קציצות ירוקות מהגינה

מאת עודד ~ 15 במרץ, 2022

כובע הנזיר שאך לפני כמה שנים בקושי שרד את הלם החצץ שפוזר פעם בגינה, מאיים בשנתיים האחרונות לבלוע את הבית. לא במקרה הוא סומן כמין פולש, הוא עקשן וסתגלן. הנסיונות הפתטים שלנו לאלף אותו ולדללו באזורים עם צמחים שדווקא כן חפצנו ביקרם רק מעודדים אותו והוא פורץ ופורץ.

קציצות ירק

(מימין למעלה: פרח של רוקט בתוך כובע הנזיר, משמאל למעלה: גם הברד לא עשה רושם על הפולש הזה)

הגינה מלאה בעלים טעימים ור"ל, גם בריאים. את כל הירוק האכיל הזה אפשר לנצל לקומפוסט, סלט או קציצות. אני אוהב קציצות – אפשר לזרוק אותן שלמות לפה, הן מוסיפות ענין לסנדוויץ' או פסטה והיתרון הגדול מכולם, אפשר לאכול אותן עם הידיים.

המשך קריאה »

מגדל פרוסות עץ

מאת עודד ~ 13 במרץ, 2022

הופ הופ טרלליים, אורן כבר בן שנתיים!

לקח לי הרבה זמן לחשוב מה להכין לו ליום ההולדת ועבודת גיזום שעשיתי הניבה את הרעיון להכין צעצוע עשוי ממספר סוגי עץ.

 מגדל פרוסות26

אז מה היה לנו שם?

שלטית מקומטת, ברוש, כרבל לביד, פלפלון דמוי אלה, זית, אקליפטוס, ברוש ביצות, בוגונוויליה, גויאבה תותית, דקל טבעות, אורן

המשך קריאה »

פרגמון

מאת עודד ~ 24 בפברואר, 2022

מרגע שהתיישבנו על הבר של פרגמון לקח לי בדיוק שניה ושליש לחבב את המקום – נקי, מסודר, צוות קטן ומקצועי, מגבת עם לַבַּנֶה מטפטפת מעל הכיור, צנצנות ותמציות של 'תוצרת בית' פזורות במתחם – עושה חשק להכנס למטבח ולבשל לא פחות מאשר להתיישב ולאכול.

Pergamon8

מדובר במסעדה ובר קוקטיילים שגם פתוחה בשבת, מה שמהווה יתרון גדול בעיר הקודש. בכניסה חדר קטן ובפנים חדר מעט גדול יותר ובר. בחרנו את הבר, עם הנוף המרתק למטבח ועם אור טוב לצילום בעמדת המנות היוצאות. לשמחתנו נתבשרנו כי השעות 18:30-20:30 הן שעתיים של שמחה וכל הקוקטיילים ב-35 ₪ בלבד. התפריט קטן וממוקד מאד וכך גם המטבח – קטן, ממוקד מאד ותקתקן: ברמן, שוטף כלים ושני טבחים. זהו.

המשך קריאה »

חורף באוזריה

מאת עודד ~ 11 בפברואר, 2022

יש!! מצאנו חניה בלוינסקי תוך פחות מ-10 דקות. אין, אין על ערב חמישי בתל אביב.Ouzeria4

בתחזית אמרו גשם ואמנם, ברגע שהתיישבנו בחוץ החלו ארובות השמיים לזרזף קלות.

המשך קריאה »

על איזורי תעשיה ומאפים. דוד לאור

מאת דני עוזיאל ~ 6 בפברואר, 2022

20201207_121403

  קרואסון גאודה ועגבניות יבשות, ומאפה שוקולד. יכול להיות שאלה המאפים הראשונים שקניתי אצל לאור

הפוסט האחרון על קונדיטורית אווה ובתיה עורר אותי לתגובה ציונית הולמת על קונדיטורית דוד לאור, למרות שעליה נשפכו כבר נחלים של דיו וירטואלית. אז הנה עוד נחל.

הסיפור ידוע. קונדיטור עם רקע צרפתי, חור בקיר ראשוני ב-2011, התמסדות בחור בקיר גדול יותר ב-2013 (שעבר לאתר התעשייה הישן בקסטל, שנראה כמו חור ענק במשהו), התפרשות לשתי קומות המבנה ב-2019 ולבסוף פתיחת קיוסק חביב בשכונת בקעה הרדומה תוך כדי מגפה.

שנים רבות היה דוד לאור מין סוד כמוס מקומי, אבל מאז ההתרחבות של 2019, כולל פתיחת "בית קפה" בקומה התחתונה, הקונדיטוריה זכתה לפרסום ארצי אם לא אינטר-גלקטי. צירוף המילים שצץ ברוב הפרשנויות והקומנטרים היה "עצירת חובה בדרך אל… או מ…"

המשך קריאה »