הזדמנות אחרונה למרק

כבר היתה באוויר הרגשה שהחורף חלף הלך לו והנה שוב יורד גשם. התרגשתי כמעט כמו בגשם הראשון. מסיבה שלא ברורה לי עד הסוף, משקעים משמחים אותי. אולי יש לי עבר נבטי… כשמתחיל גשם אני יוצא החוצה להרטב קצת, ליהנות מהרטוב. זה לא רק הריח הנפלא שהגשם הראשון עושה, אלא הידיעה שמישהו משקה את הגינה, מזרים מים לנחלים ודואג לכנרת. אני נהנה מהצלילים שמשמיעות טיפות המים הרבות בהתרסקן על העצמים השונים הפזורים בחצר: מרזב, גדר חיה, סלעים, עציצים, מגרפה, המגפיים שלי. לעזאזל! מה המגפיים שלי עושים בגשם? זה סותר את כל רעיון המגפיים.

P1241174a

(בקעת נטופה מוצפת בחורף 2004. צלם: עופר)

8.4 מ"מ בחצי שעה! כמה נפלא. הוא עדיין לא נכנע, החורף, יש לו עוד כמה מילימטרים בשרוול. אפילו נשמעים רעמים פה ושם. בשבוע שעבר התחילה הרגשה נעימה ומוכרת ועם זאת עצובה שכבר אביב. הסימנים המובנים מאליהם היו ריחו המשכר של קש יבש וריח פריחת ההדרים. בבקרים היתה רוח חמסין צוננת ויבשה ובערב כבר לא היה קר מדי לבלות בחוץ. מעט התורמוסים שלנו, שעוד לא הספיקו לפרוח, כבר החלו להראות סימני דעיכה ונראה היה שהנרקיסים כבר לא יפרחו השנה. אני אוהב את האביב, אבל חסר לי קצת חורף. לשמחתי מה רבה, הוא שב להדרן, בתקווה שלא בפעם האחרונה השנה.

(שגעון תורמוסים אצל הוריי)

בשבת האחרונה יובל עבד בכרם שלו ובצהריים הזמנתי אותו למרק. "חם מדי למרק", הוא ענה, ומזג האביב באמת הרגיש אוורירי מדי. אבל, כמו שפורים טוב צריך להיות,  הימים האחרונים לגמרי מצדיקים שוב מרק ונזכרתי פתאום במתכון למרק נפלא שקבלתי פעם מחנה, בעלת בית חביבה שהיתה לי. מקורו במסעדה שכבר לא קיימת ושמעולם ידעתי את שמה. מסתורי… בכל מקרה, הוא מזכיר בכבדותו את המרק של מאמא מיה, אבל הוא פחות רוטבי ויותר עז טעם וגם הוא עבר התאמות שלי.

תמונות החורף מחליפות את תמונות המרק, משום שתחת אפלולית הטבעונות בבית, אין סיכוי שאכין שוב את המרק הזה, עם כל הצער שבדבר.

 

מרק גבינת רוקפור

אמל"ח

חמאה לטיגון

8 תפוחי אדמה, (6 חתוכים גס, 2 חתוכים לפרוסות דקות)

2 בצלים, קצוצים גס

ראש שום, מפורק, קלוף וקצוץ גס

מ"פ

חצי כפית אגוז מוסקט מגורר

8 כוסות מים רותחים

3 כפות קורנפלור

⅓ כוס חלב

250 מ"ל שמנת מתוקה 15%

200 גרם גבינת רוקפור חריפה מאד, מגוררת

להגשה: עירית קצוצה

 

תו"ל

מאדים את ששת תפוחי האדמה החתוכים גס עם הבצל בסיר גדול על חמאה, עד שהבצל הופך שקוף.

מוסיפים את השום, המלח והפלפל, המוסקט והמים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את האש ומבשלים כחצי שעה.

מסירים מהאש ומרסקים בבלנדר יד.

מחזירים לאש נמוכה ומוסיפים את פרוסות תפוחי האדמה שחיכו יפה בסבלנות בצד עד עתה. מבשלים כרבע שעה.

מערבבים היטב את הקורנפלור בחלב הקר ומוסיפים למרק תוך בחישה.

מוסיפים את השמנת המתוקה והגבינה המגוררת ומביאים את המרק לרתיחה, תוך בחישה מדי פעם.

מסירים מהאש ומגישים מעוטר בעירית קצוצה.

 IMG_6176a

לקריאה נוספת:

על ריח הגשםהסבר של ד"ר מאיר ברק מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע

פורסם בקטגוריה גבינות, מרקים, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to הזדמנות אחרונה למרק

  1. מאת דני‏:

    המרק הזה… אכן אימת הטבעונים. ביום שישי ראינו את הנפלאות שעשו הגשמים האחרונים לטבע. הירוק הרענן הזה גרם לי להכין לכבודו באותו ערב ארוחה. פוסט בקרוב.

השאר תגובה