זכור לי במעומעם סרט פעולה צרפתי ישן שבסופו הגיבור אומר לנבל רגע לפני שהוא שולח כדור לראשו: Jacques, zou sont terminer, או משהו דומה. למילה האחרונה משמעויות רבות, כגון מחוסל, מסוכם וגם סגור. בעבר כתבתי על שעות הפתיחה הדקדקניות של מסעדות בצרפת. גם בטיול האחרון לצרפת לוח הזמנים המוגבל של האכילה בצרפת צף ועלה בתור סוגיה כבדת משקל. שוב ראינו איך באזורים תיירותיים ניסיון להיכנס למסעדה בשעה 13:45 נתקל ב-terminer החלטי מצד המלצרים. לא הצלחנו להגיע למסעדה בעלת כוכב מישלן בגלל שמטבחה נסגר בשעה 9 בערב. חנויות רבות, כולל מעדניות ומאפיות, נסגרות בצהרים להפסקה שאורכה אינו אחיד. Terminer. עסקים רבים בוחרים יום בשבוע כיום חופש – לעיתים רבות נוסף על יום א'. לעיתים נוצר רושם כי מקומות רבים סגורים תמידית או בדיוק כשאנחנו עוברים לידם. הדבר בולט בעיקר בכפרים או בעיירות קטנות, בהן נדמה שבתי עסק פתוחים רק שעות מעטות במשך היום. שוב terminer.
יחד עם זאת, הייתי משתמש במילה terminer גם כדי לתאר את התחושה לאחר ארוחה צרפתית טובה או לאחר כל חוויה קולינרית בצרפת; מעין מקבילה ל"סוף הדרך" העילג שלנו.
ארוחות בוקר צרפתיות בפנסיונים. ב-Le Pré Vert וב-La Colinière
בנסיעתנו האחרונה לבורגונדי ולעמק הלואר היו רגעים רבים בהם השתמשנו במילה הצרפתית בהקשר זה. מצד אחד סעדנו במסעדות טובות. מצד שני, פעמים רבות הסתפקנו בבאגט טרי מן המאפיה יחד עם גבינה ונקניק מן המכולת. השתתפנו בסדנת בישול במלון בוטיק ידוע בבורגונדי, עברנו ערב מסעיר במסעדה עממית אותנטית בליון, טעמנו יינות בבון, בירת היין של בורגונדי ואכלנו ארוחת ערב ביתית שבישלה המארחת שלנו בפנסיון בכפר קטן. אה, ובל נשכח את ארוחות הבוקר הצרפתיות, שלרוב חוזרות על עצמן, אבל כל מרכיב בהן מושלם וכל מקום מכניס בהן טוויסט קטן ייחודי משלו. קרואסונים לרוב. גילינו מקומות קטנים נפלאים, אנשים נחמדים (אם כי מאותגרי אנגלית וכל שפה זרה אחרת), ניסינו מאכלים מקומיים ואפילו גילינו מבחר בירות במקום בלתי צפוי.
Coussin de Lyon Anis de Flavigny
צרפת שוב התגלתה כחוויה קולינרית מהממת המצדיקה ביקורים רבים וממושכים. לכל מחוז האופי שלו, המאכלים שלו והמשקאות שלו. כך למשל, בבורגונדי ניתן למצוא את סוכריות האניס Anis de Flavigny בכל חור. סעו מספר קילומטרים אל תוך עמק הלואר ולא תמצאו אותן יותר. אותו הדבר נכון גם לגבי ממתק השוקולד ומרציפן שמייצרים בליון. Terminer. בליון וסביבתה מייצרים גם מין פרלין ורוד בטעם פירות יער ושקדים. מוכרים אותו לא רק כסוכריות, אלא מכינים ממנו ציפוי לטארט, לבריוש ואפילו לפיצה. תתרחקו מליון והוא נעלם. במאקון מצאנו מאפה ועוגה אופייניים לעיר. בעמק הלואר את גבינת ה-Petit orleanais foin העטופה בקש ועשבים, ובדיז'ון מבחר מרתק של סוגי חרדל.
