לכל שוק יש מבשלה

IMG_7283

והרי החדשות הטובות: חוץ מבמסעדות בעלות כוכבי מישלן, עליהן דיווחתי בפוסטים הקודמים, אפשר לאכול בברלין אוכל נהדר בזול ובאופן לא פורמלי. שני שווקים מקורים מתעוררים מספקים לא רק מקומות טובים לאכול בהם, אלא גם אפשרות לקניות מעניינות, להתבוננות בארכיטקטורה מעניינת ולשתיית בירה ביתית.

IMG_7256

  מבשלת Brewbaker

אולם ארמיניוס בשכונת מואבית

אם תגידו לברלינאים שבתור תיירים נסעתם במיוחד לשכונת מואבית יחשבו שהחלקתם על השכל. כך חשבה גם בת לווייתי – קרויצברגאית גאה – כאשר סיפרתי לה על המקום הנפלא הזה. את אולם ארמיניוס גיליתי לגמרי במקרה כאשר באתי לבקר את מבשלת Brewbaker. באותה תקופה המבשלה לא הרשימה במיוחד, אבל השוק המקורה הרשים מאוד. ומאז הייתי בו עוד פעמיים. תוך שנתיים ראיתי איך השוק מתפתח ממקום מפגש וקניות שכונתי למקום שראוי להגיע אליו מרחוק. חלק גדול מהמבקרים הם אנשי השכונה, אבל ניכרת כבר נוכחות של זרים.

IMG_7255IMG_7258 

בביקורנו האחרון בברלין ניצלתי יום חופשי והגעתי למקום כדי לראות מה נשמע ב-Brewbaker וכדי לקנות מצרכים לארוחת ערב. מבשלת Brewbaker התפתחה יפה ועכשיו היא כוללת פינת בישול יפה ומסודרת, דלפק משקאות חביב ואזור ישיבה נרחב למדי. בברזים מבחר בירות של המבשלה וכן מספר בירות אורחות של מבשלות קטנות אחרות. יפה שהם יודעים לפרגן גם למתחרים. התחלתי עם Bellevue Pils כי פילס (לאגר) היא הבירה שרוב המבשלות הגדולות בברלין נכשלות בה (והן לא מייצרות לרוב בירה אחרת…). הנה שוב מבשלה קטנה בברלין שיכולה לתת למבשלות הגדולות שיעור בהכנת לאגר. בדומה ללאגרים מוצלחים רבים, גם זו בירה לא מסוננת. טעמיה פירותיים מאוד והמוזגת הופתעה מאוד כשאמרתי לה שאני מרגיש טעם בולט של אשכולית. היאIMG_7254 כ"כ נרעשה שהיא סיפרה על כך למקומי שישב גם הוא על הבר. מן הקל (5%) עברתי אל הכבד (5.5%) והזמנתי IPA. גם זאת בירה מעניינת, אבל לדעתי נסחפו קצת עם טעמי הקראמל. ראוי לציין את מחירי הבירה: 3 אירו לחצי ליטר. היות ובקבוק יין ציפה לי בערב העדפתי לעצור כאן. באותה הזדמנות ניגשתי לקנות את הבקבוק. ניגשתי אל חנות היינות הגרמניים הפתוחה של השוק. עד עכשיו לא ברור לי איך הם נועלים שם את הסחורה בלילה. התחשק לי שרדונה וכאשר המוכר ניגש אלי הוא הפנה אותי אל שרדונה המגיע מקרבת הגבול השווייצרי באזור באדן. מחירו היה סביר, קניתי ובסופו של דבר אפילו נהנינו. מכאן נפניתי לקנות את ארוחת הערב. בחנות הדגים ופירות הים מצאתי מולים טריים תוצרת אירלנד במחיר המגוחך של 4.90 אירו לקילו. הכנתי אותם באותו שרדונה משובח. למרות שהם היו נחמדים מאוד, הם לא הגיעו לאיכותם הפנומנלית של המולים הצרפתיים. מכל מקום, סיימתי את הביקור עם נקניקיית קארי וצ'יפס מעולים בדוכן המציע מאכלי רחוב גרמניים. בהתאם למסורת ברלינאית עתיקה, שתי הדודות המוכרות היו זעופות, אבל עשו עבודה טובה. התיישבתי בנקודת תצפית טובה עם המנה וראיתי אותן מזעיפות פנים למקומיים עתיקים שהזעיפו להן פנים בחזרה. כולם היו מרוצים.

