Sommelier 2014

DSC_0467

סוף סוף הגיע לו חודש ינואר, חודש שאני לא כל כך אוהב, במיוחד בגלל עונת החורף, אבל כן יש למה לצפות. תערוכת היין סומלייה היא בהחלט נקודה מאוד נוצצת באמצע עונה אפלה זו (כמובן שתלוי את מי שואלים).

תערוכת סומלייה 2014 נערכה השנה בהיכל התרבות בתל אביב. ההיכל עבר שיפוץ נרחב לאחרונה והיה מאוד נעים להסתובב בו במהלך כל התערוכה. למרות שהתערוכה הייתה מיועדת רק לקהל מקצועי, נודע לנו שכל אחד יכול היה להיכנס תמורת 150 ₪.

tarbut

השנה הגעתי יחסית מוקדם ויצא לי להסתובב בין המון דוכני יין ולטעום מגוון רחב מאוד של יינות.

DSC_0479

 

התחלתי בדוכן הכי קרוב לכניסה, יקב עמק האלה. היקב, אשר נמצא בקיבוץ נתיב הל"ה, מייצר 200 אלף בקבוקים בשנה והציג הפעם שלושה יינות: סוביניון בלאן 2012, קברנה סוביניון 2010 ואת האברד (EverRed) 2011. לדעתי הקברנה סוביניון היה היין הטוב ביותר ביום זה, עם צבע בורדו וניחוחות של שזיף, דובדבן ומעט אלון. ליין טעם של דובדבן, אלון ומרווה, עם גוף מלא וסיומת דובדבנית ומאוזנת.

 

 

 

DSC_0482a

אחרי סיור קטן במתחם התערוכה לצורך צילום התפניתי שוב לטעום עוד יין. הגעתי לדוכן יקב נעמן כשרמי נעמן מקבל את פניי ומציג את יינותיו. רמי הגיע עם יינותיו ממושב רמות נפתלי בצפון הארץ והוא הבעלים ויינן היקב. היקב הציג 10 יינות ביום זה, רוזה אחד, 2 יינות בסגנון פורט/קינוח, ושבעה יינות אדומים. החלטתי לטעום את האדומים. היינות שהיו לטעימה כולם מבציר 2011: מרלו, קטיפה שחורה, קברנה פרנק, סגול עמוק, מלך ארגמן, קברנה סוביניון ופטיט ורדו. היינות עם שמות להקות הרוק מעידות על ממסך מכמה זנים. היין שהכי הרשים אותי היה הקברנה פרנק. היין שהה 12 חודשים בחבית וצבעו בורדו, עם ארומה של צנים רענן, ריבת שזיפים ומעט דובדבן. טעמי היין כללו דובדבן, אלון ותבלינים עם גוף מלא וסיומת מעט יבשה אך דובדבנית. הודיתי לרמי על הטעימות בעוד הוא מעדכן אותי לגבי פסטיבל היין של רמות נפתלי שיתקיים במהלך חודש יוני הקרוב. בהחלט שווה לנסות. 

המשכתי לדוכן יקב יפתחאל. יקב יפתחאל נוסד ב-1999 על ידי צביקה אופיר במושב אלון הגליל. היקב מייצר כ-10,000 בקבוקים בשנה וכולל את זני הקברנה סוביניון, מרלו, סנג'ובזה, שיראז ופטיט סירה. לפני שאציג את היין שטעמתי ברצוני לשתף בסיפור יין קטן. לפני כמה שDSC_0485נים… (אני משתמש בשנות יין כיוון שאין לי מושג לפני כמה זמן באמת הסיפור קרה). ובכל זאת… לפני כמה שנים אחותי קנתה לי בקבוק יין מתנה ליום הולדתי. היא הביאה לי את הפטיט סירה רזרב 2007 של יקב יפתחאל כי המלצתי לה לעצור שם עם כמה חברות (איזה רעיון גאוני זה, לקנות יין לחובב יין, פשוט גאוני). הבנתי שזה בקבוק איכותי אז שמרתי אותו עוד שנה וחצי. לבסוף החלטתי לפתוח את בקבוק הפטיט סירה ו… ו… איזה יין מדהים! אני זוכר שהיין היה בשרני ועמוק עם טעמי דובדבן ואלון, גוף מלא וסיומת אלגנטית ומאוזנת. ובחזרה להווה… שמחתי לראות שצביקה הביא את הפטיט סירה 2009 ששהה 12 חודשים בחבית. ושוב, יין מדהים. צבעו בורדו אדום כהה עם ארומה של תות, דובדבן, שזיף, חמאה, עם מעט אלכוהול בסוף. טעמיו כללו דובדבן, תות ומעט אלון, עם גוף מלא וסיומת דובדבנית ומעט יבשה. לדעתי יין מדהים, אין ספק שצריך לרכוש כמה למרתפי.

מיקב יפתחאל עברתי לדוכן של שקד, שם טעמתי מספר יינות מארגנטינה ואיטליה. נתוני היין נמצאים בעמוד "זכרונות יין".

