טבעוניות בקיץ

כבר הסתיו עכשיו*

פתאום גמר הקיץ רגעים למנות והנה באה עונת נדידת מצנחי הרחיפה. הם נודדים מארצות הקור לארצות החום, גונבים לציפורים את התרמיקות. בשבוע שעבר ראיתי איות צרעים ובקרוב יתחילו לעבור לנו מעל הקרחת גם שקנאים, חסידות, עיטים ועגורים. את האחרונים נשמע מרחוק קוראים זה לזה "גרוּס!! גרוּס!!" בלטינית. אני אוהב את העונה הזו.

paragliders season1

 

את לא צריכה סיבה להיות עצובה

בקיץ יצא לנו לבקר בכמה מסעדות טבעוניות מוצלחות מאד, ידועות יותר ופחות. עליהן אני ממליץ לא רק לטבעונים, אלא גם לאוהבי אוכל באשר הם. אל תגיעו עם ציפיה לסטייק או קבב, השאירו את הציניות בתא הכפפות ותראו כמה מעניין וטעים. לא תטעמו דברים כאלה במקומות אחרים. ולא מדובר ב"נו, זה די דומה ל-X הלא טבעוני, אפשר לאכול את זה". לא, זה אוכל יפה וטוב שעושה לך להרגיש טוב. פיסית. להרגיש טוב עם העולם זה כבר משהו אישי שהציניקנים שבנו יקשה עליהם להתחבר אליו.

תפריטים טבעוניים שרוצים להתעדכן נשענים בדרך כלל על חומרי גלם עונתיים ולכן מחייבים יצירתיות של המטבח. זו גם אחת הסיבות שהתפריטים בטבעוניות השונות מאד שונים זה מזה, כך שלא הכל נראה אותו דבר.

  

זכר התקופה

במשק ברזילי בקרנו עוד כשהיו במושב ירקונה. היה שם כיף וטעים. מאז עברה המסעדה לתל אביב, במקום טאצה ד'אורו הוותיקה, למרגלות מקדש הבשרים NG. ננעלתי שם פעם בשירותים, הידית לא עבדה מבפנים. זו ההזדמנות להודות שוב לשחר שבא לחלצני.

בתפריט הסתיו לפני שנתיים אכלנו שם מרק תאילנדי כתום מעולה (עדשים, בטטה, דלעת, ג'ינג'ר, למון גראס, שום, חלב קוקוס) והופתענו מהקינוח המוצלח:

"זה טריו סתיו", אמר המלצר והוסיף, "הקינוח הכי מאמם שיש" . מה היה לנו שם? שכבות של מוס אבוקדו (I shit you not), קרם וניל על בסיס חלב קוקוס, קוביות מנגו ולקישוט, מקלות מרנג ממי חומוס. היה טעים ומאמם! וכמובן, יכול היה להתחיל תגרה אם הייתי כותב שאכלנו קינוח מאבוקדו, חומוס, מנגו וקוקוס.

 

האינדיאניות אוהבות מאד את המקום והן מצליחות למצוא בתפריט מאכלים שעונים על הדרישות המחמירות שלהן מאוכל. באחד מביקורינו שם הקטנה הכינה סכמה של מנת הווג'יבורגר (66 ₪) שהזמינה, אשר ללא ספק עמדה בציפיות – לחמניית סלק מאודה, פטריות, עדשים, טופו ואגוזים.

 

(הטקסט שבתמונה מלמעלה למטה: ימי, ימי, ימי, ימי! מפטריות ועדשים ואגוזים ואהבה. צמחוני.)

 

 

 

הצמחונית התענגה על הלזניה (68 ₪) עם "גבינת" קשיו, פטריות, אגוזים, פלפלים ופסטו. קשיו הוא חומר גלם שימושי מאד במטבחים טבעוניים, עושים ממנו קרמים ו"גבינות" שונות (ע"ע אנסטסיה בהמשך).

את הפיצה (58 ₪) יצא לנו להכיר עוד במושב ירקונה, אז הופתעתי מכמה שפיצה מקמח מלא יכולה להיות טעימה.

הצמחונית והאינדיאנית הקטנה היו שם שוב הקיץ לארוחת בוקר וחזרו נלהבות. סלט ה"ביצים" על בסיס טופו קבל טעם של ביצים ככל הנראה מתיבול במלח שמכיל גפרית. לא מזמן קבלנו במתנה מיפן מלח כזה שהצחיק אותנו להוסיף אותו למאכלים שונים – היה להם טעם של ביצה. עוד הן נהנו משקשוקה (52 ₪) של עגבניות ופלפלים וטופו כבוש ובורקס (45 ₪) בצק עלים ממולא בתרד ו"גבינות" טבעוניות.

שוב, זהו מטבח שמתמודד באופן יצירתי עם מגבלות חומרי הגלם ומניב מאכלים צבעוניים, לא מעוכים וטעימים במיוחד.

