שפונדרה

אני הולך לישון: נכנס למיטה, קורא כדי להתעייף, המלים מתחילות לרקוד על הדף – יופי, אני שם. מכבה את האור, עוצם את העיניים ו… גורנישט. זה לא קורה. מסתובב, משנה תנוחה, סופר נשימות (4-7-8), הופך את הכרית לצד הקר, נודד במחשבות, עוד רגע זה קורה! Doh!!!

לעזאזל! אני מודע לכל רעש בסביבה: הקיפוד שהולך בחוץ על העלים היבשים, הכלב ממול שמתנער וקם לשתות, התנשמת שיצאה לצוד, העטלפים שמצאו עץ עם פרי, הברז שמטפטף, התינוק של השכנים, השעון בסלון, השעון במטבח, השעון שעל המקרר, הטיימר של הדוד (אני חייב לתלות עוד שעון…), האופנוע על הכביש הראשי, היתוש ליד התקרה, הרומבה שנטענת, הלול בקצה הרחוב והחמור מהצד השני של המושב… איך אני ארדם ככה?

מדליק את האור, צד את היתוש ועוד ארבעה חברים שלו, מסדר את השמיכה שתחזור אל תוך הציפה שלה, מכבה את האור.

אחרי שעה מבולגנת כזו הצמחונית נכנסת למיטה, עושה קצת רעש, מזיזה דברים, עוצמת עיניים ואחרי 20 שניות היא כבר ישנה. מעצבן!!!

Lying here and staring at the ceiling
Waiting for a sleepy feeling

  טרטר גמל עם פאקוס בגספצ’ו וטוויסט – בעצם טוויל פרמזן

זאת לא בדיחה. יש דבר כזה: דג שנקרא גמל ים. אבל רגע, יש לו שם מצחיק אף יותר: בן-גוריון. את שני השמות הדג השטוח והמוזר הזה קיבל בגלל שפרופיל ראשו מזכיר לחלופין דבשת של גמל או את מצחו של דוד בן-גוריון. חבל שאין לו זקן או משקפיים. שמו הרשמי הוא דבשתן ים תיכוני, אבל סביר שאם תשאלו את מוכר הדגים אם יש לו דבשתן, רוב הסיכויים שתקבלו מכות.

המשך קריאה »

פעם, יעני מזמן, הביאה לי הצמחונית שתי מתנות מטיול בצרפת: ליקר ערמונים (עליו קבלה הנחיה להגיש עם גלידת אגסים) וג'לי יין אדום עם קוביות קטנות של תאנים. הליקר היה בבקבוק עד לא מזמן, כי הרבה גלידת אגסים לא מגיעה אלינו הביתה, אך הריבה לוקלקה עד סופה די מהר. אם לא היה מתפתח עובש בצנצנתה הריקה, הייתי עד היום מסיר את המכסה מדי פעם כדי להריח את הזכרונות ממנה. הייתי חייב לשחזר את החוויה.

המשך קריאה »

!Merde

זו הקללה הראשונה שאני זוכר ששמעתי. אני על הדשא מאחורי הבית, בערך בן 3. אבא שלי מפצלח בולי עץ עם גרזן בשביל תנור העצים. פעם בכמה דקות, כשהגרזן נתקע בעץ, ריחפה ועלתה המילה הזו שלא הבנתי מה פירושה, אבל הקסים אותי האופן שבו היא ביטאה את הכעס של אבא שלי. לא זכור לי שהשתמשתי בה, אבל מאז שמעתיה התחלתי לשים לב למלים שנאמרו באינטונציה דומה.

(צלמתי בתל אביב. הייתי שמח לגלות מי האמן.)

כשהאינדיאנית הראשונה נולדה אמרתי גומר שממני היא לא תשמע קללות והצלחתי להרגיל את עצמי לא לקלל לידה ובאופן כללי לקלל פחות. לא שהייתי מקלל הרבה לפני כן, אבל shit וכוס אמכ בהחלט נזרקו פה ושם. במקום זה אני זורק בלועזית Scheiße לעתים וסס… לפעמים.

אן הדבלינאית סיפרה לי שהיא נהנית לומר feck it, כי זה מצחיק. מאז גם אני נהנה. ובענין זה אמרו גששינו: "המוציא דבר קללה מפיו, ינעל אבי-אבי-אביו!".

המשך קריאה »

  יפה באביב בצפון (יודפת במקרה זה), במרכז ובדרום, אבל בואו נתרכז במאכלים פחות ירוקים

לאור כמות הדיווחים שעולה כאן לאחרונה על מסעדות צמחוניות/טבעוניות ועל כל מיני ירוקים, הגיע הזמן לאזן קצת. בשלושת השבועות האחרונים יצאנו לאחר הפסקה ארוכה לדרכים וביקרנו במספר מקומות אוכל מעניינים. כרגיל נתמקד כאן בטובים ונתחיל מלמעלה למטה, תרתי משמע.

צפון (ליתר דיוק, גליל מערבי)

יצאנו צפונה ביום שני רגיל ובשעה שאחרי שעות העומס. לפני הכניסה ל-AirBnB שלנו במושב כליל נסענו לחפש שני  מקומות אוכל גליליים עליהם קראנו ושהיו אמורים להיות פתוחים. כאן קיבלנו שיעור ראשון בהסתמכות על אפליקציות. הללו גרסו "פתוחות עכשיו", בפועל שתיהן היו "סגורות ומסוגרות". נאלצנו להסתפק בארוחת צהרים בבית קפה חביב אבל חסר ייחוד במעלות תרשיחא. בכליל קיבלנו שיעור שני בעדכנות אפליקציות. שתי מאפיות מופיעות בשירות מפות נפוץ בסמוך לבקתה שלנו. בפועל ותיקי הישוב זכרו מאפיה אחת שכבר מזמן איננה.

המשך קריאה »