שפונדרה

באיחור אופנתי, אני חושף בפניכם את המתכון של אמא שלי לסופגניות. כן, אני מודע לכך שכבר לא תשתמשו בו השנה, אל תתחילו אתי בכלל, זה מתכון של לגזור ולשמור! אם העולם ימשיך להתקיים אחרי היום, יש לכם מתכון לשנים הבאות.

הקונדיטורית הרזה

אמא שלי קיבלה את המתכון מאמא שלה, שקיבלה את המתכון ממורושקה. מורושקה היא מרים מטיאס, שעלתה מהונגריה ומראשית שנות החמישים התגוררה בדמי מפתח בדירת חדר שהשכירו סבא וסבתא שלי בקרית טבעון. היא היתה אישה נמוכת קומה ורזה מאד, שקשה היה לראות עליה שהיא מתעסקת בבצקים ומיני מתיקה. בהונגריה עבדה בקונדיטורה ובארץ התפרנסה כקונדיטורית ביתית, בדירה הקטנטונת ההיא, במטבח בגודל מטר וחצי על שני מטרים.

בכל שנה, בחנוכה, היתה מורושקה מטגנת סופגניות לכל חמשת בתי הספר של טבעון. היא לא היתה מפרסמת, לא היה לה עמוד בפייסבוק והיא מעולם לא עשתה משלוחים. הפרטים עליה עברו מפה לאוזן ומי שרצה ליהנות ממאפיה המשובחים היה מגיע לרכוש אותם בדירתה.

מורושקה, שלא פחדה ממִתחרות, העבירה לסבתא שלי, דינה, מתכונים רבים, ביניהם גם של הסופגניות, להן חיכינו בכל שנה והן ללא ספק הסופגניות הטובות ביותר שאכלתי מימיי, ואני אכלתי הרבה סופגניות, אני. שכחו מהלחמניות הכבדות והמסטיקיות שחילקו לכם בגן או בבית הספר, זה הדבר האמיתי. הן כל כך אווריריות שאם לא תחזיקו אותן חזק הן תתעופפנה לכן למעלה.

 

הקבלן

רצה הגורל וחנוכה אחד נאלצה סבתא דינה לבלות את החג בבית חולים. סבא שלי בא לבקר אותה והיא אמרה לו בצער שהשנה לא תוכל להכין סופגניות. סבא שלי לקח את ההרמה הזו להנחתה והכריז שהשנה הוא יכין את הסופגניות. סבא קלמי, שהיה קבלן בנין עם זוג ידיים קשות ומחוספסות מסיד ומלט, לא היה הטיפוס הבשלן. הוא אהב לגדל תפוחי אדמה ולהכין יינות (שיכרים) משזיפים ורימונים, אבל זה הכי קרוב שהגיע למטבח. בביקור הבא שלו בבית החולים הוא הביא לסבתא סופגניות שהכין בעצמו מהמתכון שמצא במחברת שלה, ויודעי דבר מספרים עד היום שהן היו אפילו מוצלחות יותר מאלו שהכינה סבתא.

 

הסופגניות של מורושקה, עם שינויים קלים של אמא שלי (48 סופגניות ואחת קטנה)

אמל"ח

50 גרם שמרים טריים (הקוביה, לא השקית ולא יבשים ולא שמרים מיוחדים מטימבוקטו)

1 ק"ג קמח

2 ביצים

½ כוס סוכר

קורט מלח

½2 כוסות חלב ומים (בערך חצי חצי, או רק מים) פושרים

2 כפות ברנדי (תוספת של אמא שלי)

100 גרם חמאה (במקור מרגרינה) רותחת

ריבה/שוקולד מריר/נוטלה/סחוג

 

תו"ל

בכוס גדולה עם מעט מאד מים פושרים ממיסים את קוביית השמרים עם כפית סוכר. מכניסים לתנור בחום 45 מעלות (זה מאד נמוך) לכרבע שעה, עד שרואים פעילות טובה של השמרים. כפי שאפשר לראות בתמונה, במקרה הזה הם איימו לגלוש מהכוס ולהמלט מהתנור.

 

 

מוסיפים את השמרים לקערה עם הקמח והביצים.

 

מוסיפים לקערה את הסוכר והחלב עם המים ומערבבים היטב בכף.

מוסיפים גם את הברנדי ומערבבים היטב.

 

מוסיפים את החמאה הרותחת ומערבבים היטב. החמאה מאחדת סופית את כל המרכיבים.

מכסים את הקערה במגבת/שקית ומתפיחים כשעה.

 

מחלקים את הבצק לארבעה חלקים. על משטח מקומח בנדיבות מרדדים במערוך מקומח בנדיבות כל חלק למלבן בעובי של כסנטימטר אחד.

 

על חצי מרוחב המלבן מסמנים בכוס את מיקומי המילוי. מניחים במרכז כל עיגול כפית ריבה או כפית נוטלה וחצי קוביית שוקולד מריר. אם אתם עושים גם שוקולד וגם ריבה, טגנו קודם את אלו עם השוקולד, שכן הוא נוטה פחות לברוח מהבצק.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מקפלים את החצי הריק של המלבן על החצי המסומן עם המילוי. קורצים עם אותה כוס הסימון עיגולים מסביב למילוי ומניחים את הסופגניות לעתיד על מגבת נקיה. מכסים במגבת נוספת ומתפיחים כ-30 דקות.

 

 

בסיר גדול מחממים שמן עמוק לטיגון עם חתיכת גזר (כן! זה מסכל את נטיית השמן להשרף). כשהשמן חם דיו מניחים בתוכו בזהירות כמה שיותר סופגניות, כדי שתשמורנה זו על זו מפני התגלגלות, ומכסים במכסה.

אחרי כדקה/תיים מקטינים את הלהבה, מסירים את המכסה ובעזרת מזלג או כף מחוררת הופכים את הסופגניות, שאמורות כבר לקבל גוון זהוב יפה. מטגנים עוד כדקה/תיים.

 

שולים את הסופגניות המוכנות ומניחים במסננת לניקוז השמן.

מסדרים זו לצד זו וטובלים משני הצדדים בסוכר (סבתא) או מפדרים באבקת סוכר (אמא). ואם יש בפנים שוקולד אפשר לסמן אותן בשוקולד:

(צילם: אבא)