Craft Werk

WP_20160405_008

   באור יום ובמרכז לונדון: APA יפה של Long Man 

באנגליה קיימת מתחילת המילניום סצנה חיה ובועטת של בירות בוטיק. יחד עם זאת, עד לפני כחמש שנים לא היה קל למצוא את הבירות הללו במוסד השתיה הגדולה והדגול של האימפריה הבריטית: הפאב. בביקורי האחרון באנגליה אי אפשר היה להחמיץ את מהפכת בירות הבוטיק בפאבים.

אם בעבר פאב איכותי נחשב פאב שהציע מספר בירות של מבשלות מקומיות, ושבהתאם לכך הותר לו להדביק על דלת הכניסה את המדבקה של אגודות Cask Marque או CAMRA, כיום המצב שונה. פאבים רבים הוסיפו להיצע שלהם בירות בוטיק מקומיות והם אף מפרסמים זאת בגאווה על שלטי החוצות שלהם. צירוף המילים Craft Beers הפך להיות לגיטימי ונפוץ כמו הצירוף Cask ales, שבעבר היווה סוג של תו איכות. נוסף לכך, יותר ויותר פאב-מבשלות נצפו בשטח – כולל אופרציות זערוריות שפועלות בחנויות קטנות עם מספר מיכלים ובר לבעל הבית ומספר חברים.  שלושה פאבים שונים מאוד אחד מן השני צדו את עיני במיוחד במהלך הטיול וכל אחד מהם מייצג מגמה חיובית מאוד בתחום שתיית הבירה.

WP_20160404_011

  קניון שבעת הכוכבים זה לא, אבל לא קל להחמיץ אותו

Seven Stars בברייטון

באזור ה-Lanes האופנתי במרכז עיר החוף ברייטון שוכן פאב שיש לו מבשלה ושמשתף פעולה עם חוות עישון. היש שילוב טוב יותר מבירות בוטיק ומזון מעושן? לא. בעצם אולי כן, אבל על כך בהמשך. מדובר בפאב גדול למדי עם עיצוב ארט-דקו אטרקטיבי. יש בו שני מערכי ברזים גדולים שבכמעט כולם ניתן למצוא בירות בוטיק, שחלקן מגיעות מאיזור סאסקס, וכמובן את הבירה של מבשלת הבית תחת המותג Firebird.

WP_20160404_005

  לוגו על הכוסות, חביות בירה ברקע, ארט-דקו ושורות ברזים.  מה יכול להיות רע? כלום

נכנסתי זמן קצר לאחר הפתיחה בצהרים ובמקום ישבו רק עוד שלושה אנשים. ברמנית חביבה במיוחד זיהתה שמדובר בחובב בירות והציעה עצות וטעימות. בחרתי בטעימות. עצרתי אותה בהחלטיות בבירה השלישית – Neck Oil IPA של מבשלת Beavertown. כבר רבות נכתב וסופר על תחייתה המופלאה של הבירה ההיסטורית הזאת ועל התפקיד המכריע שמילאו בכך מבשלות הבוטיק האמריקאיות. כאן גיליתי IPA מפוארת בסגנון אמריקאי עם מרירות פירותית נפלאה של אשכולית.

WP_20160404_007

  ניחוח וטעמי עישון לרוב עלו מהצלחת הזאת

כאמור, זהו פאב שתפריט האוכל שלו חורג מתפריטי הפאבים הרגילים. מתפריט המיוחדים הזמנתי מנת פולנטה עם שרימפס ובייקון מעושנים. המנות כאן מגיעות בכלי אמייל מיושנים ומנה זאת היתה טעימה להפליא ושמנונית במידה הנכונה. כשהסתכלתי קצת סביב גיליתי שלמקום התמחות נוספת: ג'ין. רשמתי לי להתייחסות בעתיד, אבל ידעתי שאין סיכוי שאשתה ג'ין במקום עם מבחר כל כך יפה של בירות בוטיק. במקום זאת ניסיתי סיידר מקומי Sea Cider שהיה שטח מדי לטעמי.

WP_20160408_011

  IPA ואוכל הודי? זה לא הולך, זה רץ (בגלל החריפות)

אפרופו אותה בירת שמן-צוואר, שבוע לאחר מכן נכנסתי לאכול צהרים במסעדה ההודית המעולה Curry Leaf Cafe השוכנת כשתי דקות הליכה מן הפאב. למרבה השמחה גיליתי שזאת הבירה השניה שמגישים שם מן החבית. צרפתי פיינט לארוחת הטאלי שהזמנתי וגיליתי שוב את ההתאמה המושלמת של IPA לאוכל הודי, בייחוד כשהוא מתובל וחריף כהוגן.

