הספד לחברת נפש

היום אני נפרד מחברה ותיקה, חברת אמת. הכרנו לפני כ-13 שנים ומיד נשביתי בקסמיה וביופיה. החברות בינינו היתה אמיצה וידענו לחזק אחד את השניה, בעיקר בזמנים הקשים. היא היתה החצי השני שלי. כשהיינו ביחד לא הסתכלתי על אחרות, המחשבה אפילו לא חלפה בראשי. לא הייתי מחליף אותה באחרת. שמרתי עליה כבבת עיני והיא ידעה ללחוש לי סודות מתוקים ולהרגיע אותי כשהייתי נסער. כשנשקתי לה הייתי בעננים, לא היה מאושר ממני.

ואז, רגע אחד של חוסר תשומת לב, שניה של היסח הדעת והמכה שניחתה עליה היתה מכת מוות. אי אפשר היה עוד להציל אותה. כן, הרגתי אותה. זו היתה פשלנות רושעת ואשמתי המלאה. חוסר אחריות משווע! ועכשיו מאוחר מדי, היא איננה עוד.

אני מצטער, אהובתי. סלחי לי, היכן שלא תהיי.

לא אשכח אותך לעולם.

IMG_3046

ומהיום אאלץ לשתות קאיפיריניות בכוס אולד פשן.

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, בירה, הגיגים, קוקטייל. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא הספד לחברת נפש

  1. מאת מיכל‏:

    אכן טרגדיה. הלב נשבר אף הוא..
    הזכרת לי שמזמן לא שתיתי קאפיריניה

  2. מאת חנה‏:

    נכמרו רחמי, הצטערתי צער רב על חברתך ז"ל.
    אך צער אינו משהו שיכול להואיל. ומכיוון שהפסח מתקרב הפכתי בקרטוני המעלים אבק ומצאתי את שתי אחיותיה של המנוחה.
    הן תשמחנה לבוא ולנחם ואף להשאר ולרשת את מקומה המכובד.

  3. מאת עודד‏:

    תודה, תודה על תמיכתכן. ותודה על קרטונייך והאבק המשובח שלהם.

  4. מאת אהרון‏:

    אין כמו קאפיריניתך בכל צורה ואריזה.

  5. מאת עודד‏:

    די, תמשיך

  6. מאת מאיה‏:

    חחח, זה דומה למה שעינת כתבה לפני כמה זמן על המחשב שלה, רואים שאתם מכירים.

  7. מאת יובל‏:

    אני גם מוכן לתרום לך 2 בתנאי שתחזיר לי אחת מלאה…

  8. מאת עודד‏:

    שתי יורשות התקבלו בברכה בביתנו, נשטפו ושוכנו בדיור מוגן בארון.

השאר תגובה