בין אליקסיר לבנדיקטין

"עשית בנדיקטין!" הוא ככל הנראה אחד המשפטים הנחמדים ביותר שאמרו לי בחיי. תודה, יובל.

עד שהגעתי פעם לבקר את לונדון בירושלים (מבלבל, אני יודע) בדירתו, לא הכרתי את אותו נקטר האלים העונה לשם בנדיקטין. מדובר בליקר ותיק מאד שהאגדה עליו מתעקשת לספר שהוא מיוצר מתערובת של 27 מינים שונים של תבלינים מכל רחבי העולם ושמקור המשקה בכלל בתרופה. אני לא אומר שזה לא נכון, אבל זה בהחלט סיפור טוב למערך השיווק. ומה שמוסיף ענין ומסתורין לכל העסק הוא כמובן המשפט "המתכון הסודי הועבר מאב לאם במשך עשרות שנים".

מחירו של הבנדיקטין בארץ תמיד היה גבוה ומאז שהעלו את מס הקניה על אלכוהול הוא יקר עוד יותר, גם בדיוטי פרי. לפני כעשור מצאתי בחנות היין של מנזר לטרון משקה דומה וזול יותר בשם Elixir, אך בשנים האחרונות גם מחירו של זה האמיר. זו הסיבה שכבר זמן רב מדי שאין לי ליקר עשבים ותבלינים בבית. המצב לא יכול להמשך ככה, because damn…

כשהבנתי שזו המציאות התחלתי לערוך ניסויים ממוקדים בהשריית תבלינים באלכוהול. הרעיון היה להשרות באלכוהול כל תבלין הגיוני ועשב תבלין מתאים מספיק זמן בשביל להעניק לו מטעמו ואז להוסיף לזה סירופ סוכר. מה זה "מתאים"? תשאלו. מתאים לפי ההגיון שלי. במרשתת שוחים להם מתכונים אינספור לגרסאות חיקוי, חלקם קוראים לשימוש בתמציות טעם וחלקם מורים לעשות מה שאני עשיתי. המתכון המשעשע מכולם הכיל את הרכיבים הבאים: תמצית בנדיקטין, אלכוהול, מים וסוכר. זה כמו לערבב מים ואבקת חשמל. על כל פנים, אתם מוזמנים לבקר בחנויות תבלינים ולחפש שורשים מעניינים שעשויים להוסיף לָ או לגרוע מהָבנדיקטיל שלכם, שזה כמו בנדיקטין, רק יותר זול.

את התבלינים משרים בכהל טוב, מסננים, מוסיפים לכהל סירופ, מבקבקים ושוכחים מזה לכמה חודשים. בחודשיים הראשונים המשקה אלים וצורב מאד בגרון. אחרי כן, לאט אבל בטוח, הוא מתחיל להתמתן. למוצר סופי טוב יש להמתין לפחות 3-4 חודשים, אבל זה שווה את החִכּיון.

 

ליקר כמו-בנדיקטין 

IMG_7167d

אמל"ח

1 כף פחות או יותר מכל אחד מהתבלינים הבאים,: גרגרי כוסברה, צפורן, קינמון, כוכב אניס, הל, גרגרי פלפל שחור, גרגרי פלפל אנגלי, פקעות ורדים, למון גראס, אנג'ליקה, וניל, מרווה, נענע, דפנה, לואיזה, גרניום לימוני, בזיל, זוטה לבנה, קליפת לימון, ערער, קליפת תפוז.

1 ליטר כהל 95% (אם השגתם בקבוק של 750 מ"ל, שנו את שאר הכמויות בהתאמה)

 

לסירופ:

1 ק"ג סוכר

1 ליטר מים

 

תו"ל

מניחים את התבלינים בצנצנת זכוכית ומוזגים עליהם את הכהל.

שומרים במקום חשוך כחודש.

מכינים את הסירופ:

מרתיחים את המים ושופכים לתוכם את הסוכר.

מערבבים היטב עד שהסוכר נמס ומבשלים כ-5 דקות נוספות.

מניחים לסירופ להתקרר לטמפרטורת החדר.

מסננים את הכהל דרך בד חיתול ומערבבים עם הסירופ.

מוזגים לבקבוקים וסוגרים היטב.

ממתינים כ-3-4 חודשים.

מגישים עם קרח, או לא.

פורסם בקטגוריה ליקר, עשבי תבלין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

7 תגובות בנושא בין אליקסיר לבנדיקטין

  1. מאת דפנה י.‏:

    אני חושבת שאף פעם לא שתיתי בנידיקטין ולא יודעת אם אוהב. ייגרמייסטר, למשל, אני לא אוהבת, והוא מתובלן כזה, אבל זה בגלל שהוא נוטה לכיוון האניסי ואני, בעוונותיי, לא אוהבת אניס.

    אבל התיאור נקרא נפלא והתבלינים הסמרטוטיים מההשרייה נראים נהדר וזה עושה חשק לנסות.

  2. מאת עודד‏:

    גם אני לא נהנה מהיגרמייסטר. את מוזמנת לנסות להכין בנדיקטין בבית ולספר איך יצא, זו מעט מאד עבודה ואני מעריך שבארה"ב הכהל שתמצאי בחנויות יהיה זול יותר מזה שבארץ. ואם את לא אוהבת אניס, אל תכניסי להשריה.
    אגב, גם אני לא אהבתי אניס ועבר לי לשמחתי. ממליץ לך לנסות למשל עראק/אוזו/פסטיס בשילוב עם מיצי פירות הדר. ואם מעניין אותך קצת יותר, קראי את זה – https://shpondra-7sfiw1eob4.live-website.com/2010/06/anise/

  3. מאת יובל‏:

    הזכרת לי נשכחות… אני זוכר את הליקר הזה, היה פשוט אדיר!!! נשאר לך?

    דפנה, הבנידיקטין שונה מאוד מהייגרמייסטר, הוא מאוד מתוק וגם עדין. בלילות קרים אני מוזג לעצמי כוסית קטנה, זה עושה צריבה נעימה ומחוממת בגרון. מומלץ!!!

  4. מאת דני‏:

    יש לך טיפים לקניית כהל?

  5. מאת עודד‏:

    מזמן לא קניתי, אני רק יודע שהמחירים עלו מאד ושאין יותר מדי מבחר בסופרים. למיטב זכרוני, הכהל 96% של "גולד" הוא לא רע.
    יובל, נשאר מעט מאד, צריך להכין שוב.

  6. מאת יובל‏:

    תגיד, השלוק האחרון בטח הכי מתובלן וחריף, לא?

  7. מאת עודד‏:

    סביר מאד להניח, עוד לא הגעתי לשם. מוכן לשמור אותו לך.
    ואגב, דפנה, התבלינים ובעיקר העלים לא הופכים מסמורטטים, אלא להיפך, הם מאבדים מצבעם ונעשים פריכים.

השאר תגובה