ארץ הסשימי העולה – חלק א' – מציאות בחנויות הנוחות

עוד לפני שהגענו ליפן ידעתי שהחוויה הקולינרית שנזכה לה תהיה עיקר הטיול בשבילי. תרבות האכילה במדינה כל כך מושרשת וחשובה להם, שעל הדרך לומדים גם על האוכלוסיה והתרבות באופן כללי ולא רק מההיבט קולינרי.

אכלנו המון דברים מוזרים, טעימים, לא טעימים, מפתיעים ומחדשים. צילמתי קרוב לאלף תמונות של מנות, חנויות כלי מטבח, שווקים, גלידות ושאר אצות. אשתדל לסכם בקצרה, אך בכל זאת יהיו כאן כמה פוסטים בהמשכים… והראשון מביניהם (וכן, זה דורש פוסט נפרד):

מציאות בחנויות הנוחות

japan1

הדבר הראשון שתיכננתי לעשות לאחר הנחיתה בטוקיו היה לדרוך באחת מחנויות הנוחות הידועות לשבחה ("קונביני"), כלומר אחת מאלה: Seven Eleven, Family Mart, Lawson. כבר מהארץ קראתי דברים טובים על תכולת החנויות – מנות טריות מוכנות לאכילה, סושי במבחר גדלים וטעמים, חטיפים משונים וחדשים לעין וכל מיץ שניתן להעלות על הדעת. אמנם לפני הקונביני עצרנו לנסות סושי מקומי ולסמן כך עוד וי חשוב שעליו אספר בפוסט אחר, אך כשהגענו לחנות התגשמו חלומותיי האמיתיים. מאותו רגע, נכנסנו כמעט בכל יום לחנות קונביני (ולפעמים יותר מפעם אחת) וחיפשנו לנו דברים חדשים לטעום ולספר עליהם.

 

טעימות ראשונות

לא על כל מה שטעמנו שווה לפרט (וגם בטח אין לכם שבוע חופשי לקריאה) אז הנה הראויים לציון (לטובה ולרעה):

חטיפי מאצ'ה (תה ירוק) על כל סוגיהם – איכזבו אותי. אני מניחה שזה בהחלט עניין של טעם, או לפחות משהו שצריך להתרגל אליו… מלבד גלידה נהדרת שאכלנו, אני לא נפלתי.

japan2

(מימין: מין מרשמלו מצופה אבקת מאצ'ה. לא. משמאל: כנראה עוגת אורז עם מאצ'ה, רכה ומשונה. לא בשבילי)

 japan7

החטיף המפורסם של יפן – מקלות בייגלה/ביסקוויט מצופים שוקולד או ציפוי אחר – Pocky. אהבנו את זה, בארץ אולי אפשר להשוות את זה למקלות של כיף כף. יש גם איזה סיפור שלם מאחורי המקלות האלו, משהו עם איש רץ והתאריך 11.11. אפילו ביקרנו באיזה מיני מוזיאון שמוקדש לעניין.

 

 

 

 

(ציפוי תות. מוצלח!)

 

פנקייק ממולא. נמצא בכל מקום וכנראה מאוד פופולרי ביפן. בחרנו אחד עם מילוי ערמונים. התמונה משקפת את מצבו הסופי של הפנקייק… לא המשכנו מעבר לכך. אולי מילוי אחר היה יכול להיות מוצלח יותר.

japan8

 

המחלקה החביבה עליי בחנויות הנוחות הייתה מחלקת המאפים. כל מאפה שקנינו היה רך בצורה מדהימה, טעים ועסיסי. לעיתים המאפים סגורים בעטיפה ולעיתים מוצגים אז-איז כמו במאפיה. בין הדברים שניסינו: קרואסון ממולא ריבת תות, טעים ודומה לסופגניה מסחרית בארץ (אני אוהבת), סנדוויץ' נקניק עם גבינה, מעין טוסט עם מלא שכבות, קרואסון שוקולד, פיתה עם סלט ביצים ועוד ועוד.

japan5

פעם אחת היינו אמיצים והתנסינו במין מאפה פיתה שבתוכו נקניקיות, סגור בעטיפה אטומה, כך שסמכנו על התמונה בלבד. אפשר לבקש מהמוכר החביב לחמם לך את המנה וכך עשינו. לא נראה משכנע אבל היה טעים!

japan6

עוד מחלקה אהובה היא זו שליד הקופה – ויטרינה עמוסה במאכלים מטוגנים, למשל עוף מצופה על מקל. נפלא.

 

japan7

כמעט כל בוקר נהניתי מקפה קר מהקונביני. יש המון סוגים, חוזקים שונים וחברות שונות. מצאתי את האהוב עלי והמשכתי אתו. מתאים מאד לימים יותר חמים, ממש אין צורך להוציא ינים מיותרים בבית קפה.