פרלינים בצורתם הטבעית וכמלית לטארט
גבינת בקר רכה ועשבונית מאורליאן מבחר חרדלים בדיז'ון
לצד המינוס, חוץ מזמני הפעילות מורטי העצבים, נתקלנו במספר מאכלים שלא הרשימו אותנו. למשל, ה- Fromage blanc, גבינה לבנה שמגישים בד"כ עם מעט סוכר בתור מנה אחרונה, הזכירה לי יותר מכל את השמנת החמוצה של תנובה שנהגתי לאכול בילדותי עם סוכר. גם מהגרסה המוגשת עם שמנת עשירה לא התלהבתי. עוגת הדבש המפורסמת של דיז'ון לא הותירה רושם רב. אמנם אין ספק שיש בה דבש רב ומאיכות גבוהה, אבל בסופו של דבר זו עוגת דבש. בקר שרוליי המפורסם אכזב בשתי הופעותיו – בביף בורגיניון ובסטייק אנטריקוט וצ'יפס. למען האמת לא יכולתי להימנע מן המחשבה כי בארץ אכלתי סטייק אנטריקוט טוב בהרבה בשניים-שלושה מוסדות שמתמחים בו.
עוגת דבש מדיז'ון
גבינה לבנה עם שמנת לזה קוראים סטייק וצ'יפס
יחד עם זאת, כל זה לא גרע מן התענוג של אכילת אוכל צרפתי אמיתי ש"אינו מותאם לחיך המקומי" או שאינו כולל "נגיעות מקומיות" ו"טעמים ים-תיכוניים", כפי שנהוג לעוות אצלנו.
קלאסיקה חלזונות וצפרדעים עושים יד אחת (או רגל?)
השלמות של פואה גרה קלאסי, היצירתיות השמרנית-חייכנית של גוז'ר (פחזניית גבינה קשה) עם חלזונות ורגלי צפרדעים ברוטב חמאה ירוקה, הסרחון העז ואחריו הטעם המדהים של מלכת הגבינות, ה- Epoisses על פלטת גבינות מקומיות, עוגת השוקולד הלבן עם בזיליקום שאכלנו בבון – כל אלה לא יכולים להשאיר חובב קולינריה אדיש.
מלכת הגבינות
אומנות משקולד לבן, בזיליקום ופירות יער
בשבועות הבאים אעלה מספר פוסטים שיתארו חלק מן החוויות של מסענו. היות וגונב לאוזני שלפחות פוסט אחד נוסף שלא מפרי עטי יעסוק בשבועות הקרובים בצרפת, הרינו מכריזים בזאת על פתיחת חודש צרפת בשפונדרה. בהצלחה למשתתפים.
יין יין, מה עם היין??
אל תדאג, יהיה גם על יין, והרבה. אני כבר יכול לגלות שפינו ונואר יהיו שתי מילות המפתח. בעצם גם שרדונה.
הצמחונית אומרת שאתה חצוף שאתה מעיז לקטר בצרפת ושאלו "צרות של עשירים".
למען האמת אני מכיר כבר את בעיית שעות הפתיחה ולכן זה פחות מפריע לי, אבל שותפתי נתקלה בכך לראשונה וזה קצת עצבן אותה.
בכל מקרה, הקיטורים לא נמצאים בשורה התחתונה.
מזכיר לי את שעות הסייסטה בארגנטינה.
גם האיטלקים סוגרים את המדינה בצהריים
באופן לא מפתיע יש התאמה בין המדינות שבמשבר לבין המדינות שיודעות לחיות (איטליה, ספרד, יוון) ולוקחות הפסקת צהריים. מעניין אם זה אומר שגם צרפת בדרך למשבר.
תיאוריה מעניינת לגבי ארצות המשבר בגוש היורו.