“הבוקר התעוררתי כבכל יום מצלילי חצוצרת השחר, שטפתי פנים, נעלתי את ששת נעלי העבודה שלי ויצאתי החוצה אל צפרירי החורף. כל החבר'ה כבר היו שם והמפקדת התחילה להסביר מה קורה היום. לא ממש שמעתי מה היא אמרה, אבל הנחתי שהאחרים הקשיבו, ממילא תמיד צועדים בטור. התחלנו לנוע אל עבר היעד. שלושה סביונים פורחים הבוקר בצהוב Crazy Daizy 0560A ונראה שלעשב הלימון, שידע ימים טובים יותר, לפני התפרצות שיח המרווה המסוכך עליו, לא יזיק קצת יותר מקום לעצמו במרחב הגינתי. מרחוק הבחנתי בלימונים הצהובים, שהחלו לאחרונה ליפול מהעץ הכורע תחת עומס משקלם ובשלושת הקומקווטים האחרונים על העץ הסמוך, שעדיין נאחזים היטב בענף שלהם. טיפות הטל שנכלאו על אצבעות עלי התורמוס הצעירים שברו את קרני האור ופיזרו אותן לאלפי קשתות צבעוניות. זה היה בוקר יפה.
אחרי צעידה ארוכה של כמה עשרות סנטימטרים הגענו אל הצוק הלבן הגדול, באב אל צוק. טיפסנו בטור מסודר עד לסדק הגדול ועברנו דרכו, מריחים מתוכו את המטרה הנכספת. מה זה הפעם? רגע, אל תגלו לי, יש לי אף אנליטי. אה, כמובן, שוקולד. המזון החביב עלי. איך ניקח את זה הביתה? אני רק מקווה שזה לא חם מדי, שלא נצטרך לחכות עד שיתקרר. בקצה מדבר השיש הגדול, מעבר למצלמה, ראיתי סוף סוף את אגם השוקולד הריחני. הריח העז לא השאיר שום צל של ספק, פלפל חריף! מה הוא עושה, האיש הזה? מה יש לו מחריף? לפני שבוע הכין ריבה מפלפלים חריפים וכאילו לא היה לו מספיק, עם הפלפלים שנשארו הכין סחוג תאילנדי, שרק מלהזכר באדים שיצאו מהצנצנת ההיא, בא לי לבכות.
אנשים, בחיי… אי אפשר בלעדיהם ואי אפשר בלעדיהם.”
(היה זה קטע מיומנה של נמלה אקראית)
"יחסנו אל גזע הנמלים החרוצות הוא בהחלט חיובי, בזכות היותן החרקים ההסתדרותיים ביותר, כל עוד הן נשארות בגדרן ואינן חודרות אל מטבחנו אנו דרך הקירות." (ביקור בסופרמארקט / אפרים קישון)
(מבט מאופק הארועים)
כל מה שמניחים אצלנו על השיש במטבח עובר בדיקה מדוקדקת של נמלים. הזמן הממוצע שיש לצלחת עם אוכל להשאר נטולת נמלים הוא קרוב לוודאי 20 דקות. וזה לא שהשיש שלנו לא נקי, להיפך, הוא לא נקי. הוא רק נראה נקי, אבל אם יורדים לאופק השיש ניתן להבחין בפירורים הפזורים פה ושם. יש את הנמלים המרגלות/הצופות, שתפקידן לתור את הבית ולבדוק אם יש משהו טוב לאכול. אם יש פירורים, הן חוזרות לדווח לחבר'ה במושבה בעוד הן מסמנות את הנתיב בפרומון, בסגנון עמי ותמי, או שהן מבעירות מדורה ומסמנות מרחוק בעשן. ואז הן מארגנות חינגה המונית, ממש כמו בר מצוה בסין.
נמלים לא מגעילות אותי. למען האמת, אני די מחבב אותן. חדורות מוטיבציה, חרוצות כל כך, מתלהבות כל כך ואין להן שום מושג למה. מאז שאני זוכר את עצמי הייתי מוקסם מנמלים. מטייל בשדות, עוקב אחריהן לראות איפה הקן ואיזה אוכל הן מביאות. כשהאינדיאניות שלי מתבלבלות ומרימות רגל לדרוך על נמלה בחצר אני מסביר להן שזה לא נכון להרוג אותן רק בגלל שאנחנו גדולים וחזקים יותר. מלים גדולות מפי מי שאוכל בשר בלי לחשוב פעמיים… פעם לא חשבתי עליהן יותר מדי, אבל מאז המילואים עם רמי, כשאני רואה נמלה אני חושב על מה שאמר במהלך מלחמת התיקנים הארוכה: "עם נמלים אין לי בעיה, הן נקיות".
