אחד הדברים היותר מוזרים שעשיתי בשנה האחרונה יכול בקלות להתמודד על תואר החוויה התמוהה ביותר ועם זאת, מקסימה ונהדרת שחוויתי, ואני חוויתי. תמוהה במידה רבה היתה ההליכה עם נשק ומדים בדרום תל אביב באמצע הלילה עם הסיני הקטן כשלפתע הציץ איזה דוד מפתח מאפיה וכיבד אותנו בסופגניות חמות. מוזר וטראומטי היה אותו טיול בסקוטלנד בו פילסנו לעצמנו את הדרך במעלה נחל וסיימנו מכוסים בקרציות. עושה רושם שיש לי משיכה לא ברורה לחוויות מוזרות.
(צב ים ירוק בוגר במרכז להצלת צבי ים)
לפני כמה חודשים נסעתי לבקר את מיה, חברתי היקרה מהמרכז להצלת צבי ים, בזמן שְמַרְ"צָבוּתַהּ, כלומר, בזמן ששמרה על קנים של צבי ים. קנים אלו מועתקים מאתרי ההטלה הרבים לאורך חופי הארץ אל חווֹת הדגרה, על מנת להעלות את סיכויי ההשרדות של האבקועים/צבונים. מתנדבים שומרים על החוות המגודרות מפני שועלים, סרטנים, ואויבים אחרים של הצבונים (כאלו ההולכים על שתיים, למשל).
(מיה שותלת חסה ברוב חקלאיוּת על רשת עם משקולות כדי שהצבים יתרגלו לחפש אוכל בקרקעית)
כשנקבות צבי ים מגיעות לבגרות מינית (אחרי גיל 20) הן חוזרות על פי רוב להטיל את ביציהן בחוף שבו הן בקעו בעצמן ואחת המטרות של העתקת קנים לחוות שנמצאות בשמורות טבע היא הגדלת שטח ההטלה הבטוח באופן יחסי לחופים אחרים. כשהקנים נפתחים המתנדבים סופרים את הפרטים (עד 150 ביצים בקן) ודואגים להגעתם הבטוחה אל הים עם כמה שפחות התערבות.
חניתי במגרש החניה החולי שמבין מגרשי החניה באזור ושכפי שהסבירו לי, בו פורצים קצת פחות למכוניות החונות, הסרתי סנדליי והתחלתי לצעוד על החול אל תוך החשכה, לכיוון החווה. אורו הקלוש של הירח השתקף מפניו של הים הכהה-כהה ולעיניים שלי לקח כמה שניות להתרגל לאפלולית. ברבע השעה של ההליכה מחשבות התרוצצו להן אנה ואנה, כשמדי פעם עצרו והאזינו למחשבה הבסיסית החוזרת, כמה יפה פה! הרגשתי מוזר, מעופף, כאילו ששתיתי הרבה.
לבסוף הגעתי, קצת עייף, קצת מזיע, ראיתי צבונים חדורי מוטיבציה מגיחים מתוך רחם החול ורצים אל תוך הים הגדול. הם מזהים את החזר אור הירח והכוכבים מהמים ולכן חשובה החשכה, שכן אורות מלאכותיים (מדורה, מסעדות על החוף, פנסי מכונית) עלולים לבלבל אותם. המחזה מרשים ומרגש כל חובב גיאוגרפי לאומי וגם ציניקן שכמותי. זה עושה לך משהו, אפילו שאתה לא צמחוני.
(לואי, צב ים ירוק צעיר מאד בשיזוף בוקר במרכז להצלת צבי ים)
אל תצפו למתכון של מרק צבים, זה לא יקרה. חשבתי מה יכול להתאים לצבים, בטח לא מתכון לסלט חסה. אולי מרק חסה? טוב, נו. באותו טיול בסקוטלנד נשאבתי לשיחה על אוכל (what are the odds?) עם בעלת הצימר בו ישנו, פלאחית סקוטית חביבה. בין המתכונים שקבלתי ממנה היה מרק חסה. והרי הוא לפניכם:
מרק החסה של ליז
אמל"ח
1 בצל בינוני, חתוך גס
2 גזרים, חתוכים גס
ראש חסה (עדיף אורגנית), חתוך גס
תפוח אדמה גדול, קלוף וחתוך גס (תוספת שלי)
עלה דפנה (תוספת שלי)
מ"פ
תו"ל
מאדים בצל על חמאה או שמנ"ז עד שהוא משחים.
מוסיפים את שאר הירקות ומכסים במים רותחים (במקור: ציר עוף, לכו על זה אם יש לכם).
מביאים לרתיחה, מחלישים את האש ומבשלים כ-20 דקות, עד שהירקות רכים.
מסירים מהאש, טוחנים למרקם אחיד בעזרת בלנדר מוט ומוסיפים מלח ופלפל לפי הטעם.
אם תרצו לעבות את המרק, הוסיפו לו לפני טחינתו 2 פרוסות לחם מאתמול.
(5 גרם של צב בִּיצה, אחרי הסופה הגדולה בחורף 2013, לידו צב ים בוגר, צלמה: אורי)
העשרה
תמונות צבוני ים מגיחים אל אוויר העולם, שצולמו על ידי יניב לוי, מנהל המרכז להצלת צבי ים.
וכמה עובדות מדליקות על צבי הים.
(צב ים בוגר מתחת למגבת רטובה בזמן שמנקים לו את הבריכה)
עכשיו אני מבין עד כמה הלינק ששלחתי לך לארוחה של הסטון עם מרק צב בא בעיתוי גרוע. בכל מקרה, זה המתכון ההגיוני ביותר למרק חסה שראיתי עד עתה. אולי יהיה לי אומץ לנסות.
אני די בטוח ששמנת מתוקה תתאים פה, אם אתה חושש שהמתכון בריא מדי.