בחודש אוקטובר 2010 דיווחתי על התגלית והחוויה הקולינרית המוצלחת ב”לחם של תומר”. עברה שנה ושוב עלינו לעיר החודש לכמה ימים של נופש. חברנו הירושלמי שאל כדרכו: “למה אתם עושים את זה לעצמכם??”, אבל אנחנו לא השַתְנו לבנו להלעזותיו. באחת ההזדמנויות קפצנו לסניף של תומר הקרוב לצימרנו, ולא משנה מה בדיוק קרה, אבל יצאנו משם אחרי כמה דקות כועסים ומאוכזבים מאד.
שלא על מנת לקבל פיצוי, כתבנו באתר החברה דיווח על האינצידנט, בתקווה שלא יקרה שוב. להפתעתנו הרבה, בתוך שעה אחת בלבד קיבלנו תשובה מנומסת ומתנצלת מתומר בלס, הבעלים בעצמו, שהודה על הדיווח והבטיח שהמקרה יבדק ויטופל. הוא העביר את הפרטים לורד חן-כהן, מנהלת החנויות, שגם היא חזרה אלינו כמעט מיד עם התנצלות והזמנה לארוחה וסיור במאפיה.
הודינו לתומר ולורד על התגובות המהירות ועל ההזמנה ותוך פחות מתשעה חודשים הגענו לפני כשבוע לביקור במאפיה, מלווים בשתי האינדיאניות. אכלנו ארוחת בוקר טובה ולמרות ההזמנה התעקשנו לשלם עליה. אחריה יצאנו לסיור מרתק במאפיה באדיבות אמיר קורונה, מנהל מחלקת הקונדיטוריה. מרוב ילדות על הידיים לא צילמתי, אבל תאמינו לי שהיה שם מעניין מאד.
לסיכום, כל הכבוד על השירות וכל הכבוד על המאפים הטובים. ותודה.
אגב, שאלתי את תומר מתי הוא מוציא ספר והוא אמר שזה בתכנון.
מגניב