף סבב הטעימות הגיש לנו גלידת יוגורט עזים שקינחה את הארוע. מחירי היינות מעט יקרים לטעמנו, אך הם מהנים מאד וללא ספק נעשו באהבה רבה ובהבנה רבה. הטעימות לא עלו כסף, למרות שלט קטן מאחורי הבר שראינו רק בדרך החוצה.
מבשלת Butterfly
נמצאת במרחק כמה צעדים מיקב אדיר. מרכז המבקרים שלה נפתח לפני שלושה שבועות על ידי שלישיית ("כמו תאומים, רק שלושה", כך לילך האחות) האחים לבית סופר. הם גדלו בקיבוץ ברעם – שני בנים ובת והקימו לא מזמן את מבשלת הבירה. בקומה העליונה שני דודי נחושת מרשימים ומחלקת הבקבוק והאריזה נמצאת בחדר שסמוך למרכז המבקרים.
על פי שלט ההסבר, המים למבשלה מגיעים ממעיינות רמת דלתון והשמרים לבירה הם ממין נדיר שפותח על ידי מבשלת בירה בלגית עתיקה.
טעמנו את ה-Blond הפירותית מאד, ה-Brown שהיתה מעט תוססת מדי (בגלל הקור בחדר הקירור, נאמר לנו) והחיטה המעורפלת שעדיין לא היתה מוגזת, אך טעמה נטה לעוד. חסרה עוד בירה רימונים (המיוצרת מרכז רימונים ישראלי) שתיוולד בשבועיים הקרובים.
אתר האינטרנט של המבשלה בבניה ועדיין לא כל סוגי הבירה זמינים, אך כפי שמצוין על הפלייר (מִנְשָׁר) הזמני של המבשלה, יש למה לצפות.
טלפון – 04-6991079
עכשיו טיול
(זה היה פעם מטע תפוחים)
מאזור התעשיה דלתון היינו אמורים להמשיך לרמת הגולן, אך כאמור, זמננו התקצר והתכניות השתנו. במקום זה פנינו צפונה לכיוון מנרה. בירידות לנחל דישון נגלה לפנינו נוף מרהיב שהרגשתי צורך לתאר במלים: "איזה יופי פה!". יובל אמר בתגובה: "כן, יפה, אבל למה יורדים?".
את הגבינות והלחמניות שקנינו בבוקר בעין כמונים החלטנו לאכול במערה שיובל הכיר לא רחוק ממנרה, בסמוך לכרמים שהיו פעם מטעי תפוחים. כנראה שענבים משתלמים יותר… במרכז המערה גדל עץ תאנה ענק שמגובה פני השטח בחוץ רואים רק את קצה אמיריו. בתוך המערה יש כמה מסלולי טיפוס מטורפים לגמרי שבחלקם המטפס תלוי הפוך ואמור להתקדם כעכביש על פני הסלע.
ישבנו, אכלנו, הלכנו. אחלה מערה ואחלה גבינה. בעוד שבועיים-שלושה התאנים גם תהיינה בשלות. אל תבואו.
(ארגזי תפוחים של קיבוץ כלשהו, אולי ברעם)
אאאאאאאאה, איזה כיף היה…
טיול מרשים ותצלומים מצויינים. יש משהו חדש בעין כמונים? לא זוכר שהם מכרו שם לחמניות. אלה הלחמניות עם הקצח שמקבלים בארוחה?
מה טווחי המחירים של יינות אדיר?
הכנען של דלתון באמת יין מצויין שמחירו לא מרמז על איכותו. נסו להכין איתו רוטב יין אדום (בורדלייז) לסטייק.
חדש בעין כמונים? לא שמתי לב, אבל אני גם לא עוקב אחרי ארסנל הגבינות שלהם. מאד נחמד לעמוד שם ולטעום את הסוגים השונים. הלחמניות אלו אכן הלחמניות שמקבלים בארוחה. מכיוון שהגענו מוקדם יחסית בדיוק אפו אותן וקיבלנו אותן חמות מהתנור. נפלאות.
מחירי יינות אדיר – יובל בטח זוכר. אם זכור לי נכון הם עברו את ה-100 ש"ח.
היין הכי "זול" הוא הקברנה 2008 – 90 ש"ח. היין קינוח (500 מ"ל) – 70 ש"ח. הפורט – 100 ש"ח. שאר הקברנה וגם השיראז – 120 ש"ח, כאשר הפלטו 2005 הוא 135 או 145 ש"ח.
אם כך, מבחינת תמחור הם בדרגה הבינונית/גבוהה בלבד. אני מודה שאני מתקשה למצוא הצדקה לקניית יינות במחירים אלה כאשר ישנן מספר אופציות טובות וזולות בהרבה בשוק (ראו את מקרה הכנען).