במחלקת הסושי ביקרנו הרבה מאוד בעיקר לבקשת שותפי למסע, אני קצת פחות בענין. יש שם רולים שלמים לא חתוכים, רולים חתוכים בקופסאות, משולשי אורז ממולאים ומצופים באצה, עיגולי אורז מטוגן או עם חתיכות דגים, והכל טרי טרי וטעים טעים (כך נאמר לי).

japan8

ביום השני שלנו למסע, הצטיידנו בשטויות לדרך ועלינו על רכבת מטוקיו לאוסקה. התיישבנו ליד יפני צעיר אך רציני, לבוש בחליפה. התחלנו לנסוע ושותפי למסע ניגש בשמחה אל משולש הסושי שקנה והחל לפתוח את האריזה. תוך שניות נמצאו ידיו של היפני על אריזת המשולש וחיש מהר הסביר לנו הצעיר החביב כיצד פותחים נכונה את האריזה. מסתבר שיש הוראות מדוייקות, ונו-נו-נו אם טעית! הודינו לבחורצ'יק וצ'יפרנו אותו במיטב עוגת אורז מאצ'ה שבמרכולתנו. הוא הנהן בנימוס לתודה ותחב את הממתק לתיקו. מצד אחד הוא היה כל כך מנומס, ומצד שני כל כך רצה לעזור שאפילו לא שאל אם אפשר לעזור וישר דחף את הידיים שלו ל"צלחת" שלנו. הזוי.

japan19

(משולש סושי. יש לפתוח נכון)

 

japan20אפרופו אנשים ברכבת, יצא לנו לחוות בכל נסיעה ארוכה מנהג קבוע ויפה של היפנים, בעיקר אנשי העסקים העסוקים. הם מצטיידים מבעוד מועד בקופסאות אוכל מוכנות שרכשו הרגע בתחנת הרכבת, המכילות ארוחה שלמה, מזינה, טעימה ומסודרת בצורה קומפקטית ונהדרת במגשים בגדלים שונים. כאילו אמא שלהם הכינה להם! כך סוגרים את הפינה של ארוחת הצהריים תוך כדי נסיעה. כל אחד גם מכין לו שקית ניילון ותולה אותה על וו המושב מולו, לאיסוף שאריות הארוחה. ממש לא הלחמניה עם הגבינה צהובה ומלפפון שאנחנו תוקעים בדרכים כי אין לנו זמן לאכול. יש להם כבוד למזון שלהם והם לוקחים כל ארוחה ברצינות.

ניסינו גם אנחנו לקנות קופסא מדגמית כזו וזה היה חמוד לאללה.

 

 (פפראצי)

japan21

(קופסאות אוכל לתפארת)

 

japan22

 

בביקורינו הרבים בחנויות ראינו מין עוגה שחוזרת על עצמה בכל סניף – עגולה, סימטרית, ומורכבת מהרבה שכבות. אחר כך גם ראינו אותה בחנויות כלבו מפוארות ומנקרות עיניים בצורתה המרשימה יותר וגדולת המימדים. מסתבר שהשם שלה מגיע מהשפה הגרמנית והיא נקראת Baumkuchen – "עוגת עץ", ואכן רואים בהן צורת של טבעות גזע עץ. טעמה לא היה מעניין במיוחד, אבל אולי לא טעמנו את אחת מייצגת.

 

 

 

עוד מאפה פשוט אך נהדר בעיניי – סנדוויץ' בלי ה"קשה". שתי חתיכות לחם לבן מולחמות יחד ובפנים מילוי מתחלף – שוקולד, ריבות, דבש עם חמאה… כל כך רך ומנחם.

japan 23

 

לקראת טיול באיזה פארק, התחשק לי לקחת אתנו כמה פירות טריים לפיקניק. נכנסנו לקוניביני שבתחילת הפארק אך התאכזבנו קשות – פירות לא היו, אז קנינו את הדבר הקרוב ביותר – שקית עם תמונות של פירות. הופתענו לגלות שבפנים היו שקיות קטנות עם ג'לי פירות! לוחצים ונהנים… חמוד ביותר. בכלל, יש להם קטע עם ג'לי. החל מפשוטים בסופרים ועד לוויטרינות מפוארות של תצוגות ג'לי מפונפן עם פירות. פסיכים.

japan25

 

japan26 

באחד הלילות נפל רעב בקיבתי ועשינו עצירה חפוזה בחנות שליד ההוסטל. זכרתי שראיתי מתישהו קופסה של מנה מוכנה של ספגטי ברוטב עגבניות והחלטתי שהגיע הזמן לנסות גם את זה.
כך יצא שנהנינו ממנת פסטה רוזה לא רעה בכלל בשעה אחת עשרה בלילה בחדרנו במלון, שחוממה באדיבותה של המוכרת בחנות. לא מסעדה איטלקית אך בהחלט טרי ומספק, וכל זה ב-450 ין (כ-15 ₪!).