לאתר הפאב

WP_20160402_059

  בקיץ יש מאחור גן בירה. חבל שזה לא היה בקיץ

The Highdown Inn ב-Isle of Wight

האי ווייט שבדרום אנגליה מפורסם בעיקר בגלל השורה:

Every summer we can rent a cottage on the
Isle of Wight, if it's not too dear

מתוך השיר When I’m Sixty-Four של חיפושיות הקצב. בשולי השוליים של הכפר Totland על חופו הדרום-מערבי של האי שוכן פאב-פנינה. הגענו אליו בטעות כשחזרנו ברגל מטיול מתיש בטבע והחמצנו פניה בכביש הכפרי שלאורכו הלכנו. הבית הישן והמטופח עמד לו צחור ומזמין על צומת דרכים כפריות.

WP_20160402_056 WP_20160402_057

  על הבר צנצנת עם אוכל להולכי-על-ארבע                     כאן אוכלים אורחי הפנסיון ארוחת בוקר   

היינו עייפים וצמאים, אז נכנסנו. מבחר הבירות לא היה גדול, אבל רובו התבסס על תוצרת של מבשלות מקומיות. על הבר ישבו כמה גייזרים מותיקי הישוב ולידם כלב לברדור חביב. היינו הזרים היחידים (כלומר, לא מאנשי חלקו הדרומי של הכפר), אבל התברר שהפאב כולל גם B&B ולכן זרים (כאמור, כל מי שאינו מן החלק הדרומי של הכפר) אינם מראה נדיר בו.

WP_20160402_050

  התפריט שגרם לנו להזיל ריר

איכות הפאב הזה ניכרה דווקא בתפריט, אשר הוצג  על גבי לוח גדול על אחד מקירותיו. מבט אחד בתפריט גרם לנו מיד להחליט לחזור לארוחת ערב. חזרנו ולא הצטערנו. בעל הבית, אשר נראה כחייל משוחרר, היה קצת עצור בתחילה, אבל היה בסופו של דבר מסביר פנים. המלצר לעומת זאת היה היפסטר חביב מאוד שנראה קצת לא במקום בחור החביב הזה. בתפריט מצאנו מנות פשוטות שנבנו בעיקר על בסיס תוצרת מקומית – כולל מוצרים ימיים טריים כמו לובסטר, סרטן חום ודגים שטוחים שונים. שתינו כמה סוגי בירות שאף אחת מהן לא בלטה בטעמה.

אחת, דווקא לא מקומית, בלטה בלוגו ובסיפור שלה. מבשלת Thwaites מוולברהמפטון הכינה ב-2013 בירת ביטר מיוחדת בשם Lancaster Bomber לרגל יום השנה ה-70 להתקפה המפורסמת של טייסת 617 של חיל האוויר המלכותי על הסכרים של חבל הרוהר. כל מכירת פיינט של הבירה מפרישה 15 פנס לקרן הצדקה לנכים שייסד מפקד הטייסת האגדי לאונרד צ'שייר לאחר מלה"ע השניה. הבירה נקראת על שם מפציץ הלנקסטר שעליו טסה הטייסת במלחמה והוא מופיע על הלוגו שלה. כאמור, בירה עם סיפור מעניין, אבל טעם ממוצע.

WP_20160402_051 WP_20160402_053

  סלט סרטן טרי שקל לשחזר (אם יש סרטן טרי)           דג שטוח עם צלפים ולימון לא יכול להיות רע

האוכל, לעומת זאת, היה מרשים למדי והתאים להפליא לבירה. סלט הסרטנים המקומי שלי היה טעים, אבל בעיקר גרם לי לחשוב שאפשר לשחזר אותו בקלות, דבר שעשיתי מספר ימים לאחר מכן בברייטון. דג Plaice שטוח מטוגן בחמאה היה גם הוא מצויין. מנות הבשר המקומי – קציצות ושוק טלה צלויה, היו קצת פחות מרשימות, אם כי טעימות ומשביעות.

WP_20160402_054WP_20160402_048 

  קינוחים בריטיים בביצוע מעולה                                  אווירה ביתית כבר אמרנו?

סיימנו עם שתי מנות אחרונות טיפוסיות נהדרות: פבלובה ופודינג לחם וחמאה. פודינג זה הוא אחת המנות האחרונות הפשוטות והצנועות ביותר שיש, אבל כשמכינים אותה כראוי היא מעדן, וזאת של Highdown בהחלט היתה כזאת.

בקיצור, מקום מלא אווירה, אשר יש לעשות מאמץ לא קטן כדי להגיע אליו. לצערי זה לא יקרה שוב בקרוב, אבל אם מישהו ממכרינו מזדמן, נא למסור לבעל הבית דרישת שלום חמה.

