בשבחי הצמחונות

יום ראשון ה-22 בפברואר 2012 היה יום כדור הארץ. כשסיפרתי לצמחונית בהתלהבות איפה אני עומד לבלות הערב היא נזפה בי קשות וסיפרה לי שתעשיית הבשר היא אחת הסיבות העיקריות לזיהום ולהתחממות כדור הארץ, ושבשטח ובאנרגיה שמשקיעים בגידול המזון לָחיות אותן אנו, הקרניבורים הרעים, אוכלים ברוב תאווה, אפשר היה לגדל מזון בשביל כל אוכלוסיית העולם פעמיים. לא יודע מאיפה היא מביאה את כל השטויות האלה, היא צריכה להפסיק לקרוא "הארץ".

(צמחוני לי)

לפני כמה אמשים היא סיפרה לי על ספר שמתאר את הנזקים הסביבתיים והבריאותיים להם אחראית תעשיית הבשר. במרכזו דודה אחת שעבדה בהפקה של תכנית טלוויזיה שמטרתה היתה לשווק בשר אמריקאי ליפנים. כל פרק צולם אצל משפחה אמריקאית אחרת. תוך כדי עבודה היא גילתה איך באמת גדלות הפרות ואיזה חומרים סופג הבשר וכמה זה לא טוב לבריאות ומה זה עשה לבריאות הציבור האמריקאי. שם הספר “שנת הבשרים שלי”.

בכל פעם שהיא מתחילה לדבר ככה אני נעשה רעב ומתעורר אצלי הצורך לצאת מהמערה ולהטיל את החנית על משהו טעים. לאחרונה היא החלה להתעניין בטבעונות ומשתדלת להפחית מאד באכילת מוצרי חלב וביצים. איזה דכאון.

מה שמזכיר לי, מיכל הציעה פעם להכין ג'חנון לשבת בבוהוריים. אז הכנו ג'חנון, ביצה קשה, סלט וחומוס. ואז הכל התחיל להתדרדר.

 

היה לי רעיון לתבשיל חיטה עם כרשה, חמוציות ושום, אז בדקתי אותו. וטעמתי פעם לחם יוגורט עם המון גרעינים שרציתי לשחזר והוא השתחזר לא רע.

באיזשהו שלב קלטתי שחלה הסלמת מדרגה, אבל היה זמן עד שיגיעו כולם, אז זרמתי.

הכנתי פסטה ורודה עם סלק ברוטב צלפים, מרווה, לימון ושום.

 

צלעות חזיר יפהפיות ברוטב ברביקיו וצלעות חזיר עם עשב לימון, בננות וצ'ילי מתוק. זו סטיה אישית שלי כבר הרבה שנים. כשאני חושב על צלעות חזיר, בננה הוא הטעם הראשון שקופץ לי לראש. אחר כך אננס ואחר כך ברביקיו.

 

והיתה שם בירה משלושה סוגים עם כוסות בירה שזכרתי להקפיא לפני השתיה והיה גם יין אדום, כך שנוסף לכל הנ”לים גם ערבבנו את הדגנים עם הענבים. זה התחיל בג’חנון, אבל מהר מאד הסלים לכל מה שהיה טוב לשיני התותבות של סבתא ללעוס. הארוחה הזו היא דוגמא נהדרת לאיך מתנהל זרם התודעה שלי. בסוף הבראנצ'וריים הזו השתרענו על הדשא וספרנו ציפורים נודדות, עייפים, אך רעבים.