Put the ball in the meat

IMG_5366

אחד הדברים המשמחים ביותר שיכול לקרות לנו הוא קבלת הזמנה לארוחה במקום ששם בתפריט שלו תחת הקטגוריה "תפריט בריאות" מנות כמו מיטבול בקר, דאבל בורגר ומניפת אנטריקוט.

לרגל האירוע התכנסנו שלושתנו באופן נדיר במסעדת מיטבול, הנמצאת באזור התעשיה הישן של ראשון לציון, במרחק קצר מהסניף הגדול של יקיר הבלוג, טיב טעם. המסעדה מזכירה ברוחה ובעיצובה דיינר אמריקאי, ובתפריט ניכרות השפעות אמריקאיות בשריות חזקות. המסעדה נפתחה ב-2004 כמסעדה משפחתית קטנה, אבל עם ההצלחה בא התיאבון וב-2009 היא עברה לחלל גדול יותר היכול לאכלס 120 סועדים. כפי ששם המסעדה מרמז, הדגש והמומחיות של טבחיה הן מנות בשר שונות ובייחוד מנות המורכבות מבשר קצוץ. למרות שהיה ברור כי המקום עסוק בערב, מתברר כי ישנן מספר עסקאות צהרים, כולל עסקית בעלות של 40 ₪ לחיילים. אחת מפאותיו של מחנה צריפין סמוכה למסעדה ולכן המסעדה מציעה לחיילים הרבים המשרתים בו אופציה טובה יותר מהבוליביף הקצוץ של יום ראשון (אם עדיין מגישים בצבא את המוטציה הזאת). כמובן שההסתמכות הרבה על חיילי צריפין העלתה בנו את התהייה, מה יהיה לאחר מעברו המתוכנן של המחנה האגדי לנגב, אבל זה עוד חזון למועד. המסעדה מבצעת גם משלוחים של ארוחות אשר עלותם חינם לחיילים.

IMG_5398 IMG_5352

התייצבנו במיטבול עם הוואוצ'רים של משרד יחסי הציבור, אך התברר שאין בהם צורך. עודד פתח בשיחה עם מישהו שנראה אחראי והתברר שמדובר בלאוניד, שהוא אחד משלושת בעלי המקום. לאוניד ושני שותפיו המקוריים ממשיכים מאז תחילת הדרך בהרמוניה נדירה יחסית. לאוניד, אשר עבד במסעדות שונות לפני שהגיע למיטבול, אחראי על הצד הקולינרי של המקום. לאורך הערב ניהלנו שיחה מהנה, כולל על המאבק שמנהלת עמותה לשמירת טוהר סלט הניסואז הפועלת בניס.

לפני שהגענו התלהבנו לראות בתפריט האלכוהול של מיטבול בירה של מבשלת בראשית, עליה לא שמענו לפני כן. למרבה האכזבה התברר כי מדובר במבשלה ביתית שפעלה בגדרה ושבינתיים נסגרה. כדי להתנחם הזמנו פאולנר וגולדסטאר מן החבית. שימו לב, בימי שלישי אפשר ליהנות כאן מערב בירה ללא תחתית ומהשלכת קליפות בוטנים על הרצפה.

במקום לבחור מנות, הנחנו ללאוניד להזמין עבורנו את המנות החביבות עליו תוך שאנחנו מזהירים כי אין לנו שום עניין במנות ירוקות. דני דחה בבוז את הצעתו של עודד להזמין אדממה.

IMG_5355

קיבלנו שלוש מנות פתיחה, שלמען האמת יכלו להשביע אדם ממוצע. ברוסקטה עם סינטה כבושה הגיעה עם כמות גדולה של פטרוזיליה קצוצה, אשר הסתירה קצת את הבשר. דני חשב תחילה שמדובר בסינטה שנכבשה לאורך זמן ואז נקצצה, אבל הסתבר שמדובר בבשר קצוץ גס, עליו הזליפו לימון. אם כך, מדובר בכבישה של דקות ספורות – בערך כמו בהכנת סביצ'ה. המנה סיפקה מספר נגיסות טעימות ביותר. פלפלים חריפים אדומים וירוקים מעניקים לה עוד קצת שמחה. יובל באמת נהנה מהמנה, מנה מאוד מרעננת וטרייה להפליא.

