עתיד מתוק

בצהרי יום שישי שעבר הוזמנו חברי מועדון יקב רקנאטי וכל שאר העולם שהיה בסביבה לטעימת יינות עתידיים ביקב.

(תצלום: עידן)

סגנון אירוע זה ידוע בעיקר בצרפת. היקבים המפורסמים והטובים ביותר מציעים את יינותיהם שעדיין נמצאים בתוך חביות עץ האלון שבמרתף היקב. בדרך כלל יש שם "שחקנים כבדים" שקונים עשרות, אם לא מאות, בקבוקים של יין שהם רק יקבלו בעוד שנתיים או שלוש. רוב יין זה בדרך כלל נקנה כהשקעה לעתיד, ובעתיד הרחוק מגיע למכירה פומבית.

עודד ביקר באירוע שהתקיים בשנה שעברה ויובל זוכר שהפעם האחרונה שהיה ביקב היתה לפני הרבה מאוד זמן. הגענו לשם במקרה בדרך ליקב אחר ומאוד נהנינו מהיין שלהם. במשך תקופה ארוכה למדי היינו שותים את המרלו רזרב והוא היה יין מצוין.

 

כרטיס כניסה לאירוע הטעימות עלה 20 ₪ בלבד  (חצי ממחיר הכרטיס בארוע בשנה שעברה, יפה מאד) והוא כלל את כוס היין, גבינות, לחם וירקות. היה דוכן גדול של משק יעקבס ממושב כפר הרא"ה הסמוך, שידוע בגבינותיו הנהדרות, ודוכן של מאפיית אגדת לחם מאותו הכפר ממש. אפשר היה (ורצוי) לאכול כמה שרוצים. הכרטיס כלל מן הסתם  גם טעימה של חלק לא קטן מיינות היקב. מחירו של הכרטיס, אגב, קוזז בקנית יין מעל סכום של 200 ₪.

ולשם כך הגענו, לטעום. ואלו הם יינות היקב שטעמנו, עם מחיריהם ביום האירוע:

 

בכניסה, כדי להכנס לאווירה ולהתקרר קמעה טעמנו את הרוזה 2012 (65 ₪). יין פירותי מאד וקליל עם חמיצות קלה, שמורכב מ-80% ענבי ברברה ו-20% ענבי מרלו. נחמד מאד לשתיה ביום קיצי כמו זה ומשתלב נהדר עם השנסונים הצרפתים והאמריקאים שהתנגנו ברקע.

 

 

סוביניון בלאן רקנאטי 2012 (50 ₪) הפגין גם הוא חמיצות קלה וארומה של תפוח ובננה.

 

בשלב זה תפסנו את אחד המוזגים הצעירים אוחז בידו בגביע במקום ברגל שלו. כתגובה ישירה הסביר לו הבחור שלו היתה שייכת הכוס שהוא מתבלבל מאד. המוזג הנזוף כבר לא יחזור על הטעות הזו.

 

מרלו רזרב 2010 (85 ₪) – ליין צבע דובדבני בוהק, עם ארומה של שזיף, פטל ומעט אלון. טעמיו כללו דובדבן, מעט תותים, אלון, עם גוף בינוני וסיום מעט חמוץ, אלכוהולי ושטוח. יובל ממליץ לחכות אתו לפחות חצי שנה. עודד היה מופתע לטובה מטעמו של היין, ביחוד לאור יחסו הקריר כלפי יינות מרלו. גם בשנה שעברה הופתע ממנו לטובה. קל להפתיע את עודד.

 

פטיט סירה – זינפנדל רזרב 2011 (104 ₪) – צבע סגול עז. היין היה קצת קר מדי ולכן ארומותיו וטעמיו לא הורגשו. יובל טעם את היין במקום אחר לפני כחודש והוא פשוט היה מעולה. בזמנו הוא קנה 3 בקבוקים.

