Carpe Diem, זלצבורג. ניצלנו את היום

WP_20190429_018

ישנן מסעדות שהתפרסמו בגלל שהמציאו בהן מנה מיוחדת, או אפילו מטבח ייחודי, ומסעדת קרפה דיים היא אחת מהן. פירוש שמה בלטינית הוא "נצל (או תהנה) מהיום", אבל לי הביטוי תמיד הזכיר דו-חיים. מכל מקום, המציאו כאן ב-2005 מטבח שלם שמבוסס על מנות שמוגשות בתוך קונוסים כמו של גלידה. בספר עב כרס על המטבח האוסטרי מצאתי תיאור של המסעדה ושל מנות הקונוסים אבל בסופו של דבר בחרתי בה כי בניגוד למסעדות רבות אחרות היא פתוחה בימי שני ואף מציעה תפריט צהרים.

למרבה האכזבה התברר שבאותו יום שני המנה העיקרית בצהרים היא שניצל. תהיתי אמנם כיצד מכינים שניצל במטבח עם כוכב מישלן, אבל שניצלים טובים אכלתי כבר למכביר, כולל אחד מעולה מחזיר יומיים לפני כן. שני תפריטי הארוחות הרגילים והיקרים להפליא משכו גם הם את העין ורשמתי אותם מיד כאופציה. כשהגענו ללא הזמנה בצהרי יום שני גשום התברר שהמסעדה היא בעצם תשלובת רב קומתית מעוצבת להפליא הכוללת בית קפה עם מרפסת, בר קולינרי בו מגישים את האוכל בקונוסים, שירותים מפוארים במרתף והדבר האמיתי בקומה השניה. אחרי שעלינו והתיישבנו ליד השולחן שנמצא עבורנו התברר שמותר לשלב תפריט צהרים ותפריט רגיל. כך יצאנו לדרך.

WP_20190429_016

  כך זה נראה לאחר פינוי ההריסות שהותירה אחריה הקבוצה האסייאתית

באותו יום ארחה המסעדה קבוצה מארץ אסייתית כלשהי ועד מהרה התברר שהמטבח קצת מתקשה להתמודד עם העומס ועם שני המדריכים הנודניקים, שלא הפסיקו לצלם את הקליינטים שלהם מכל זווית אפשרית. מבחינתנו לא היתה בעיה עם העיכוב כי בלאו הכי בחוץ ירד גשם, כל המוזיאונים היו מושבתים לרגל יום שני החלש והיה לנו זמן להרוג עד הרכבת למינכן.

WP_20190429_002

בזמן שחיכינו להגעת מנות התפריט קיבלנו כמקובל שני לחמים, חמאת ווסאבי וחמאה משובחת רגילה. הגיעו גם שתי מנות פתיחה קטנות. הראשונה הורכבה משרימפס עם בורגול ודלעת, והשניה כללה נתח זעיר של טלה עם פירה סלרי וציר מרוכז. כמצופה ממסעדה כזו, שתי המנות היו מצוינות ונעלמו כהרף עין.

WP_20190429_003 WP_20190429_004

  שרימפס                                                                         טלה

תפריט הארוחה שלי כלל חמש מנות ואילו תפריט הצהרים שממול כלל שלוש, כך שנוצרה בעיה קלה בסינכרוניזציה. למה בעיה, כי אלי הגיעו מנות בשעה שהשותפה המתינה למנות שלה וכך מצאתי את עצמי הודף התקפות נישנוש חוזרות ונשנות.

WP_20190429_006 WP_20190429_011

  מרק על פי מיטב מסורת עדות אוסטריה                       שניצל+פירות יער=נצחון

בואו נוציא קודם את תפריט הצהרים מהמערכת. כל המנות שלו היו מנות טיפוסיות של המטבח האוסטרי ללא פרשנות וללא סטיות. הוא התחיל במרק זנב שור עם טעמי בשר ושורשים חזקים מאוד ובתוכו כופתה חמאתית נהדרת. במנה העיקרית היו שני נתחים של שניצל עגל שטוגן בדיוק רב והוגש כמקובל בעדות אוסטריה עם חצי לימון, תפו"א צלויים וריבת פירות יער – שילוב קלאסי שתמיד עובד. סלט העלים הפשוט שהגיע גם הפעם עם השניצל תמיד נראה בעיני מיותר וחסר עניין.

WP_20190429_015

  לא מתוק מדי ואפקטיבי מאוד

לסיום הגיע מאפה שוקולד עם קרם גרעיני דלעת, תותים וגלידת וניל. לסיכום התפריט הזה ניתן לומר שעבור 23 אירו מדובר בעסקית מצוינת ובתמורה מעולה לכסף, בייחוד לאור העובדה שכמקובל במסעדות מישלן, מקבלים גם מנת פתיחה קטנה ומשהו מתוק קטן נוסף לסיום.