 

משק ברזילי

אחד העם 6, תל אביב

 

תמיד את יפה

בלי להעליב, אנסטסיה היא גרעין תל אביבי קשה במיוחד – הקהל, המלצרים והחניה המאתגרת. היא נמצאת בפינת הרחובות פרישמן וריינס ושומעים זאת היטב כשיושבים בחוץ. פרט לאלה, שקשה לי אתם מעצם היותי א-תל-אביבי וחסר סבלנות, התפריט מרתק והאוכל יצירתי וטעים. באתר המסעדה כתוב שזהו בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ. עוד הם כותבים: "מתוך חמלה לפלנטה, לבעלי החיים, ולגוף שלנו; למען יערות הגשם, חיות הפרא, הימים, הנחלים והנהרות ולמען השלום והחופש של כולנו." יפה.

anastasia4   anastasia3

על פלטת ה"גבינות" (54 ₪) מגיעות שלוש "גבינות" חצי קשות ושתיים למריחה: גבינת קשיו עם אגוזי פקאן, קשיו עם דבלים, מלוחה בסגנון פטה, "לבנה" ו"שמנת". למי שמצפה לשמוח לאיד על "גבינות" טבעוניות נכונה אכזבה, שכן ה"גבינות" האלה טעימות מאד ומזכירות גבינות אמת. מה שכן, הייתי מאזן את כמות הירקות וה"גבינות" על המגש.

שקית ירוקים ולבן אחד (42 ₪) הגיעו עשויים כהלכה ועם ויניגרט חרדל שום מצוין.

האינדיאנית הקטנה אהבה את מקושקשת הטופו עם בצל סגול ותרד (42 ₪).

anastasia2

ואני התלהבתי ממנת השקשוקה (58 ₪), שמגיעה עם שלושה כדורי פולנטה וטופו בתבשיל עגבניות, לחם, טחינה, זיתים ו"לבנה".

בהזדמנות אחרת ניסינו את המסאלה דוסה (52 ₪), שהיה טעים מאד ובאופן מפתיע נטול חריפות, מה ששימח את הצמחונית ואת פאיית הדלועים (64 ₪), שאני פחות אהבתי.

  

אנסטסיה

פרישמן 54, תל אביב

 

השארנו אהבה בחלל האוויר

ביציאה מקרית שמונה לכיוון הבניאס, החרמון והכנאפה הדרוזית יש מקבץ מסעדות ובתי עסק. ביניהם מצאה הצמחונית את טאבולה ראסה (לוח חלק, בלטינית). זהו מקום מזמין עם אווירה היפית וגישה חייכנית וחיובית לחיים ("אוכל טוב בלב שמח", כך התפריט), פינת משחקים לילדים משועממים ומבחר יצירות של אמנים מקומיים. השולחן שלנו, לדוגמא, היה עשוי ממשטחי הובלה ממוחזרים, למרבה הנאתי.

התפריט משתנה בהתאם לחומרי הגלם הזמינים, והטריות והגישה של בני המקום ניכרים במנות השונות.

tabulah rasa3

בטטה מקורמלת בעצמה (18 ₪) הוא שם של מנה פשוטה עם קריצה לשירה של אייל שני. ואכן, פשוטה וטעימה, עם פסטו וטחינה.

tabulah rasa2

תבשיל פאבה עדשים (30 ₪), שאני רואה פה ושם לאחרונה במסעדות בארץ היה מוצלח מאד. פאבה היא אפונה צהובה יבשה שבסנטוריני מכינים ממנה ממרח דמוי חומוס, ללא טחינה. כאן הוא מוגש עם עדשים שחורות במרכז וסחוג. זו מנה כל כך טעימה שהזדרזתי להכין אותה בבית כשחזרנו.

מאז ביקורנו הראשון באוזריה הלווינסקאית האחו בלנקו של אביבית פריאל מככב אצלנו לעתים קרובות בבית. לכן היה זה אך ברור שסקורדליה יוונית (18 ₪) תמצא את עצמה על השולחן, כי איך אפשר בלי? שקדים – טוב. שום – טווב. שמנ"ז – טוווווב! האינדיאניות אהבו מאד.

מעורב ירושלמי (42 ₪) על בסיס טופו ופטריות, עם אורז וטחינה בצבעים היה גם הוא מנה נהדרת שתובלה נכון.

פנצנלה (48 ₪) הוא סלט איטלקי פשוט, טרי וטעים מאד, שאני חושב שמה שמייקר אותו כאן היא "גבינת" פטה משקדים.

tabulah rasa1

(בירה מקומית וברקע פינת המשחקים)

חצי ליטר של הבירה האדמונית של אודיז (28 ₪) היתה מרעננת בצהריים הקיציים ההם. שמחתי על המחיר השפוי שלה.

