קשת של בונבונים

שבת, 3 ביולי, 2021

כשרוקנתי את תכולת השקית על הפס הנע של הקופה ב'קשת טעמים' נפלו פניו של הקופאי הצעיר. "אוי", הוא אמר, "היית צריך להפריד אותם לפי מחירים…". לא שמתי לב שיש מחירים שונים כשליקטתי אותם אחד אחד כמו ילד בן 3 עם חיוך דבילי על הפנים (Get candy! Get candy! Get candy!), על כן הצעתי לבחור שיעשה […]

עוגת שמרים למתבודדים והמתגלמדים

יום שני, 30 במרץ, 2020

אבא שלי אלרגי לשבת בבוקר, שככה יהיה לי טוב. כבר ספרתי על ארוחות הבוקר שהוא מכין בשבתות, אבל לא ספרתי על העיטושים שלו. מתישהו בסביבות השעה 8:30 מגיע הראשון. הלה מוביל לרבע שעה של אפצ'ים שהולכים ונעשים מתישים ובסוף הסימפוניה אבא שלי עומד שפוף עם ממחטה ביד אחת וקיר ביד השניה, מנסה לשמור על עצמו […]

השוקולדים של סלמא

שבת, 12 במאי, 2018

לפני כשנה בערב חשוך, בשעה אפלה, פסעתי ברחוב סמוך לשוק הכרמל.  זר לא בלתי חשוד יצא מבית קפה בלתי מסומן ונעל מאחוריו את הדלת. כששם לב לנוכחותי החלו מיד חילופי דברים. זר: "אתה אוהב שוקולד?" אני: "מאד!" (אתה רוצה לשבת בכלא?) זר: "יש לי קרואסון שוקולד, רוצה?” (מראה לי שקית נייר חומה) אני: "לא, תודה […]

שוקופאי לליאור

שבת, 7 באוקטובר, 2017

רשומה זו היא מחווה לחברי כתום השיער שנשאר נאמן לרשת ההמבורגרים הישראלית במשך כל אותן שנים על אף הירידות הבלתי פוסקות של חבריו. כבר די מזמן חשבתי להכין לו שוקופאי ליום ההולדת ואיכשהו זה נדחה ונדחה. נצלתי את ההזדמנות לעשות זאת סוף סוף בפיקניק ברמות מנשה.

פוסט מורטם

יום שישי, 24 במרץ, 2017

במבדקים לפני קורס קצינים עובר עליך יום משעשע אך לא בלתי מתיש של מבחנים ממינים שונים. באחד מהם אתה נדרש לספק כותרת ותקציר הדברים המתרחשים במספר ציורים. למשל, ילד עצוב שמחזיק כינור (חולם להגיע לקארנגי הול), בחורצ'יק שעומד מול חלון (חשב לקפוץ, אבל החליט שלחיים יש משמעות והכל יהיה בסדר וחוץ מזה הוא בקומת קרקע) […]