P1010016 P1010015

אחרי מספר ימים, ביום שבת בצהרים, הצלחתי לשכנע את הקרויצברגאית לבוא איתי לאולם ארמיניוס. אנשים רבים באו באותו יום, אבל לא היה צפוף מדי. באמצע האולם הציבו פסנתר עם פסנתרן שהנעים את זמנם של המבקרים. אחרי סיבוב קצר החלטנו לאכול במסעדת הדגים של אותה חנות דגים. מציעים שם מבחר יפה של מנות ולא היה קל לבחור. בסופו של דבר בחרתי בטרוטת נחלים שלמה והקרויצברגאית בפירות ים מוקפצים עם סלט. הטרוטה נעשתה בנוסח אשת הטוחן: מטוגנת במחבת עם ציפוי קמח פריך. לא יכולתי שלא לחשוב שאם הייתי מקבל מנה כזאת במסעדה טובה הייתי מרוצה מאוד. יופי של דג. גם ממול נשמעו קולות סיפוק. רק הבירה התמהמהה, אבל תצפית מהירה הראתה את הסיבה (חוץ מפזרנות הדעת של המלצר הברלינאי החצוף): את הבירה מן החבית מביא רץ הישר מן הבר של Brewbaker. יופי של שת"פ.

לאחר שאכלנו ושבענו ניגשנו לדוכן הבשרים וקנינו מבחר בשרי ציד עבור החגים.

מידע נוסף על אולם ארמיניוס: http://arminiushalle.zunftnetz.org/

IMG_7276

אולם השוק 9, שכונת קרויצברג

את השוק המקורה הישן הזה פקדנו מספר פעמים בעבר ולא ממש התרשמנו. דוכן של רשת מאפיות, סופרמרקט של רשת סופר-זולה, חנות פרחים וזהו בערך. התברר שבשנה וחצי האחרונות נעשה בו רמונט כללי ודם חדש הוזרם בעורקיו. נוסף לכך, התברר שגם בו החלה לפעול מבשלה זעירה. בניגוד לשוק ארמיניוס, השוק הזה לא פתוח בכל ימי השבוע ולכן קודם כל התעדכנו בימי הפתיחה ורק אז יצאנו לדרך (5 דקות הליכה מן הדירה, לא צחוק). עברנו דרך הדלתות הישנות ואכן, השוק השתנה. זה אמנם לא מפעל עתיר שוק בנוסח אולם ארמיניוס, אבל בהחלט היה מה לראות. עשינו סיבוב והמובילה שלנו, אשר אינה מצטיינת במיוחד בזיהוי נודניקים בהתהוות, ניצודה ע"י מפעילת דוכן שמן זית וזיתים וזכתה להרצאה מייגעת על יתרונות הגידול האורגני ועל ההתרגשות הרבה שבזיתים. נו טויפ.

IMG_7268

בינתיים איתרתי מקום מעניין לאוכל. Big Stuff BBQ smoked meat מציע פלטת בשרים מעושנים וצלויים לשלושה במחיר מגוחך של 16 אירו. הסבירו לנו שכל הבשרים שלהם עוברים תחילה עישון ורק אז צולים אותם. היות והיינו שלושה, העסק מצא חן בעינינו והזמנו. על הפלטה מגיעים שלושה סוגי בשרים: אחד מבקר ושניים מחזיר, וכן תפו"א צלויים, כרוב כבוש, סלט ומריחות של שלושה סוגי רוטב. טעימה מאחד הבשרים הבהירה מיד שעשינו את הדיל של חיינו. כל הבשרים היו עסיסיים, מלאי טעמים ובכולם ניכר טעם מעושן קלות. מנה נהדרת שלא תספיק לשלושה אנשים מאוד רעבים, אבל שסיפקה אותנו והשאירה מקום למנה אחרונה.

IMG_7285 IMG_7273

לא רחוק ממתקן הבשרים עברנו ליד דוכן עוגות קרם והחלטנו לנסות אותן לאחר שהמוכרת סיפרה לנו על המרכיבים המעניינים שלהן. הזמנו עוגת גבינה עם פירות יער, עוגת גבינה ולימון ועוגת שוקולד וליקר ביצים תוצרת בית עבורי. יופי של עוגות. בכולן ניכרו טעמים של הרבה שמנת וחמאה. לעוגה שלי היה טעם אלכוהולי חזק שהראה כי לא חסכו כאן בליקר. תענוג. מחיר העוגות בין 2.80 ל-3 אירו.

קינחנו בהפוך מצוין מדוכן הקפה הסמוך.

