יומני מחניודה 23: מבשלים ומנקנקים ב-Hatch

WP_20171116_005

  מיטיבי הלכת יזהו מיד את המיקום המדויק

בין שלל הברים והפאבים שצצו והתחלפו בשוק בשנתיים האחרונות ישנו אחד שצד את עיני: Hatch. נתקלתי במקום הזעיר הזה לראשונה מוקדם יותר השנה. הצצה בתפריט הבירות המצויר בגיר עוררה מיד סקרנות, בייחוד לאור אזכורה של Berliner Weisse – הבירה הטיפוסית והחמוצה של ברלין. נעצרתי לטעום (לא מגישים כאן עם ממתיק) וכמובן שלא אהבתי. אני חושב שמדובר באחד הז'אנרים המיותרים של בירה שקיימים. בביקור מאוחר יותר טעמתי את בירת האוקטוברפסט. מברלין אולי אין מה ללמוד על בירה, אבל גם למבשלי מינכן יש עוד מה ללמוד מירושלים.

WP_20171101_003

בביקור הראשון שתיתי את ה-IPA שהיתה מאוזנת, מרירה ופירותית. אפרים גרינבלט, הצעיר האמריקאי-דתי שמאחורי הבר ומאחורי העסק, היה ידידותי ביותר ונראה לי מוכר. נזכרתי. הוא אחד מהאמריקאים הדתיים ששורצים ב"בירתנו" (מוסד בירת בוטיק ירושלמי ונקודת מפגש של קהילת בשלני העיר) עם דליי בירה תוצרת בית. שמחתי לראות שהוא עבר את הסף אל הייצור המסחרי. טוב, סוג של. הוא ושותפיו מבשלים את הבירה בעליית הגב של הפאב הזערורי שלהם, אליה עולים באמצעות מדרגות מתכת מתקפלות ומתנדנדות (ניתן לראותן בתצלום משמאל). כרגע ניתן לקבל את הבירה רק מברזי הבר. יש תוכניות לבקבק, אבל מועד מדויק אין.

בביקור נוסף גררתי למקום גרמניה חובבת בירות ושתינו את ה-IPA הכפול ורב העוצמה. הבירה היתה סמיכה להפליא ועשירה בטעמים, כולל מרירות מיוחדת הנובעת – כך סיפרו לנו,  מכשות מיוחדת המגיעה מארה”ב.

WP_20170823_001

   הגרמניה אהבה את ה-IPA הכפולה, למרות שמדובר בבירה מאוד לא גרמנית

הברמנים, כולם צעירים אמריקאים דתיים והיפסטרים במידה זו או אחרת, החליטו שבירה ללא נקניקיה זה לא לעניין. קמו ועשו מעשה: החלו לייצר נקניקיות בעצמם במטבחון של הפאב. אני מודה שבביקורי הראשונים בפאב נמנעתי מהנקניקיות לרגל תעודת הכשרות המחמירה של המקום.

WP_20171116_004

  מפתיעה לטובה המנה הזאת, ובעיקר הלחמניה הקלויה קלות

בפעם האחרונה שישבתי על הבר ראיתי את אחד הבחורים מנקנק את הנקניקיות והחלטתי להזמין. בחרתי ב-Pu Boy, נקניקיית עגל עם תיבול שום, אורגנו ופלפל שחור. הפתעה. הנקניקייה מגיעה בלחמניה עם מעטפת פריכה טעימה מאוד, אשר משדרגת נקניקיה מוצלחת.

WP_20171116_001

  הכיתוב משתנה על פי המצאי, המחיר לא: הכל ב-25, חוץ מדבר אחד

הפעם שתיתי את האייל הסקוטי. בירה טעימה למדי, יחסית לעוד ז'אנר שלא מלהיב אותי במיוחד (לצד האיילים האיריים). קיבלתי טעימה של בירת ה-APA החדשה Prenup. עלה ממנה ניחוח מטורף של תפוז ופירות אחרים, אולם טעמה היה אשכולית מובהק.

WP_20171116_002 WP_20171116_003

  אוסף הספרים המשובב                                                  בורבון, מישהו?

אם המסר עוד לא עבר, Hatch הולך ומסתמן לא רק כמבשלת בירה מקומית מעניינת מאוד, אלא גם כמוסד נקניקיות רציני. נדמה לי שהמחמאה הגדולה ביותר שאוכל לתת למקום היא בצורת הבטחה: עוד אשוב.

אחרית דבר: אחרי ביקורי האחרון ניגשתי לקנות בירות באחת מחנויות המשקאות של רחוב אגריפס. להפתעתי נתקלתי שם בברמן העגלגל רוכש בקבוקים של המתחרים. Judas!

אתר אין, יש ספר-פרצוף:

https://www.facebook.com/Hatchbeer/

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת בירה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה