אירוע ביקב יפתחאל

אביב הגיע פסח בא!!

ובכך התחילו אירועי הפסח והשקת היינות של כל היקבים בארץ!!

ביום שישי האחרון ביקרתי עם משפחתי במושב אלון הגליל שליד מחלף המוביל.  כאשר נוסעים בכביש 77 מכיוון מזרח למערב, יורדים במחלף המוביל לכיוון שפרעם.  פונים ימינה ברמזור הראשון ואז שמאלה ברמזור הבא.  בכך עולים את העלייה לכיוון המושב.  לפני עיקול שמאלה יש שלט ליקב יפתחאל – זהו המקום, הגעתם.  פונים בזהירות ימינה פן תדרסו כמה כבשים שתמיד נמצאות שם על הכביש, או תמיד ככה זה נראה.  יש שם עדר כבשים קבוע שעושה סיבובים באזור.

 DSC_1185

יקב יפתחאל, בבעלות צביקה אופיר, אירח את יקב עמק יזרעאל, יקב לטם ויקב שטרן.

יקב יפתחאל, אשר נוסד ב-1999 ע"י צביקה אופיר, שוכן לו מחוץ למושב אלון הגליל במבנה עץ עתיק ומרשים. הדס, אשתו של צביקה, עמדה בכניסה וברכה אותנו בהגעתנו. מחיר הכניסה לאירוע היה 30 ₪ למבוגר, שכללו כוס יין וטעימות עד אין סוף. לדעתי, מחיר סביר ביותר. אחרי ששילמנו נכנסנו לבקתת העץ ועלינו לקומה השניה, בה הוצגו יצירותיו של אילן גורן. בני בעיקר התלהב מדבורי החרסינה שקישטו את הקירות. תצוגה נחמדה.

 DSC_1178

ירדנו ויצאנו החוצה. היה יום קצת חמים אבל אויר קריר ונעים נשב לגבינו. במתחם האירוע פוזרו שולחנות וכיסאות, דוכן אוכל (בתשלום), דוכני היקבים וגם במה קטנה שם התחממו להם נגן סקסופון וקלידן. הייתה אוירה קסומה במיוחד, מצד אחד ישבנו בחורשת אקליפטוסים ומצד שני כרם ענבים. אני ממש נהניתי…

ובכן, לשם מה התכנסנו כאן היום? (חלק מרשמי הטעימות מופיעים העמוד זיכרונות יין)

DSC_1181 התחלנו בדוכן יקב יפתחאל. באירוע זה היקב החליט להשיק שלוש יינות חדשים: אדום 2011, מורבדרה 2011 ואת הפטיט סירה רזרב 2010. היקב גם הציג את המרלו, סנג'ובזה וקברנה סוביניון. היין שהכי נהניתי ממנו היה הפטיט סירה רזרב 2009. צבעו בורדו עמוק עם ארומה פרחונית, דובדבן, קרם, תותים, שזיף ומעט אלון. טעמיו כללו אלון, דובדבן, שזיף וריבת תותים, עם גוף מלא וסיומת מאוזנת ופירותית. למרות שהיין שהה בחבית 24 חודשים, אין טעם אלוני חזק. לדעתי, יין מדהים.

יין שהפתיע אותי במיוחד היה המורבדרה 2011, יין זני ששהה 12 חודשים בחבית. זהו יין מאוד מעניין עם משהו חדשני ומרענן. אני מאוד אוהב יינות כאלה (אבל שלא תחשבו שאני מוכן לוותר על הקברנה סוביניון שלי כ"כ מהר…). לצערי, גיליתי שעקרו את הכרם של המורבדרה. היין לא נתן ייבול באיכות הרצויה ולכן נעקר לטובת נטיעה של כרם חדש. חבל.

 DSC_1182

DSC_1197 עברנו ליקב עמק יזרעאל. היקב נמצא במושב חנתון (ממש 5 דקות מאלון הגליל) ונוסד ב-2012 ע"י 3 שותפים. כל שותף עם ההיסטוריה שלו והגורם המאחד בניהם הוא האהבה ליין. היקב הציג מספר יינות ביניהם לבנים, אדומים ורוזה אחד. לדעתי היין הטוב ביותר של היקב שטעמתי בצהריי יום זה היה הממסך הלבן, BlendLavan 2013. היין מיוצר משלוש זני ענבים: גוורצטרמינר, ריזלינג ושרדונה. כאשר הרחתי את היין קלטתי כל מאפיין זן לחוד, ממש הופתעתי מעצמי. הגוורצ תרם את הארומה הטרופית – ליצ'י, הריזלינג את הארומה הלימונית, והשרדונה את התפוח והאגס. והנה נתוני היין: צבעו זהב עדין, טעמיו כללו תפוח, אגס, מעט לימון וחמאה, עם גוף קל וסיומת עדינה ומאוזנת. יין קייצי מדהים. אם ליקב יש חברת שיווק טובה, אני מהמר שבעוד חודש היין הזה כבר ייגמר.

DSC_1198 עברתי לדוכן יקב לטם. היקב נמצא בקיבוץ לטם וגאה לייצר יינות אורגניים. הקיבוץ   מקבל את ענביו מכרם בקיבוץ צבעון ומשמיע לענבים מוזיקה קלאסית בכל שעות היממה ובכל שלב העשייה. היקב הביא חלק נכבד מיינותיו, אני טעמתי ארבעה: את האלגרו 2012, סולו 2012, נביולו 2012 והסונורה 2012. היין שהכי התחברתי אליו היה ה-SONORE שיראז 2012. היין עשוי ממאה אחוז שיראז ושהה 10 חודשים בחבית אלון צרפתית. צבעו בורדו כהה, עם ארומה של טבע, תות, מעט אלון ודובדבן. טעמיו כללו אלון, תבלינים, דובדבן וריבת שזיפים, עם גוף מלא וסיומת עוצמתית פירותית ומאוזנת. יין מדהים, עוד שיראז לאוסף. בנוסף, עוד משהו שהתרשמתי ממנו היו תוויות היין.

 DSC_1183

הדוכן האחרון היה הדוכן של יקב שטרן. אני מכיר את היקב, פעם בכמה זמן אני גם טועם את יינותיו (בפסטיבל יין כזה או אחר) ואני תמיד מתכוון לפנות לעצמי קצת זמן להגיע לקיבוץ תובל על מנת לבקר ביקב. המפגש הזה היה מאוד נחמד ואין ספק שאגיע ליקב בזמן הקרוב. ג'וני שטרן, ג'ינג'י גבוה במיוחד, הוא הבעלים ויינן היקב. עמדתי בדוכן וכל מה שאני שומע סביבי הוא "אהלן ג'וני", "מה קורה ג'וני?", "טוב לראות אותך ג'וני". הבנתי מהר מאוד שכל חברי מועדון היקב הגיעו לאירוע, אבל נשמעו יותר כמו משפחה וחברים טובים מאשר מישהו שרק מקבל דוא"ל מהיקב מדי פעם. כאן טעמתי חמש יינות: סוביניון בלאן 2013, פלג 2011, רותם 2011, קברנה סוביניון 2011 ואת הקברנה סוביניון רזרב 2011. היין האהוב עלי ביותר היה הקברנה סוביניון רזרב 2011. היין שהה 15 חודשים בחביות אלון צרפתי. צבעו בורדו עם ארומה של אלון, דובדבן, תבלינים ומעט שוקולד מריר. טעמיו כללו אלון, דובדבן, תות ושזיף, עם גוף מלא וסיומת מאוזנת וחזקה. אין ספק שקברנה זה מיועד ליישון. לדעתי יש בו פוטנציאל אדיר.

 DSC_1200

אחרי סיבוב רכישות קצר, שמתי לב שרק 11 בבוקר!!! הלוואי וכל שבת הייתה מתחילה ככה…

לחיים!

DSC_1192

… Bottoms up

אודות יובל

לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים). את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם. קפיצה הלאה... על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו. אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג. מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
פורסם בקטגוריה ביקורת יין, יין, יקבים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

השאר תגובה