מכירים את זה שכשהייתם קטנים טעמתם משהו ומאז עברו 40 שנה ואתם עדיין זוכרים כמה נורא זה היה ולא מוכנים לגעת בזה? אוֹ!
חבריי מהלימודים ואנכי חבורה 
של ציניקנים שלא חוסכים ביקורת בלשון חדה מכל מי ומה שרק אפשר. אני חייב להם הרבה – הם היו מה שהחזיק אותי עד סוף התואר והארוחות השבועיות שלנו היו נעימות ומצחיקות. את רובן הייתי מסיים בשכיבה על הדשא מתחת לאיזה קיבוץ, מעל כיפת השמיים, ממלמל שאני צריך 20 דקות להתאושש.
בארוחות הראשונות שלנו יחד היינו סטודנטים דלפונים, עם חך בסיסי, לא לגמרי מפותח והתפשרנו על הרבה דברים שלא ידענו שלא נכון להתפשר עליהם. באחת הפעמים אפילו סחטנו מיץ תפוזים במקום לקנות בירות, כדי לחסוך בהוצאות. זה לא תפס ובקיבוץ עדיין מבררים לאן נעלמו 20 קילו תפוזים. אבל זה כבר לא משנה, כי מאז לא חזרנו על זה.
אחד הדברים שהתפשרנו עליהם היה היין, שגיורא השיג לנו בזול בכלבו. לא ברור איך סבלנו את זה. לקח קצת זמן ונחשפנו ליינות טובים והפסקנו עם המנהג לקנות רק בזול, אבל הבדיחה הישנה נשארה ואחרי עשרים שנה אף אחד מהחברים לא מוכן לטעום שוב את יינות גאטו נגרו. הצמחונית אומרת על בדיחות מהסוג הזה: "אל תהיה מרושע".
לפיכך, כחובב ניסויים קולינריים, המהלך על החבל הדק המפריד בין אומץ לטפשות ובתור השְׁלוֹךְ של החבורה, שמתי נפשי בכפית וחזרתי לטעימה חוזרת של שני יינות גאטו נגרו, שבחודשים האחרונים חזרו להשתווק בארץ ומופיעים במבצעי 3 ב-100 בסופרים וצרכניות נִדָחות. בחרתי בקברנה סוביניון ובמלבק (בציר 2020, ר"ל) וויתרתי על המרלו. הפתיע אותי לגלות שהיקב שאחראי לתליוני החתול החביבים הוא דווקא Finca La Celia המנדוזאי (ארגנטינה), שיש ברפרטוארו כמה יינות לא רעים בכלל, ולא Viña San Pedro הצ'יליאני האוריגינל. אם אני מבין נכון, קיים שיתוף פעולה בין היקבים הנ"ל.
אז כדי לא להיות מרושע, החלטתי לפרסם פה רק את הדברים הטובים שאני חושב עליו. זכרו שאינני מבין גדול ביין, זוהי דעתי האישית בלבד:
לא חושב שזוכר את היין הזה, אבל התגובות בהחלט מובנות. מזכיר לי את הקיאנטי והריוחה שחברי למעונות הסטודנטים בגרמניה היו קונים בתחנת הדלק ממול במחירים מוגחכים ושטעמם נטה לעודף מינרלים.
"Bouquet of a wet dog, hits the palate like a razor blade, with a finish that hints of awful."
"It gives you a blinding headache and it makes you angry. I can’t imagine the damage a second sip might do."
(A Good Year \ Marc Klein)
זה היה נורא, איך המשכנו להיות חברים של גיורא אני ממש לא יודע…
ותגיד לצימחונית שבחתונה שלה יהיה גאטו נגרו…
peace out
זוכר* מארחנטינה כיין שנמכר בקרטונים בסופר והיה זול יותר מהיינות הגם ככה זולים בצורה מרגיזה
* חי שנים, לך תזכור