 

 

 

  

עוד קשקושים משביעי רצון שרכשנו כחטיפי דרכים:

שקית קטנה עם חתיכות תפוחי אדמה ונקניקיות, כל מיני מיצים נחמדים, קוביות שוקולד, פרוסת עוגת רולדה, חתיכות בצק עלים ממולאות שוקולד, סופגניה מזוגגת, אננס חתוך, טבלת שוקולד קראנצ'י, ביסקוויט ממולא שוקולד, פסי שוקולד ממולאים רום צימוקים (וואו!), שוקולד עם חתיכות בננה, טופי תפוח, קרפ מגולגל ממולא קצפת בננה ושוקולד, פיתה שוקולד, פרנץ' טוסט, קורנפלקס מצופה שוקולד, קיט קט תות, מקרונים ועוד…

japan27

אני יודעת שמחובתי כמדווחת בשפונדרה, לדגום את ממרח השעועית (אזוקי) הנפוץ ביפן על שלל מיקומיו בקינוחים, מאפים וממתקים שונים שניתן למצוא במסעדות ובחנויות, אבל איכשהו תמיד קרץ לי לנסות משהו אחר באותו רגע, במיוחד לאור האזהרות שזה לא טעים במיוחד. עמכם הסליחה.

ובעודי כותבת את הפוסט המתקתק הזה, לבי התמלא געגועים, פי התמלא ריורים ותהיתי לעצמי האם קיימת אפשרות להשיג בארץ כמה סוכרים מיפן. מחיפושי בגוגל ובקבוצה של המטיילים ליפן בפייסבוק גיליתי שיש בארץ כמה מהחטיפים היפנים, אך מסתבר שיש אתרים שניתן להזמין דרכם קופסאות ממתקים ישירות מיפן! אפשר להזמין משלוח (לעתים בחינם) ואפשר גם לעשות מנוי, כך שבכל חודש מקבלים הפתעות שונות ומפתיעות. פייר, הופתעתי!

פורסם בקטגוריה ביקורת מוצר, בצק, יפן, כתבת אורח, מסעדות ובתי אוכל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא ארץ הסשימי העולה – חלק א' – מציאות בחנויות הנוחות

  1. מאת נעמי‏:

    איזו כתבה חמודה! ומעוררת חשק למתוק. וגם מעוררת חשק ליפן, וזה בהחלט בתוכניות. כתבי עוד פוסטים על יפן, זה מעניין!

  2. מאת יעל‏:

    זה לא משולש סושי, זה אוניגירי.

  3. מאת אראלה אמיר‏:

    מה עוד עשיתם חוץ מלאכול….???

  4. מאת עודד‏:

    מעניין לאללה. טעמתי חלק מהממתקים היפניים, גם כאלה עם שעועית ולא כל כך התחברתי. מעריך שהייתי נהנה מהסושי ומהמטוגנים.
    אגב, בארץ יש כל מיני מצופים בווסאבי, דוגמת אפונה ובוטנים, שמצאתי לא מזמן בשוק הכרמל. אהבתי מאד את הבוטנים!

  5. מאת עינת‏:

    נעמי – כרגע עברתי על התמונות.. אני לא רואה איך זה יוצא פחות מארבעה פוסטים נוספים לפחות!

    יעל – תודה על ההבהרה. לא זכרתי את השם הרשמי, עם זאת, עדיין משולש בסגנון סושי(:

    אראלה – לאחר המעבר על שאר התמונות אני באמת לא מבינה איך היה לנו זמן לכל דבר אחר!

    עודד – אני בטוחה שהיית נהנה מהמטוגנים. הם לא כבדים כאלה… מלוחים וקלילים. ולגבי הוואסבי – החטיף שקדים שהבאתי אכן היה מוצלח ועוקץ במידה הנכונה.

  6. מאת חנה‏:

    אחרי שקראתי את הפוסט המתוק חזרתי לחטיפים המלוחים שהבאתם. אין ספק שחטיפים ביפן זה משהו אחר לגמרי ובכל זאת זה טעים. התמונות מרהיבות.
    מחכה להמשך…

  7. מאת עופר‏:

    כתבות מעניינות ומעולות על האוכל.
    אבל חסרה לי התייחסות לפירות ולירקות טריים

  8. מאת עינת‏:

    היי עופר
    מכיוון שמחירי הירקות והפירות ביפן בשמיים, לא יצא לנו לנסות מהם הרבה…
    כן בדקנו תותים לבנים בשוק בקיוטו, ואננס נפלא על מקל…
    על כך תוכל לקרוא בחלק ב' שכתבתי על שווקים ביפן:
    https://shpondra-7sfiw1eob4.live-website.com/2019/08/land-of-the-rising-sashimi-part-2/

השאר תגובה