יש!! מצאנו חניה בלוינסקי תוך פחות מ-10 דקות. אין, אין על ערב חמישי בתל אביב.
בתחזית אמרו גשם ואמנם, ברגע שהתיישבנו בחוץ החלו ארובות השמיים לזרזף קלות.
ואז נרגעו. החלטנו שעל כל 10 דקות שלא יורד גשם נזמין עוד מנה. זה נגמר בארוחה מהנה נוספת באוזריה. והפעם:
כנאפה מלוחה עם גבינת המאירי, חוביזה ולשון הפר. עונתי למכביר וטעים להפליא והסלט השתלב מצוין עם הכנאפה. (58 ₪)
גבינת מנורי על הגריל עם ריבת עגבניות וצ'ילי. Manouri היא תוצר הלוואי בייצור של גבינת פטה, מיוצרת מחלב וממי הגבינה של הפטה. מוכרת מאד ביוון ובארץ קצת פחות. היה לה מרקם עדין של "עשיתי זאת בבית" ועושר של אחוז שומן גבוה. נהוג לצלות אותה קלות כמו חלומי. (44 ₪)
"רביולי" סלק במילוי קרם גבינת עזים. עדין וחמצמץ וטעים מאד. (48 ₪)
ריזוטו פריקי (פריקה!! ע.ר.) עם "נקניקיית" פטריות. יופי של מנה, נשארה טעימה כשהיתה. (62 ₪)
בשל העיכוב בהגעת המנות הציעה לנו מלצריתנו צ'ייסרים של אוזו ואף הצטרפה אלינו עם צ'ייסר משלה. לא ברור היה אם הם על החשבון או על חשבוננו (את זאת גילינו במעמד התשלום), אבל הם היו במקום וחיממו את הגרון. (14 ₪ כ"א)
התאפקנו ולא הזמנו את הארטישוק על קרם התירס המשגע.
התאפקנו ולא הזמנו לחם.
התאפקתי ולא הזמנתי דג או פרי ים.
לא התאפקנו והזמנו את קינוח הדלעת הריבתית עם קרם החלב המופלא, קאימק. (44 ₪)
כיף לחזור לאוזריה, היה תענוג!
ברגע שקמנו החל שוב לרדת גשם, הוא התנצל על האיחור ואמר שיש לו סיבה מוצדקת.
מטלון 44, תל אביב
עוד מישהו חוץ מהשף של רמה הצליח לעשות משהו מועיל עם חוביזה.