סלמון ברוטב רוזה: ורוד זה לא רק תינוקות

IMG_7693

מתכוני הקרפיון ביין אדום, שאחד מהם הופיע בפוסט הקודם, עוררו בי עניין במנות דג עם יינות יוצאי דופן אחרים. עיון בספרי הבישול דוברי הגרמנית שלי העלה שני מתכונים לפילה סלמון ברוטב רוזה. בארון ישבה לי צנצנת כמהין שחורות יבשות מאיטליה, והיות ובאחד המתכונים נכלל בדיוק המרכיב הזה, מצאתי את עצמי נגרר אל הרפתקה דגית נוספת.

גם במקרה זה חומרי הגלם דרשו יציאה ממסלול הרכש הרגיל. תחילה קיבלתי במתנה מאבאמא צנצנת של שבבי כמהין שחורות מיובשות מאיטליה. מקריאת ההוראות שעל האריזה, הבנתי שמניחים את השבבים במשורה על התבשיל לקראת סוף הבישול ואז הם מתרככים. היה לי ברור שעם חומר גלם כזה חייבים לבשל משהו מעניין.

IMG_7688

כאשר הבשיל הרעיון, רכשתי חתיכה יפה של סלמון טרי אצל דוד דגים בשוק מחנה יהודה. על התחנה הקבועה הרי אי אפשר לוותר… התחנה הבאה היתה חנות המשקאות "האחים נחמיה" שברחוב אגריפס. למי שלא יודע, ברחוב אגריפס ישנו ריכוז של חנויות משקאות שפעם מכרו יינות רומניים חשודים ויינות לא פחות חשודים של יקבים ישראליים. בשנים האחרונות כמעט כל החנויות הללו עברו שדרוג רציני וניתן למצוא בהן מבחר גדול ויפה של יינות תוצרת הארץ ותוצרת הנכר. יינות רוזה הגונים היו נדירים פעם בארץ, אבל היום אין בעיה למצוא אותם. ישנו אפילו יין נתזים וורוד מתוצרת מקומית (ולא, אני לא מתכוון לפנטזיה). לאחר התלבטות קצרה מול המדפים, בחרתי ברוזה של יקב דלתון בגלל מחירו הזול (38 ₪) ובגלל מוצאו המכובד. למי שרוצה להשתולל, מומלץ הרוזה המעולה של רקנאטי.

בבית פרשתי מולי את שני המתכונים ובסופו של דבר בחרתי באחד מהם. היו בו שני שלבים שנראו לי חשודים ולכן עשיתי בו שינויים קלים. התוצאה הסופית לפניכם.

IMG_7692

סלמון ברוטב רוזה (3 מנות)

פילה סלמון במשקל 600 גרם

כוס יין רוזה טוב (למשל של דלתון או רקנאטי)

בצל סגול קטן קצוץ דק (במתכון המקורי שאלוט, אבל חשבתי שבצל סגול יתאים יותר למנה הזאת)

מלח/פלפל

80 מ"ל שמנת מתוקה 10%

20 גרם חמאה

3 פרוסות פטריית כמהין טריה או יבשה

מספר גבעולי שמיר לקישוט

מחממים תנור לחום של 190 מעלות. מאדים במעט חמאה את הבצל וברגע שהוא הופך לשקוף מפזרים אותו על תבנית אפיה. חותכים את הפילה לשלוש חתיכות במשקל של 200 גרם כל אחת ומניחים על הבצל. ממליחים ומפלפלים את הדג. מוזגים לתבנית את היין ומכסים היטב בנייר כסף. מכניסים לתנור ל-20-25 דקות. אחרי 15 דקות מסירים את נייר הכסף. עם סיום האפיה, מסננים לסיר קטן את נוזלי האפיה שבתבנית. מניחים על כל פיסת דג פרוסת כמהין ומחזירים לתנור המכובה והחם.

IMG_7691

בינתיים מבשלים את הנוזל עד שהוא מצטמצם בשליש. מוזגים פנימה את השמנת תוך טריפה מהירה ומבשלים על אש קטנה עד שהרוטב מסמיך מעט. ממליחים ומפלפלים. מניחים את פרוסות הדג בצלחת על מצע הבצל שנותר בתבנית ומוזגים מסביב את הרוטב. מקשטים במספר גבעולי שמיר.

בתקווה ששמתם את היין שנותר במקרר, זה הזמן להוציאו ולמזוג אותו לכוסות כשהוא מצונן במתינות.

בניגוד לקרפיון בפינו נואר, כאן נרשמה התלהבות מקיר לקיר מן המנה האלגנטית. טעמן של פרוסות הכמהין כמעט ולא ניכר, כך שאם כלב גישוש הכמהין שלכם בדיוק אכל את שיעורי הבית וברח, ניתן לוותר עליהן ועדיין לקבל מנה מצוינת.

למרבה השמחה הרוזה של דלתון התגלה כיין נפלא עם טעם פירותי מודגש וחמיצות מרומזת בלבד – יין שהיינו שמחים לשתות גם בלי קשר למנה.

פורסם בקטגוריה דגים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות בנושא סלמון ברוטב רוזה: ורוד זה לא רק תינוקות

  1. מאת עודד‏:

    נראה משהו משהו והתמונות מרשימות ביותר. אהבתי במיוחד את צנצנת הכמהין הפתוחה.

  2. מאת ע‏:

    הצנצנת הזאת נראית כמו עלי שוקולד איכותיים, ניסית לנגוס באחד עז-איז?

  3. מאת עודד‏:

    זו גם היתה האסוציאיה הראשונה שלי, אבל ברצינות – השתגעת??? אתה יודע כמה זה עולה??

  4. מאת דני‏:

    לא ניסיתי לנגוס, כי במצב המיובש הפטריה לא מעוררת במיוחד תיאבון. מה שכן, רחרחתי כמו שצריך.

השאר תגובה