לפני שבוע אבא שלי הזכיר לי שהיתה לנו פעם מערכת משולבת של רדיו-טייפ-פטיפון. המערכת הזו ליוותה אותי מאז נולדתי, וכמובן ששמחתי מאד להסיר ממנה את העטיפות המאובקות ולהשוויץ בפני האינדיאניות שלי בתקליטים שגדלתי עליהם.
ל"מה פתאום" עם נירה רבינוביץ' היתה הצלחה גדולה, כך גם לדרדסים. לפסטיבלי שירי הילדים הן התחברו קצת פחות וגם "איך בונים קיבוץ" לא עורר בהן כל רפלקס גליציאני סוציאליסטי. אז התחילו לעלות בי כל מיני זכרונות מגילאים חד-ספרתיים. למשל, נזכרתי בבירור שתקופה ארוכה בילדות היה לי פחד לא מוסבר משולה חן. ביקשתי להעביר תחנה בכל פעם ששמעו שיר שלה ברדיו. בדיעבד זה משעשע מאד, יש סיפורים על סבא שלי, שלא היה מוכן לשמוע שירים של יהודית רביץ. הסיפור המוצלח מכולם היה שבמהלך נסיעה באוטובוס הוא ניגש לנהג ודרש שיעביר תחנה או יכבה את הרדיו שבדיוק ניגן שיר שלה. סליחה, יהודית, אני דווקא אוהב אותך. סליחה סבא, בגיל 17 קניתי קלטת של יהודית.
עוד פחד שהיה לי לתקופה קצרה בילדות היה מעגבניות. לא סמכתי עליהן. זה התחיל מיד אחרי שדרכתי יחף על עגבניה שהיתה על הכביש (שהרי אם היא שם מה עוד נותר לעשות בה מלבד לדרוך עליה?) ושבר זכוכית שהיה בתוכה (ומה לעזאזל הוא עשה שם?) נכנס לי לכף הרגל. וכך נפצעתי מעגבניה, קיבלתי רקע אדום מתחת לכנפיים.
בשבת האחרונה קפצנו לביקור בחממות התצוגה של העגבניות הגליליות. שורות שורות של עגבניות בשלל צבעים, גדלים, צורות וטעמים היו מרתקות לאינדיאניות כמו ביקור בחנות צעצועים. טעמנו כמה שהיו מתוקות במיוחד וכמה רגילות למדי. היו שם עגבניות בגודל אשכולית (חביבות האיטלקים) ולידן כאלו בגודל של ג'וּלה. כמובן שליקטנו כמה מהמעניינות ביותר כדי להראות לשאר הפרחחים בגן.
עגבניות אדומות, עגבניות ירוקות, עגבניות ורודות, עגבניות צהובות, עגבניות כתומות, ואפילו עגבניות סגולות!! איזה חיים זה, להיות עגבניה…
עודד, איפה החממה הזאת?
אנחנו מגדלים כ 170 זנים שונים בתקופת החורף של עגבניות, חצילים ודלועיים ליצוא.
היתה לנו חממת זנים כזאת לפני שנה בכפר טרומן.
מצפון מזרח לתבור
למה לנסוע במיוחד לראות עגבניות? לא משנה מה צורתן, בסוף הן רק עגבניות (ולא איזה נתח משובח, או גבינה מסריחה או עוגה עם שלל קרמים). כנפיך נשללות בזאת.
1. בקשר לדריכה על עגבניה, אני הייתי דווקא שואלת שאלות קצת אחרות:
למה הלכת על הכביש? למה הלכת יחף על הכביש?…
2. אני לא בטוחה שהבנתי מה הקשר בין התקליטים לעגבניות, אבל בכל אופן, גם בבית של ההורים שלי יש מערכת כזו, שכוללת פטיפון, דיסק, קלטות ורדיו. יש תקליט ילדים אחד שגדלתי עליו, שכבר מלא זמן שאני רוצה להביא לבנות שלך מתנה על דיסק, אבל אין כזה באף חנות. חבל. (את פיץ העכבר למשל, כן מצאתי על דיסק).