אהבתי לקרוא בתפריט על קציצות הדגים ללא דגים ואני כבר מחכה לחזור לאכול שם שוב.

 

טאבולה ראסה

מתחם יוסף, כביש 99

 

עוד סיבה טובה לנסוע למקום שאינני מכיר

ביום שישי בשעות אחר הצהריים בתל אביב נסענו ברחובות שלא ראינו ריקים כבר הרבה שנים אל מסעדת באנה. בקרנו שם כבר לפני כשנתיים, קצת אחרי שנפתחה, והתפעלנו מהתפריט היצירתי ומהמנות הטעימות. שמחנו לחזור ולהתפעל שוב.

(הבר, לפני שנתיים. היום המדפים מאחור מלאים בצנצנות עם שתילי אננס משתרשים במים)

אין הרבה שולחנות בבאנה ואלה שישנם קרובים מדי זה לזה לדידנו, כך שכשיש קהל רב במסעדה לא כל כך נעים לדבר על הא ועל לחמניה. על אי הנוחות הזו מפצים האוכל והשרות היעיל והמקצועי שתורם מאד להנאה מהארוחה. הבר והפס הקר נמצאים מחוץ למטבח ולחובבי בישול שכמותנו זה נחשב להופעה שליד האוכל.

תפריט הקיץ קצר יחסית (13 מנות) ומציג שילובים לא שגרתיים של פירות וירקות העונה עם מיני אגוזים וחומרי גלם בסיסיים שניתן למצוא גם בשאר ימות השנה.

עם הלחם מגיעות גם טחינה ועגבניות צלויות מתקתקות (20 ₪). בקשתי חריף וקבלתי "חריף גולגלות", כך המלצר, על בסיס פלפל הבנרו. הוא היה נחמד מאד לטעמי, ענה על הצורך ולא היה מדי גולגלתי. במהלך הארוחה בקשתי עוד ממנו, או אז גילינו שלצמחונית הוא חריף נורא גם מרחוק.

סלק שרוף ונקטרינה על קרם קשיו (37 ₪) היא מנה יפה וטעימה מאד.

סלט אבטיח, סלרי, צנונית וזיתים, קוביות שקדים, סומק ונענע (36 ₪) טעים ומרתק מבחינת מרקמים ושילובי טעמים.

מנה שלא הופיעה בתפריט היתה מאפה שיבולת שועל במילוי מנגולד ותרד על ציזיקי נענע (45 ₪). טעים! גם פה מככב הקשיו, ממנו מכינים את ה"ציזיקי".

על הפולנטה מתירס טרי, קרם עגבניות ובמיה צרובה (52 ₪) הגיעו שבבים בהירים שנראו כמו פרמזן, ברם נתברר שזהו אגוז ברזיל מגורר. הפולנטה והבמיה היו נהדרות והפטנט המבריק של האגוז המגורר הזה נכנס מיד לרפרטוארנו עם שובנו הביתה.

עוד חייכן הענקתי לבאנה על כתיבת המילה פריקה בתפריט. פריקה, כזכור, היא החיטה הירוקה בעלת הטעם המעושן (מייבשים אותה מעל אש), שבמקומות רבים מדי היא מופיעה בטעות בתפריטים, כתבות ומתכונים כ"פריקי". גיסיי, כותבים עם ה"א בתעתיק מערבית, אומרים עם חיריק. תודה וסליחה.

(אגס ביין ושברי שוקולד)

 

באנה

נחמני 36, תל אביב

 

חלום אחד חייב להתנפץ

למרבה הצער, נקודת התורפה, שהיא גם החוליה החלשה וגם עקב אכילס במסעדות טבעוניות, היא הקינוחים. הטבעוניים על פי רוב משעממים (סורבה) או לא מוצלחים.

רטנתי פעם על הנומנקולטורה של האוכל הטבעוני. אני עדיין מתרגז כשמטבענים לי אוכל שהיה תמיד טבעוני ולא ידע זאת, או כשקוראים למשהו בשם שהוא לא. ברם, אחרי שכתבתי את כל הנ"ל אני מבין למה לא דוחפים גרשיים בכל פעם שכותבים "גבינת", "חביתת", "סטייק" וכיוב'. זה הרבה קווים קטנים, זה טרחני ומעייף ואולי אפילו לא אקולוגי. נו, מילא.

paragliders season2

 

* כל הכותרות לקוחות מהשיר "כבר הסתיו עכשיו" שכתב יאיר ניצני לתיסלם

פורסם בקטגוריה ביקורת מסעדה, ילדים, ירקות. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא טבעוניות בקיץ

  1. מאת דני‏:

    מראות ודברים קשים. יחד עם זאת, נראה ששגיא כהן מסכים איתך בסיכום השנה שלו.

  2. מאת עודד‏:

    אני חושב שהיית נהנה מאד בכל אחת מהן, עם החברה הנכונה

השאר תגובה