לא נראֶה לי. בכלל.
מכירים את הביטוי האופנתי הזה: "הכל בסדר" וגרוע ממנו: "אל תדאג, הכל בסדר"?
אני דואג! פעם "הכל בסדר" היה פשוט "הכל בסדר", או "הרוב בסדר", או "לא משהו, אחי, בוא לא נכנס לזה", אבל בשנים האחרונות כשמישהו אומר לי שהכל בסדר אני מתחיל לדאוג. ברור לי שמשהו קרה, שעשיתי משהו לא טוב, שהעלבתי, שפגעתי, שהרסתי הכל ושיזכרו לי את זה לנצח.
-“יהוחפז, מה קרה? אתה נראה קצת כעוס…”
–“הכל בסדר, אחי”
לי זה נשמע יותר כמו: "זה לא בסדר, אבל אין לי כח להסביר לך, ממילא אתה לא תבין!". גם כשזה נאמר עם החיוך המרגיע אך אפעס מאולץ: "הכל בסדר. חכה, חכה, נתראה בבית המשפט!!"
הכי פחות משכנע זה "הכל בסדר" שבו ה-כ' נמשכת קצת יותר מדי ומאריכה את הצירוף ל"הכ-ל בסדר". ואם זה נאמר אגב הרמת גבות והטיית הראש לזווית 42.5 מעלות, הרגתם אותי לגמרי.
הרי אף פעם לא הכל בסדר, כן? החיים פה בשלולית הקטנה שלנו הם לא גן עדן, זה ידוע. אם לא הכל בסדר, וזה כמו שאמרנו המצב הבסיסי, אל תאמרו לי שכן. לשקר אין גרביים.
זה מזכיר לי שפעם כשהייתי שואל את מיכאל אם הכל טוב, הוא היה עונה באטיות: "ה-כ-ל-!-! ב-טח…". כן, הוא היה שם מקפים גם בין סימני הקריאה.
(עכשיו הכל בסדר – Total Vocal)
בסביבת הפיתוח, הצמחונית אומרת שאחד הדברים שיותר מלחיצים אותה בעבודה, זה שמתכנת גבר (וסליחה על האבחנה המגדרית), אומר: “הכל בסדר…” או חמור מכך: “סגור!”. היא מוסרת ד”ש, אגב.
אנשים עוצרים רחוק מדי
(יש’ך עוד!)
עוד משהו שהחל לקרות רק לפני כמה שנים הוא אנשים שעוצרים רחוק מאד מפס העצירה בצומת מרומזר. מה הסיפור עם זה? אני לא זוכר שזה היה קורה הרבה פעם ונראה שזו ממש מגמה. אני לא מדבר על מטר-שניים, אלא על מרחק בטיחות מוגזם באורך סובארו סטיישן. לא הצלחתי להבין מה פשר הדבר וכל מי ששאלתי אם גם הוא שם לכך לב ואם יש לו מושג למה זה קורה, לא באמת ידע ומיד חיפש תרוץ להתרחק ממני. אולי אני צריך להחליף דאודורנט…
(בכל התמונות המכוניות עומדות ברמזור רחוק מדי)
ואלו לא רק צעירים, כלומר, לא גישה חדשה של מורים לנהיגה. על כל פנים, נראה שבכל זאת לא רק אני שמתי לב לתופעה, כי ממש לאחרונה נולד שלט באחד הצמתים הקרובים לכבישי:
(שלט עם מבטא)
מספר פעמים חשבתי לפתוח חלון ולשאול את הנהג שומר העצירה מה גרם לו לעצור רחוק כל כך, אבל כשאפשר אני מעדיף להמנע מאלימות.
עוד מספר אובזרווציות על שלוליתנו ששמרתי בלב כמה שנים:
(שניים באותו קו רחוק מדי ואחד נחוש מדי)
· אנשים עוצרים באותו קו שעצר הרכב בנתיב הסמוך מאותה הסיבה שאנשים חונים ליד רכבים אחרים בחניון שאינו מלא (Monkey see, monkey do)
· אנשים שמחכים שהמכונית לידם תתחיל לנסוע כדי להתחיל לנסוע (חוסר בטחון?)
· אנשים שעוצרים לפקנק היכן שכבר יש מכוניות ("כנראה שפה טוב")
· אנשים שזורקים זבל במקום שכבר יש בו אשפה ("כנראה שפה מותר")
קטונתי מלנתח.
זהו, נרגעתי. אוף…
שמתי לב לנושא העצירה. זה הגיע לזה שפעמים רבות אני עוצר ואז בודק פעמיים שלא עברתי את קו העצירה כי כולם נשארו מאחור. יכול להיות שזו התדרדרות קולקטיבית בפרספקטיבה הנובעת מאי-אכילת גזר. זה המסביר גם דברים אחרים.
לגבי "הכל בסדר", יש דמות בחיי שכשהיא אומרת את זה אני דוקא מרגיש הקלה, כי אם עשיתי משהו לא בסדר אין מקום לספק.
גזר, אתה אומר? הממ… לא חשבתי לכיוון הזה
הנה כמה תאוריות (לא נכונות, יש לציין):
1. המרחק מאפשר להתחיל לסוע ברגע שיש כתום וליצור תנועה מהירה יותר בתוך הצומת כשמגיע הירוק, אם כולם יסעו כך ספיקת הצמתים תגדל. (אין שום סיכוי, אנשים עדיין מתחילים לסוע בתגובה של צבי מרוצים בפנסיה).
2. התרגלו למדינות בהן אין רמזור קטן מצד שמאל לנהג שהתקרב יתר על המידה ולא רואה את רמזור ממול למעלה.
3. חיישן הנפח (או קסם אחר) לא מבחין במכונית והנהג מרוויח זמן גלישה* איכותי בחכמפון.
4. עוד בענייני חכמפון, תודות לזווית הנוצרת במיקום זה המרחק הזוויתי האווירי בין מסך הנייד לרמזור מאפשר לנהג לגלוש להנאתו תוך תשומת לב לצבע הרמזור.
* ההשערות הינן תאוריה שהרי זהו מעשה שאינו חוקי, המגיב לא עושה כאלה דברים, לא מכיר מי שעושה וכמובן ידווח לרשויות במידה ויתקל בתופעה בשטח.