Friends! Countrymen! Russians!” / The Saint”
עופר מספר את הסיפור הזה יותר טוב ממני, כי זה קרה לו, אבל אין לו זמן למשוך בעט הסופרים, אז אני כותב במקומו. הוא יטען שאין הרבה קשר בין מה שמתואר כאן למה שקרה במציאות, אבל ככה זה כשאתה מעביר סיפור למישהו אחר.
50 גרם נקניק
קרה ל: עופר
כתב: עודד
צלם: דני
לפני גלגול אחד או שניים התעוררתי על הדשא במטבח דירתי בנשר, ששכנה לבטח על מדרונו הצפוני של הר הכרמל. הבטתי בעצמי מטושטש במראה והחלטתי לרדת למכולת השכונתית לרכוש מראה חדה יותר. החנווני, יוצא חבר המדינות, העמים והדגים המיובשים, נשען באותה שעה על דלפק הפורמייקה הישן ועסק בשיחה חצי-ערנית עם חבר בעל מבטא דומה.
"עופר!" הוא זיהה אותי, "בוא, 50 גרם נקניק?"
"נקניק? לא, לא, אני צריך מראה ממש קטנה", הסברתי.
"לא מרה, 50 גרם נקניק!", השיב הלה.
ואז הוא הוציא כוס קטנה מפלסטיק רב-וודקתי, מזג לתוכה וודקה ופרס על הדלפק כמה פרוסות נקניק סובייטי בסגנון סלמי איטלקי. למרות שאינני נוהג ללגום בשעות הבוקר, לקחתי בידי את הכוס וביחד עם שני החברים רוקנתי את תכולתה. היתה לי ברירה? חבר מבקש.
הצטרפתי לשיחה שעברה למעני לעברית. נשנשנו קצת מהנקניק ושוחחנו על דה (!Da) ועל הא. אחרי כמה דקות נזכר אחד החברים והודיע: "נו, 50 גרם נקניק!". מיהרתי לקרב את הכוס, יש ברירה? חבר מבקש. הבקבוק נפתח, הוודקה נמזגה והנקניק נפרס. רק אז הבנתי שה"גרם" מתייחס לוודקה, לא לנקניק ושצריך להיות שם פסיק, רגע לפני ה"נקניק". שתינו, נשנשנו, חזרנו לשיחה. וכך, במשך חצי השעה שביליתי במכולת הנשרית השכונתית: "נו, 50 גרם נקניק!", כוסות, וודקה, פרוסות, נקניק, שיחה וחוזר חלילה.
היתה לנו שיחה מאד טובה ופוריה, אבל אחריה, במראה הקטנה שמצאתי באחד המדפים מאחור נראיתי לי יותר מטושטש מקודם. ברגליים כושלות חזרתי חלילה אל הדירה שלי לישון, כי לא הייתי לגמרי בפוקוס.
א.ק.
אסיים במשפט רוסי דוקומנטרי: "מים זה לא וודקה, אי אפשר לשתות הרבה מזה."
ואוסיף, שלפי מה שספר לי איגור במילואים בבקעה, זה נחשב חוסר נימוס לשתות וודקה בלי משהו לנשנש ליד, רצוי שומני, מלוח או חמוץ. כן נכון לשתות וודקה כשהיא קרה, בכוס של 50 מ"ל, בלגימות קטנות ולא מעורבבת עם משקאות אחרים.
סיפור מצוין ומשמח לבב אנוש! חבל שאין כבר הרבה מכולות כאלו בימינו..
קשה להן להחזיק מעמד מול התחרות עם הסופרים.