היגיון בראי

אחד הכריכים שהיו חביבים על האינדיאנית הגדולה בימי בית הספר היסודי היה פּאן קוֹן טוֹמאט (pa amb tomàquet) הקטלאני. במקרה שאלתי אותה פעם משהו על זה והיא ספרה לי שיש ילדה אחת בכתה שבכל יום לוקחת לה בכח את הכריך ולא עוזר שהיא מבקשת ממנה להפסיק עם זה. באחת הפעמים אף הגדילה עשות ולקחה מהתיק של בתי את קופסת האוכל שלה, פתחה ולקחה לעצמה את הכריך. חמתי בערה בי ולמרות זאת, בחרתי לכתוב בעדינות לאמה של הבריונית הקטנה הודעה בנוסח הבא:

"הי, שמעתי שהבת שלך אוהבת את הסנדוויצ'ים שאני מכין לבת שלי. זה המתכון:

קולים פרוסת לחם, משפשפים עליה שן שום, חוצים עגבניה ומשפשפים גם אותה על הפרוסה, מעל זה שמן זית ומלח."

תשובתה של האם החצופה/אטומה הבהירה שהיא לא מבינה את הרמז:

"תודה על המתכון, ניסיתי,  אבל היא אומרת ששל הבת שלך יותר טעים."

!!Of course, you realize, this means war

למחרת קבלה אינדיאניתי הנגזלת הוראה שלא לאכול היום את הפאן קון טומאט. הכנתי אותו כרגיל והוספתי כפית של סחוג שאני מכין לעצמי מתערובת של פלפלים חריפים במיוחד. זו היתה הפעם האחרונה שהבריונית הנ"ל התקרבה אל האוכל של הבת שלי. גררר!!

רק בשנים האחרונות אני מתחיל לגבש הבנה לגבי הִגָּיוֹן. התחוור לי שלא כולם חושבים כמוני ומה שנראה לי לפעמים נכון לעשות נראה לאחרים לא נכון. ולהיפך. כשאני לא מבין למה אנשים מתנהגים בצורה מסוימת זה משום שאני סבור שאני לא הייתי מתנהג כך באותן הנסיבות. אבל עושה רושם שההיגיון שלהם עובד אחרת משלי. ואף אחד לא אמר שהצורה שבה אני חושב היא הנכונה, חלילה. אני מתנהג בצורה מסוימת כי ככה חונכתי וככה לימדתי את עצמי עם השנים, אבל כל אחד בא מרקע אחר עם חוויות אחרות ולקחים שונים לחיים. מה שנראה לי גסות רוח או עזות מצח נראה לאחר נורמלי לחלוטין. ולהיפך. אני כועס, כי זה סותר את מה שאני מרגיש שנכון או לא נכון לעשות, אבל זה רק אני שכועס. אנשים צועקים, דוחפים, נדחפים בתור, בכביש, משקרים, מדברים אל אחרים בצורה פוגענית ומתנשאת ומשוכנעים שרק הדעה שלהם נכונה.

אני לא יודע מה לעשות עם התובנה הזו ולמה לקח לי כל כך הרבה שנים להגיע אליה. די מהר הבנתי שאנשים הם שונים, מה היה לי קשה להבין שלכל אחד יש נקודת מבט אחרת על החיים?

 

(שום, עגבניה, שמנ”ז, מלח)

 

“טיפים באופן כללי לאוכל זה ככה: שמן זית, מלח גס, פלפל שחור ושום. אם אתה עושה את הדברים האלה בכל אוכל, חוץ מע֫וגה, יוצא לך טעים.”

                                                                  (אלון אולארצ’יק / 88fm)

   

אז מה היה לנו שם?

Pan con tomate (לחם עם עגבניה)

אמל"ח

פרוסת לחם

שן שום, קלופה

עגבניה, חצויה

שמנ"ז

מלח

 

תו"ל

קולים את פרוסת הלחם היטב.

משפשפים את שן השום על כל שטח החתך של הפרוסה. לא חייבים להשתמש בכולה.

משפשפים את חצי העגבניה על הפרוסה ונפטרים מהקליפה.

זולפים שמנ"ז וממליחים.

פורסם בקטגוריה בריא, הגיגים, ירקות, סנגביץ', עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא היגיון בראי

  1. מאת דני‏:

    תוהה מה קרה בדיוק כאשר הביריונית נגסה בכריך הממולכד. בכל מקרה, רעיון יפה לנהל לוחמה ביולוגית נגד ביריונים.

  2. מאת עודד‏:

    הייתי שמח להיות שם כשזה קרה

  3. מאת יובל‏:

    ענק! אני חייב לזכור את זה אם קורה לאחד מהילדים שלי…

השאר תגובה