DSC_0495

מהדוכן של שקד עברתי לדוכן של יקב רמת הגולן. כידוע לכל קוראינו הנאמנים, יקב זה אהוב עליי מאוד. היקב מתמיד ומייצר יין באיכות גבוהה מאוד, חלקם גם במחירים טובים מאוד. חלק מהיינות שהיקב הציב בתערוכה הם ירדן פינו נואר 2009, ירדן סירה 2010, ירדן T2 2009, ירדן מלבק וגם כל סדרת גמלא השמורה שכוללת את הברוט, קברנה סוביניון, טמפרניו ונביולו. לא מזמן בצעתי רכישה מהיקב ולכן היה נחמד לטעום את מה שנכנס ל"כספת". יינות הירדן שהזכרתי היו מעולים, יינות איכותיים וטעימים ביותר. לכל היינות פוטנציאל התיישנות. זו הפעם הראשונה שאני טועם את הירדן מלבק 2010. זה הבציר הראשון שהיקב מוציא זן זה כיין זני במהדורה מוגבלת של כ-6000 בקבוקים. היין יושן 18 חודשים בחבית. צבעו בורדו עם ארומה של פלפל שחור, דובדבן חמוץ, תות, שזיף ואלון. טעמיו כללו דובדבן, תות, שזיף, אלון ומעט סיגר, עם גוף מלא וסיומת אלגנטית ומעט יבשה. לדעתי יין מדהים. אני ממליץ לאוורר אותו לפחות שעה וחצי לפני שתייתו.

DSC_0492a

(את הפסקות ההתפכחות שלי נצלתי לאכילת שניים וחצי סנדוויצ’ים מצוינים עם בשר מעושן)

IMG_7088a

במהלך הערב טעמתי גם חלק מיינות יקב כרמל, יקב הרי גליל, יקב צ'ילאג, יקב שאטו גולן, יקב גבעות ויקב דומיין ונטורה. נתוני היין בעמוד "זכרונות יין".

חזרתי לקומה הראשונה ונגשתי ליקב 1848. היקב נמצא בירושלים ומייצר מעל 2 מיליון בקבוקים בשנה מכל הסוגים. מהיינות שטעמתי מאוד אהבתי את השרדונה 2011 ואת הרזרב קברנה סוביניון 2009.

דוכן יקב ששי (Sassy) גם היה נוכח בתערוכה. הבעלים ויינן היקב הוא ששי ברגיג. היקב נמצא בבת ים ומייצר 22,000 בקבוקים בשנה. ששי מייצר מספר מצומצם של יינות אדומים, ביניהם מרלו, קברנה סוביניון ופטיט סירה. היין המוצלח של יקב ששי היה הפטיט סירה 2010.

(ושתי צלחות של הגבינות המשובחות של משק יעקבס)

DSC_0513

גם יקב אורטל הגיע לתערוכה. היקב נמצא בקיבוץ אורטל שברמת הגולן. יינן היקב הוא אילן זעפרני אשר הציג בפני את יינות היקב. טעמתי את ה-תל שיפון 2011 (ממסך של קברנה סוביניון, מרלו וסירה), תל שיפון 2012 (עם אחוזים אחרים של הזנים), געש 2011 (ממסך של קברנה סוביניון ומרלו) ואת המרלו 2010. מה שהפתיע אותי לטובה היה המרלו של היקב. צבעו בורדו כהה עם ארומה של קרם שזיף, דובדבן, אלון, תבלינים ופריחה. טעמיי היין כללו דובדבן, שזיף, אלון, מעט פלפל שחור, עם גוף מלא, סיומת מאוזנת ואלגנטית. היין שהה 20 חודשים בחבית. יין מעולה.

DSC_0525

 

ל"קינוח" הגעתי ליקב בזלת הגולן. היין היחיד שרציתי לטעום הוא הקברנה סוביניון רזרב 2011. ליין צבע בורדו עם ארומה של דובדבן, שזיף, אלון ומעט שוקולד מריר. טעמיו כללו תות, דובדבן, אלון ותבלינים, עם גוף מלא וסיומת אלגנטית ודובדבנית. יין מעולה. אני מתמיד בלטעום את היין הזה והוא תמיד ברמת איכות גבוהה מאוד.

 

 

 

 

אודות יובל

לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים). את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם. קפיצה הלאה... על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו. אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג. מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
פורסם בקטגוריה ביקורת אירוע, ביקורת יין, יין. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא Sommelier 2014

  1. מאת עודד‏:

    הסנדוויץ' היה היסטרי, מזמן לא נהניתי ככה מכריך.
    הגענו בסביבות 17:30 ביום הראשון והיה סביר מבחינת הצפיפות, אבל די מהר היה כבר מאד לא נח להסתובב, לטעום ושלא נדבר על לשוחח עם המציגים. בפעם הבאה אני מגיע אתך בפתיחה.

  2. מאת דני‏:

    טוב שהזכרת את הפינו נואר של רמה"ג. יין מוצלח מאוד מסוגו גם בהשוואה ליינות בורגונדי מובחרים. יצא לי גם לבשל איתו והוא נותן לתבשיל צבע וטעם עמוקים.

השאר תגובה