IMG_5363 IMG_5356

המשכנו למנת פטה כבד עוף עם ריבת בצל. הפטה היה עדין ואוורירי מאוד. כמו תמיד, ריבת הבצל סיפקה את הטאץ' המנצח של המתיקות. שלושה שיפודי אנטריקוט במרינדה אסייתית מתקתקה הגיעו על סלט כרוב אסייתי. הבשר נצלה כיאות והיה רך וטעים. אהבנו את ציפויו בשומשום. דגמנו את הסלט שהיה עבורנו תפאורה בלבד, טעים, אבל לא התעמקנו בו מדי.IMG_5372

מכאן הלך המצב והחמיר, כי מנות עיקריות ענקיות החלו לזרום לשולחן. מיטבול כבש 220 גר' הגיע עם רוטב פלפלים חריפים וקטשופ של עגבניות ופלפלים. עודד הרכיב את העסק, חתך לשלוש את הלחמניה במיומנות ראויה וניגשנו לעסק. זו מנה מעולה שניכר בה טעמו הייחודי של בשר הכבש. מנה מרהיבה במיוחד נקראת סלופי ג'ו. מדובר בסנדוויץ' אמריקאי מסורתי, בו במקום להרכיב מן הבשר הטחון קציצה, מטגנים אותו מעט ומגישים על לחמניה חצויה. יובל, בעל השורשים האמריקאיים, הביע ספק לגבי אותנטיות המנה, אבל אחרי בדיקה מעמיקה גילה שכנראה רק בעיירה שלו מכינים את ה-Sloppy Joe כפי שהוא זוכר, ולכן הוא חוזר בו. אכן, במיטבול נתנו למנה טוויסט מעניין מאוד. הבשר מתובל עם פלפלי צ'ילי קלויים ומוגש ברוטב ברביקיו מעושן. כאן החלטנו שלא להרכיב את הלחמניה אלא לפרק את המנה לחתיכות עם סכין ומזלג. מנה מעולה, שהירקות שבה היו יפים למראה אך מיותרים. התוספת למנה היתה לא פחות מבריקה: שבבי בצל מטוגנים, אשר בלטו בחוסר מוחלט של שמנוניות.

IMG_5367

  הסלופי

IMG_5391 IMG_5380

  We have a touchdown

המבורגר נוסף בצורת מנה הגיע עם השם האמריקאי הטיפוסי Touchdown. כאן המנה מגיעה כשהיא מורכבת, כלומר, שני חצאי הלחמניה יושבים כבר במקומם כששני המבורגרים נחים להם באמצע. בין קומות התפלצת מצאנו ביצת עין ושום קונפי. הפעם הוטל על דני לחלק את היצור לשלושה חלקים. הקציצות היו עשויות מבשר כבש וצ'יפוטלי, אבל כאן משהו במרקם לא הסתדר לנו. צ'יפס השום שהגיע עם המנה היה פריך, טעים ושוב, נטול שמנוניות.

IMG_5389

המנה העיקרית האחרונה שניסינו כללה מרכיב הפתעה אימתני. בתפריט נכתב שאסאדו עגל 300 גר' עשוי מ"נתח רך ומובחר במיוחד". לא הגזימו. בניגוד למקובל במקומות רבים, כאן הבשר מגיע ללא העצם ובמנה שלנו הוא היה נימוח בפה. ההפתעה היתה בצבעו הסגלגל של רוטב הצ'ילי המתקתק. עודד ניחש נכון שהגורם לכך הוא ציר סלק. את הבשר ליוותה שעועית ירוקה צלויה עם פרוסות שום. יופי של מנה.

