ידידי הטוב יובל ממשיך להכין עם שותפו לתחביב בירות ביתיות נהדרות. זה כיף גדול לקבל ממנו מדי פעם בקבוקים לטעימה. כל בקבוק הוא כמו הרפתקה חדשה. לקראת סופה של השנה שעברה יובל סיפר לי על בירת IPA קלאסית שמתבשלת במרתפיו. בתחילת דצמבר קיבלתי שני אקזמפלרים לטעימה – בקבוק גדול ובקבוק קטן. למראה שני הבקבוקים עלה בדעתי רעיון מוזר: לבצע ניסוי ברוח מסעו המופלא של פיט בראון עם חביונת IPA מן העיר ברטון, מקום הולדתה של ה-IPA, אל הודו.
מטרת הניסוי היתה לבדוק האם טעמה של הבירה משתנה במהלך המסע הארוך. פיט בראון גילה בסוף מסעו שטעמה של הבירה השתבח באופן דרמטי במהלך המסע. לנסוע להודו במשך שלושה חודשים בדרך הים לא הסתדר לי כל כך עם אילוצי החיים ולכן החלטתי לנסות לבצע סימולציה מקומית של המסע הימי הממושך מאנגליה להודו. הכנסתי את הבקבוק הקטן לשקית סגורה היטב עם קצת מלח ים גס (כדי לדמות את אויר הים המלוח) ושמתי בתא המטען של המכונית. במהלך החורף ענייני עבודה הביאו אותי על בסיס שבועי, ולעיתים מספר פעמים בשבוע, אל חיפה ואל חצרים. קיוויתי שהקילומטראז' וטלטלות הנסיעה בין איזורי אקלים שונים ישמשו מעין תחליף למסע הימי להודו.
שני חברים יצאו לדרך אחד נמזג ישר לכוס (שימו לב לצבע הכהה)
לצורך השוואה פתחתי מיד את הבקבוק הגדול ורשמתי לי את התרשמויות הטעמים.
טעמה של הבירה המוצלחת היה טיפוסי ל-IPA המודרנית ולתיאורי ה-IPA המקורית לפני שהחלה את המסע המקורי: מרירות כשותית ניכרת, גסות מסוימת בטעם ובמרקם וצבע ענברי-אדמדם. היא הזכירה לי במידה רבה את ההודית המכוערת של מבשלת רונן.
מדי פעם פתחתי את הבגאז' ובדקתי שהבירה שיושבת שם בסדר. לא נרשמו התפרצויות או אסונות אפשריים אחרים. בתחילת חודש מרץ, אחרי כשלושה וחצי חודשים בדרכים, הבקבוק נשלף כלאחר כבוד מן המכונית והוכנס למקרר כדי לנוח קצת. הכנתי ארוחה הודית ופתחתי את הבקבוק. כצפוי הבירה התפרצה. למרות שצפיתי זאת ופתחתי אותה מעל הכיור, ברוב טיפשותי לא החזקתי כוס זמינה לקלוט את הפרץ. כתוצאה מכך חלק ממנה הלך למערכת הביוב.
השני בדרך לבאר שבע
בחיל ורעדה ניגשתי לטעימה ו… הניסוי נכשל. בבירה לא ניכר שינוי נראה לעין ונטעם בחיך. אותם רשמים (חיוביים, ראוי לציין) כמו עם הבקבוק הראשון. בפעם הבאה אולי אשלח אותה אל עצמי באמצעות דואר ימי.
כשלון. אפילו הצבע לא השתנה למרות זאת, הבירה מתאימה מאוד לאוכל הודי
איזה ניסוי מגניב. עכשיו נותר לחקור מה גרם לבירה במשלוח הימי לשנות את טעמה. סביר שהיא נארזה בחביות עץ בכמויות גדולות, זה בטח חתיכת הבדל לעומת בקבוק 330 מ"ל מחומר אטום מאד כזכוכית.
אני מתאר לעצמי שלחביות היה חלק מכריע בכך.
דיברתי היום עם הבשלן וגם הוא חושב ששלכלי האחסון והשינוע היה חלק מכריע בתהליך ההבשלה שלא קרה.
ניסוי נחמד. מאוד מעניין שדבר לא השתנה רעה וגם לא לטובה. אני מסכים איתכם לגבי צורת השינוע. דני, תגיד לחבר שלך לקנות חבית עץ אלון של 10 ליטר, יש כאלה… ואז תנסה שוב…
היות ואני זה שעושה את הניסויים, נראה לי שאני זה שצריך להשיג את החבית. אשקול זאת.