 

קברנה סוביניון רזרב 2010 (85 ₪) – קברנה אופייני עם צבע בורדו בוהק. ארומה של דובדבן, שזיף, אלון ומעט שוקולד מריר. טעמיו כללו תותים, דובדבן, תבלינים ואלון, עם סיומת חלקה ועגולה. סיומת ממש עדינה וטובה בפה. יובל חושב שזהו קברנה מעולה. 3 בקבוקים מצאו את דרכם לתוך הצידנית ברכב…

(תצלום: עידן)

בחדר החביות טעמנו ספיישל רזרב אדום 2009 (175 ₪) – יובל מתנצל ששכח לרשום, המחברת נשארה בעגלה. בפעם הבאה…

 

היינות העתידיים הבאים בוקבקו במיוחד לאירוע. היינות כרגע בשלב היישון בחביות אלון ויצאו ברגע שהיינן יחליט שהגיע זמנן.

סירה – ויונייה רזרב 2012 (יין עתידי, 95 ₪) – ליין צבע בורדו עם ארומה של דובדבן, פטל, אלון, מעט סיגר ותבלינים. טעמיו כללו אלון, דובדבן, מעט תות, עם סיומת אלונית חזקה. לדעת יובל, זה מעיד על פוטנציאל יישון וזה יהיה יין נהדר.

 

קרינאן רזרב 2012 – כרם פרא (יין עתידי, 95 ₪) – צבעו בורדו עמוק. היה קצת סגור אבל טעמו היה מאוד אלכוהולי ומעט צורב. אולי ננסה אותו שוב כשייצא לשוק. כרם פרא נמצא בשפלת יהודה והוא כרם בעל שאינו מודלה וכמעט שאינו מטופל. כפי שהסביר לנו גיל, היינן, הכרם יעזור לעצמו.

             (תצלום: עידן)

מרסלאן רזרב 2012 (יין עתידי, 95 ₪) – צבעו סגול בוהק ומדהים, עם ארומה של סיגליות, וניל, קרם, דובדבן ומעט שזיף. טעמיו כללו דובדבן, שזיף, אלון, מעט וניל, עם סיומת עגולה ואלגנטית. הפתעת האירוע. זהו יין מדהים וחדשני. זן הענבים מרסלאן מגיע מסיציליה ודרום צרפת ולכן תנאי האקלים דומים לארץ פחות או יותר (יש שם אקלים ים תיכוני). הכרם ניטע ברמת הגולן בשנת 2009 וזהו הבציר הראשון שלו. כמות היין מאוד מוגבלת עקב נסיונות כאלו ואחרים, אשר בוצעו בתוך הכרם על מנת ללמוד את הגפן ולהבין אותה. יוצרו רק 4000 בקבוקים (מתוכם יובל קנה שישיה ביחד עם אחותו).

 

בגדול, היה אירוע נחמד ביותר. יקב רקנאטי ללא ספק ממשיך לייצר יין מצוין, וממשיך לחדש בפיתוח יינות מרתקים. למרות השמש, אזור הטעימות היה מוצל ונעים והמאווררים סייעו לתנועת החמצן. בשעה הראשונה היה צפוף פחות ועוד אפשר היה למצוא מקום לשבת, אבל אחר כך כבר קשה היה והתור לגבינות הנפלאות של יעקבס היה ארוך וממורפק מדי.

  

דגש רב ניתן השנה לענין המיחזור. ברחבת הטעימות נצבו פחים לפסולת רגילה ולפסולת אורגנית. לתוך האורגנית ניתן היה לזרוק גם את הסכו"ם והצלחות, שהיו עשויים מעמילן תירס או קנה סוכר.

 

אזור התעשיה עמק חפר משכן בחובו יקב, מבשלת בירה, מחלבת גבינות ומפעל לייצור מעדני בשר. כמה נחמד, רק חסרה מאפיה והוא הופך לכפר צרפתי קלאסי.

 

חג אביב שמח!