התפריטים הרגילים שונים לחלוטין והם מייצגים היטב יכולות וירטואוזיות שמצפים למצוא במסעדה כזאת. כמובן שמחירו מותאם לכך. הבחירה שלי היה תפריט "אמברוזיה" הזול יותר, שעלותו 95 אירו.

WP_20190429_005

  האמבה מימין היא בעצם מוס תפוח וסלרי

המנה הראשונה כללה בקלה שחור עם תפוח עץ וסלרי במצבי צבירה שונים, כולל פרוסות דקות, רוטב, מוס ומעין רביולי. כל ביס מציג טעמים ומרקמים שונים, השידוך של בקלה, דג די חסר אופי, לטעמים החזקים של התוספות היה הגיוני מאוד, כי דג איכותי יותר סתם היה הולך לאיבוד בין הטעמים החזקים.

WP_20190429_008

  האננס היה כאן שחקן מרכזי, אבל מוס הקארי הסגול גנב את ההצגה

הנושא הימי המשיך עם מנת בר ים עם סלסת אננס וכוסברה, אננס צלוי-מעושן, שני סוגי רוטב והתוספת המרשימה מכל: מוס קארי סגול. הארוחה היתה שווה את הטרחה והעלות ולו רק בגלל טעמו המרהיב של הדבר הסגול הזה, אבל גם האננס הצלוי סיפק מספר נגיסות מפתיעות.

WP_20190429_009

  זה נראה יותר כמו מנה אחרונה, אבל זה לא

לתחילת הפרק הבשרי הגיע טרין דו-צדדי של כבד אווז ושוק אווז עם דלעת ותפוז בצורות שונות ועם קרעי עוגת ספוג. כל חלק במנה היה עשוי להפליא, אבל חלק מהביסים לא הסתדרו, במיוחד אלה שכללו רוטב תפוז מריר למדי. לעומת זאת, כל נגיסה שכללה את גלידת כבד האווז שהונחה על הטרין היתה גן עדן.

WP_20190429_010

  מנה אסייתית למהדרין – שקדי טלה

המנה העיקרית הורכבה משתי תת-מנות שהתבססו על טלה צרפתי משובח. תחילה הגיעו שקדי טלה קטנטנים מקורמלים עם תבשיל פפאיה ירוקה, לפת וקשיו – מנה אסייתית להפתיע בארוחה שעד שלב זה היתה ניטרלית למדי מבחינה בינ"ל.

WP_20190429_013

  נתח ורדרד כמו שצריך

המגמה האסייתית נמשכה בסיבוב השני שכלל אוכף טלה עם מעטפת חציל, חציל גמדי, תבשיל קוקוס ומיסו, רוטב פלפל צהוב וציר טלה. כמובן שגם זו היתה מנה מצוינת, בה איכות הטלה בלטה במיוחד.

WP_20190429_014

  סיום מוצלח ולא כבד מדי

במרכז המנה האחרונה עמד מאפה דו-שכבתי משקדים וקוקוס. מוס ורוטב ממנגו תאילנדי, שוקולד לבן וגלידת קוקוס השלימו את המאפה בצורה יפה. כמקובל, עם החשבון קיבלנו חבילות קטנות עם שני טראפלים.

עם הארוחה שתינו שתי כוסות ריזלינג חביב מאוד של יקב Clemens Strobl היושב על הדנובה ממערב לוינה. היין העלה את עלות הארוחה בצורה מכובדת. לחשבון נוסף גם המס המוזר והמעצבן שנהוג להוסיף במסעדות אוסטריות על "כיסוי", מה שזה לא יהיה.

הסיכום הוא אותו סיכום של רוב הארוחות במסעדות עם כוכב, או שניים, או עשרה: זה לא זול, אבל אם יצאתם ללא ייסורי מצפון על הארנק הריק, הארוחה כנראה הצדיקה את המחיר. במקרה זו עמדו לזכות המסעדה העיצוב, השירות המשובח ומנות המורכבות והטעימות להפליא והעובדה ששוב הצליחו להרכיב ארוחת טעימות מאוזנת היטב, משביעה ולא מעיקה (ראו מקרה מחניודה).  שניצל אפשר לאכול במקום אחר.

https://www.carpediemfinestfingerfood.com/en/

פורסם בקטגוריה אוסטריה, ביקורת, ביקורת מסעדה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא Carpe Diem, זלצבורג. ניצלנו את היום

  1. מאת עודד‏:

    הכל נראה טעים מאד. המישלן צבעוני ומעוצב ובכל זאת, אני נמשך יותר לקלאסי.
    יתכן שהתשלום על כיסוי מגיע מאיטליה – שם זה מכונה cuperto. היו כמה מסעדות שניסו את זה בארץ ומהר מאד ירדו מגחמתן.

  2. מאת חנה‏:

    נראה טעים מאד אבל בעיקר נראה כמו תערוכת ציורים מונחת על שולחן. אין ספק שלטבח יש כשרון אומנותי מכובד

השאר תגובה