 IMG_5394

בשלב זה היינו מלאים, אבל החלטנו להזמין אחת מן המנות האחרונות שמכינים במקום. בחרנו בפבלובה, עליה נאמר בתפריט שהיא מנה לשניים. בפועל קיבלנו מנה לגדוד של משמר הנשיאות הסורי. בנסיבות רגילות דני היה מצליח לגמור מנה כזאת לבדו, אבל הפעם הקיבה השניה כשלה ושני הליצנים לא עזרו להקטינה, למרות שהמנה היתה מצוינת. מבט מהיר בשאר המנות האחרונות מעלה את החשד שבמיטבול אוהבים קצפת. גם אנחנו. מאוד. למען האמת, אולי שווה לפתח מנת בשר עם קצפת ופירות יער לזכר מנות בשר הציד המפורסמות שאכלנו.

במהלך הערב נודע לנו כי בעלי המסעדה עובדים עם קצבית דאבח, אשר ידועה ברחבי הארץ בבשרה האיכותי. מלבד ההמבורגרים מכבש, כל ההמבורגרים עשויים מבשר אנטריקוט אשר נקצץ במקום. הלחמניות המתקתקות משכו את תשומת לבנו בטעמן ובמוצקות שלהן. מסתבר שמאפיית אנג’ל מייצרת אותן במיוחד למיטבול לצורך הגשה עם המבורגרים. בניגוד למקרים מצערים רבים בהיסטוריה, כאן לא חווינו שום התפרקות קטסטרופלית של הלחמניה או התמוססות טוטלית, כפי שקרה לעודד שוב ושוב במקום מסוים.

IMG_5368

יצאנו הביתה בשעה מאוחרת כשאנחנו מלאים ואפילו שבעים. במיטבול מגישים מנות אמריקאיות ברובן, עם מספר טוויסטים מעניינים, אך לא ים-תיכוניים. לצמחונים ישנן בתפריט מספר אופציות, כולל מיטבול צמחוני, שלדעתנו נמצא שם רק כדי לאותת לצמחונים שזה לא המקום בשבילם. אהבנו, ואם לעשות פרפרזה על דברי האיש מן הדרום, "רק חמש דקות מטיב טעם".

 

אחרית דבר

עודד ביקש למסור רק עוד תודה קטנה לעיריית ראשון לציון ולפקחים החרוצים שלה, שהשאירו לו דו"ח חניה בסך 100 ₪. מסתבר שבראשל"צ, בניגוד לשאר ערי ישראל, התשלום בכחול לבן ממשיך עד חצות ולא עד 19:00. תודה, תודה.

פורסם בקטגוריה ארה"ב, ביקורת, ביקורת מסעדה, בשר. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות בנושא Put the ball in the meat

  1. מאת מיכל‏:

    וואו. נראה יופי. עכשיו אני גאה בעבר הראשל"צי שלי! (מגיל 4 עד 8 זה נחשב..?)

  2. מאת דפנה י.‏:

    בתור מי שלא הייתה מעולם חיילת… מה זה בוליביף, לכל הרוחות והאם זה נורא כמו שזה נשמע?

    באמת מתוכנן להעביר את צריפין לנגב?! זה הולך לשנות את נוף ילדותי ללא היכר. מוזר.

  3. מאת עודד‏:

    בולי ביף, מתוך נוסטלגיה אונליין:
    "מאושיות המטבח הצה"לי ומנות הקרב בשנותיה הראשונות של המדינה.
    בתחילה היו אלה קופסאות בשר בקר משומר (לא כשר) שנותרו מעודפי הצבא הבריטי. מאחר שבשנתיים הראשונות לצה"ל היו החיילים הדתיים מאורגנים ביחידות נפרדות משלהם, השתמש צה"ל ה"חילוני" ב"בולי ביף" הבריטי עד לזרא.
    עם החלת חוקי הכשרות על כל מטבחי צה"ל עברו החיילים לצריכת "בולי ביף" כשר מתוצרת "ריכרד לוי". מאוחר יותר נסוג ה"בולי ביף" מפני ה"גולש" המזוויע של מפעלי "אינקודה" וה"לוף" שהפך בשנים הבאות למלך המטבח הצבאי."

השאר תגובה