לאתר הפאב

WP_20160405_010

   איזה כיף להיות במקום שאין בו אף בירה מוכרת

.Craft Beer Co, לונדון

נסעתי ללונדון לחפש את מסעדות הפאי והפיש אנד צ'יפס העתיקות ביותר שלה. בדרך אל מסעדת הפיש אנד צ'יפס Rock and Sole Plaice (שמתם לב למשחק המילים?) בקובנט גרדן נתקלתי בפאב שוקק חיים עם הלוגו הנ"ל. נכנסתי ולא האמנתי למראה עיני: 45 ברזים ומכולם מוזגים רק בירות של מבשלות בוטיק. בו זמנית גן עדן עלי אדמות וסיוט נורא לחובבי הבירה שלא יודעים מהיכן להתחיל.

WP_20160405_013    המקום לא סובל מחוסר פופולריות

הפאב מהווה חלק מממלכת פאבים הולכת ומתרחבת של שני חברי ילדות לונדוניים. סניף קובנט גרדן נפתח במאי 2014 ולפי כמות הלקוחות שהיו בפנים ועל רחבת העמידה שלפניו, המקום אינו סובל מחוסר פופולריות. מלבד הבירות בברזים, מחזיקים כאן במבחר של יותר ממאתיים בירות בוטיק בבקבוקים, אבל מי שם לב אליהן עם כאלה ברזים? לא ראיתי שמציעים טעימות, אבל הצוות יעיל ואדיב בהתחשב בעומס. אחרי התלבטות קשה בחרתי באייל אמריקאי בהיר של מבשלת Long Man, בירה חביבה מאוד לסוגה.

WP_20160405_016WP_20160405_015 

  הפיש אנד צ’יפס העתיק בלונדון רבתי                         עתיק, טעים ויקר, אבל איפה הבירה?

המשכתי למחוזות הפיש אנד צ'יפס במורד הרחוב ושם אכלתי את אחת ממנות הפיש אנד צ'יפס הטובות (והיקרות) שאכלתי בחיי. בירה מהחבית לא היתה להם ולא הפסקתי לפנטז במהלך הארוחה על ברזי הבירות שבמעלה הרחוב.

WP_20160405_009 WP_20160405_019

  חלק מהתוויות על הברזים משעשעות מאוד                                                       למשל זאת

ברגע שסיימתי שילמתי ורצתי בחזרה לפאב. הפעם בחרתי באייל בהיר פירותי Crackendale של מבשלת Thornbridge. אוכל של ממש לא מגישים ב-Craft Beer, אבל יש כמה מנות בסיסיות. אם רק אפשר היה להעביר לשם את הפיש אנד צ'יפס הוותיק…

לאתר הפאב

Pig WP_20160406_028

  את זה למשל אפשר לקבל בשלמותו                             שוב IPA מבצעת את תפקידה בצורה מושלמת

לא יכולתי להמשיך ולנסות בירות נוספות כי חיכתה לי פגישת "עבודה" במסעדת Jugged Hare המעניינת (מתמחה במנות בשר לא שגרתי – די לחכימא). למרבה השמחה התברר שלמסעדה יש בר פופולרי, וגם בו מצאנו שתיים-שלוש בירות בוטיק מן החבית, כולל את אותה שמן-צוואר נהדרת, שהתאימה היטב למנת הברווז הצלוי ולקורקבני הברווז שאכלתי. ארוחה זו גרמה לי לחשוב אם יש אוכל שהבירה הזאת לא מתאימה לו. כנראה שאין.

לאתר המסעדה

רשת הפאבים  .Craft Beer Co מיצגת, אם כך, היטב את מהפכת הבירה שהתרחשה ב-15 השנים האחרונות באנגליה. אם פאב ה-Bree Louise המופלא שמצאתי במקרה לפני שלוש שנים היה יוצא דופן אז בנוף הפאבים הלונדוניים, הרי שכיום לא רק שיש באנגליה פאבים רבים שמתמחים בבירות בוטיק, אלא שפאבים מסורתיים רבים מיישרים את הקו ומוסיפים בירות איכותיות להיצע הבירות הגרועות שאפיינו מוסד זה.

WP_20160328_001

פורסם בקטגוריה אלכוהול, אנגליה, ביקורת, ביקורת בירה, ביקורת מסעדה, בירה, מבשלות בירה, מדריכים, מסעדות ובתי אוכל, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to Craft Werk

  1. מאת עודד‏:

    more! more!
    איזה יופי, אני מחכה כבר לנסיעה הבאה ללונדון. האחרונה היתה מוצלחת מאד קולינרית ועכשיו יש המלצות על בירות וקורקבני ברווז.
    עוד אני נהנה ממשחקי המלים של האנגלים בשמות הפאבים והבירות.

    אגב, בעקבות הערתך "די בחכימא", למדתי שיש המשך למשפט הזה:
    לְחַכִּימָא – בִּרְמִיזָא, וּלְשַׁטְיָא – בְּכוּרְמֵיזָא (החכם מבין ברמז והשוטה באגרוף)

השאר תגובה