(היא התחילה!)
על אף כל האמור לעיל, אני חש שלא בנח כשאני מזהה בעל חיים לא מוזמן בין כתלי ביתי. זו חדירה לפרטיות, לה אני קנאי מאד. בדיוק לשם כך המציאו את משפחת תרסיסי ה-K. הבעיה היא שלא נעים לי לרסס נמלים בתוך הבית, כי אז איזה מין מארח אני, שאני תוקף את אורחיי בגז עצבים, אפילו שהגיעו ללא הזמנה. מה יגידו הבריות? ואיך ארגיש אם בגלגול הבא אבקע בעצמי להיות נמלה? פעם הייתי מרסס גבולות גזרה בפתחי הבית ואת הפולשות משתדל לטרנספר החוצה במצב שפיר, היום אני מחפש פתרונות טבעיים לא פוגעניים. ברחבי הווב אפשר למצוא דיונים אינספור והמלצות שונות ומשונות לאמל"ח טבעיים. אני מנסה בכל פעם משהו אחר, אבל נראה שהנמלים שלנו לא מחוברות לאינטרנט, כי הן לא שמות קצוץ על הלוחמה הביולוגית שאני מנהל מולן. מסמרי ציפורן בארון? כן, בטח… עלי דפנה? הצחקתי אותן… הילי המליצה לי לאטום סדקים שחביבים על נמלים באמצעות פלסטלינה, אבל אצלנו האדמה זזה כל הזמן והסדקים בבית לא נעלמים כשסותמים אותם, הם רק משנים מקום. אל ייאוש, פיזור זרי שיבה וזעתר (אזוב מצוי) בבית עוד לא ניסיתי. בשלב הבא עוד אמצא את עצמי רוקד בסלון עם זר מרווה מעלה עשן ושר שירי גשם.
עוד עצות שמצאתי ולא את כולן הספקתי לבדוק (אתם מוזמנים לנסות ולדווח איך היה):
להוסיף חומץ למי שטיפת הרצפה. על חומץ טוענים שהוא דוחה גם כלבים וחתולים ובעצם, גם על שאר הפריטים הבאים ברשימה נטען כך.
תבלינים שתאורטית דוחים חרקים – מלח, כורכום, ציפורן, קינמון, רוזמרין, אזוב מצוי, לוונדר, דפנה, נענע, שיבה. שמנים אתריים של צמחי תבלין יקרים למדי ויש לחדשם לעתים מזומנות מדי. נסו להכין תערובות יבשות של הנ"לים ולפזרם בבית בתוך כריות קטנות מפד גזה, או בד.
תבלינים שנויים במחלוקת – פלפל חריף יבש, פלפל שחור ופלפל קאיין עשויים לעזור, אך גם לגרום לגירוי בעיני חתולים וכלבים, לכן בזהירות אתם.
צמחי נוי דוחי חרקים – אמנון ותמר, גרניום. ממליצים לגדלם ברחבי הגינה.
קליפות הדרים, קליפות מלפפון, שום – להניח במקומות המועדים או למצות במים ולהשתמש בנוזל כדוחה נמלים.
בספרה "על תבלינים וצמחי מרפא", ממליצה דרורה חבקין לבשל עלי עץ אגוז מלך במים ולהשתמש בנוזל כדוחה נמלים.
https://www.youtube.com/watch?v=DHK1lEGyOV4
אני אומר לך קראתי את זה, נפלתי בכסא 🙂
חוץ מזה לא מאמין בתרופות סבתא ועוד ירוקות, תבלינים רק עושים להם טוב.
אני חושב שגם סבתא לא מאמינה.
נמלים נמלים.
העולם מצחיק כשמעשנים…
מצחיק ומחכים..אהבתי.
מצחיק. כשעברנו לדירה החדשה שלנו הייתה שם שיירה רצינית של נמלים שחורות. הפתרון הזריז ביותר שיכולתי לחשוב עליו בשניה זו הייתה פשוט לטאטא אותן החוצה לפני שאשתי תגיע. למזלי הנמלים נעלבו קשות ולא חזרו…
שמתי זרי שיבה בכמה מקומות אסטרטגיים ובאמת השיבה בהתחלה הפריעה מאד לנמלים. אח"כ הן טפסו עליה או עקפו אותה והמשיכו במשימות היום-יום.