IMG_7282

  שימו לב לחזית החשמלית מספר 36, לפרלמנט השכונתי  ולארגזי הבירה שמסביב

בזמן ששתי הגברות נפנו לשיחת נשים, הלכתי לפינת השוק אל מבשלת Heidenpeters. גם מאחורי פרויקט זה עומד איש צעיר אחד, יוהנס היידנפטר, אשר מפעיל אותו בזמנו הפנוי מעבודתו האזרחית. המבשלה עצמה נמצאת מאחורי דלת ובחוץ ישנו רק דלפק קטן ופינת ישיבה קטנה, בה מאחסנים גם ארגזי בירה. מאחורי הברזים עמדה גברת נחמדה, מתרגשת ולא כל כך מבינה בבירה. באותו יום היו רק שתי בירות בחביות.

IMG_7277 IMG_7281

התחלתי עם Thirsty Lady, אייל אנגלי בהיר קליל ופירותי למדי. חוזקו רב יחסית למקור האנגלי (5.1%), אבל אינו ניכר במיוחד. Ruby Ale היא בירה בסגנון דומה, אך אדמדם וחזק יותר (5.6%). היא היתה קצת קלושה מדי לטעמי והמרירות שלה היתה מודגשת מדי. עוד קצת סיבוב במנואלה והיא היתה מאוזנת יותר. לא נורא. בסה"כ נהניתי לטעום בירות כל כך לא ברלינאיות בלב ברלין. גם כאן המחירים זולים: 3 אירו לליטר ו-2.50 לשליש. בירה במחירים שפויים.

בינתיים הנשים סיימו את שיחתן וכולנו יצאנו שבעים ומרוצים אל הקור שבחוץ.

מידע נוסף על אולם השוק 9: http://www.markthalleneun.de/

IMG_7280

IMG_7260

שניצל

גם הפעם לא הצלחתי לחמוק משני ביקורים בקה.דה.ווה. הרי אי אפשר לעבור בשכונה בלי להגיד לפחות שלום. בביקור הראשון עברתי ליד דוכן הסטייקים שבקומה השישית ובמקרה ראיתי טבח מוציא צלחת ועליה שניצל וינאי מעורר תיאבון. במשך יומיים לא הפסקתי לחלום על השניצל הזה ולבסוף לקחתי את הרכבת התחתית ונסעתי למוסד הותיק כדי לאכול שניצל. כמו תמיד, היה משעשע לשבת על דלפק הדוכן, להתבונן בהפעלתו ולהציץ בשאר היושבים. הזמנתי כאמור את השניצל, אבל במקום הצ'יפס הטיפוסיים הזמנתי סלט תפו"א שמקובל יותר בגרמניה בתור תוספת. בקה.דה.ווה. לא מתפשרים על האיכות והשניצל הוינאי שלהם מגיע מירך עליונה פנימית של עגל חלב – נתח שנחשב אידאלי לשניצל. הטבחית הוציאה מן המקרר פרוסת בשר שכבר עברה רידוד, טבלה אותה בכל IMG_7259 המרכיבים והניחה אותה על פלטת הטיגון. תוך מספר דקות הגיעה אלי הצלחת כשבנוסף ללימון המסורתי, מעטרים אותה צלפים ואנשובי. תשכחו משניצל העוף היבש ושובר הסכינים שלנו. במחיר של 16.90 אירו. לא זול העסק, אבל בתמורה מקבלים שניצל יוצא מן הכלל.

מה שמזכיר לי. לפני כשנה עמית שלי לעבודה גילה תגלית מדעית שתשנה את פני ההיסטוריה. במהלך פעילות מחוץ לעיר קיבלנו חמגשיות עם שניצל עוף. לאחר ששברתי שני סכינים חד פעמיים ומזלג בניסיון לחתוך אותו, עמדתי להשליך את הדרעק לפח. הקולגה עצר אותי והציע להכניס את הסוליה לפיתה כי "אז זה רך יותר". מתברר שבפיתה ישנם כנראה אנזימים המרככים סוליות וכך השניצל הפך לאכיל. למרות שאין צורך אמיתי, הייתי צריך לנסות למכור את הפטנט הזה לקה.דה.ווה.

פורסם בקטגוריה ביקורת, ביקורת בירה, בירה במחיר שפוי, גרמניה, מבשלות בירה, מדריכים, שווקים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to לכל שוק יש מבשלה

  1. מאת עודד‏:

    מעניין באמת מה היה עולה בגורלך אם היית מגיע לקה.דה.ווה. עם פיתה וממבקש לבצע הדגמה חיה על שניצל…

השאר תגובה