בקבוק עם פקק
מאת דני ועודד ~ 26 במרץ, 2012. בקטגוריית: ביקורת אירוע, ביקורת יין, יין.איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב ואם רואים בכביש 6 הרבה חוטמיות ורדרדות, ואם בין עננים הציפורים שוב נודדות, ואם מתחילים לקבל שוב הזמנות לאירועים בימי שישי, אז יודעים שבא אביב. ואכן, ערפילי בוקר כיסו את הבוקר בדרך לקיבוץ הראל ומעל אחד השדות להקה של איות צרעים החלה לתפוס גובה כשהאדמה התחממה שוב ויצרה תרמיקות. בשנה שעברה הוזמנו לארוע ההשקה החביב שנערך ביקב קלו דה גת עם ראשית האביב וגם השנה ערך היקב ארוע במתכונת דומה ושמחנו להגיע לשם שוב. עודד הגיע כחצי שעה מוקדם מדי, מה שאפשר לו לטייל קצת באזור הירוק והפורח של היקב, בינות לישובים עם שמות מוזרים.
כבשנה שעברה, הארוע היה מאורגן לעילא. שתי חינניות בכניסה הגישו כוסות יין כשהן אוחזות ברגל ולא משאירות טביעות אצבע על הכוס, פסנתרן ותופאי הכניסו רקע למוסיקה ועמדת בצק הגישה מאפים פריכים בשלל טעמים וריחות נפלאים. בניגוד להגיון הבריא הגענו שוב לארוע טעימת יין ללא טועם הבית שלנו, יובל. לפיכך מצאנו עצמנו מאתגרים את הדמיון של בלוטות הטעם שלנו כדי למלא שלושה סעיפי רושם בסיסיים – צבע, ארומה וטעם. התחלנו בסדרה הנמוכה – קלו דה גת.
זהו הבלנד הלבן הפשוט של היקב. הוא מכיל שרדונה, סמיון, ויוניה ומעט מאד שנין בלאן (שאפילו לא מופיע על התווית). היין לא מתיישן בכלל בחביות עץ.
צבע – זהוב ירקרק, כמעט שקוף. ארומה – עשב ירוק טרי. טעם – עשבוני, חמיצות קלה וחוזק אלכוהולי נמוך (למרות שעל הבקבוק מצוין 14%).
יין קל מאד, נעים לשתיה בקיץ.
100 ₪ לבקבוק.
הבלנד האדום הפשוט של היקב. מכיל מרלו, סירה ומורבדר. מבלה 3 חודשים בחבית. 14% אלכוהול.
צבע – אדום שושנה. ארומה – כמעט ואין. טעם – גם הוא עדין מאד, תות ופירות יער.
100 ₪ לבקבוק.
שרדונה 2009
100% שרדונה. 14% אלכוהול.
צבע – זהוב עדין. ארומה – נהדרת של תפוחים. טעם – חמיצות קלה.
169 ₪ לבקבוק.
עמק איילון 2007
בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו. מבלה 20 חודשים (!) בחבית. 14% אלכוהול.
צבע – בורדו כהה. ארומה – נעימה של חבית. טעם – קשה היה לומר, נראה שהיין לא חודרר מספיק, תופעה שבלטה והפריע לנו מאד בשנה שעברה עם כל היינות האדומים. אחרי כל כך הרבה זמן בחבית, הגיוני וצפוי שהיין יתפוס מעט את החך. לעודד הוא מיד עשה חשק לתבשיל קדרה כבד ולדני הוא חישקק סטייק… חבל שהוא לא נפתח לפחות שעה מוקדם יותר.
כשברקע התנגן השיר "Let my people go" (שיר אקטואלי) שמנו לב לקבוצה קטנה של גברים שעמדו ושוחחו עם היינן והבעלים, איל רותם, ושבכוסות הטעימה שלהם היה משקה שהעלה קצף. תהינו איזה יין מעלה קצף סמיך כזה והתשובה נתגלתה לנו במערומיה. אם לפחות היו בוחרים במשהו טוב יותר… דני המליץ על כינוס וח"ק לבדיקת נסיבות הארוע.
בשלב הזה עברנו ליינות הכבדים יותר מסדרת הראל ואם לומר את האמת, כולם היו סגורים מאד ועל כן טעמיהם היו שטוחים ולא מפותחים. בעמדות הטעימה היו בקבוקים רבים מכל סוג, אולם רק בקבוק אחד או שניים היו פתוחים בכל רגע נתון ונראה שאף אחד מהם לא זכה לעמוד פתוח יותר מחצי שעה. לדני היה מזל רע במיוחד, היות ובשני מקרים מזגו לו משהו אדום מבקבוק שנפתח בנוכחותו.
100% מרלו. מבלה 14 חודשים בחבית. 14.5% אלכוהול.
צבע – סגול כהה. בתחתית היו הרבה משקעים רבים שלא נעים היה להרגיש אותם על הלשון ובין השיניים. לקראת הסוף עודד הבחין במתיקות קלה.
130 ₪ לבקבוק.
קברנה סוביניון 2009
קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו. 12 חודשים בחבית. 14% אלכוהול.
היין מצא חן מאד בעיני עודד , אם כי הוא לא הצליח לחוש בשום טעם או ארומה.
130 ₪ לבקבוק.
סירה 2009
סירה וקברנה סוביניון. 16 חודשים בחבית. 14% אלכוהול.
את היין הזה צריכים היו לפתוח לפחות שעתיים לפני הטעימה…
130 ₪ לבקבוק.
בגזרת האוכל היו מאפים חמים עם תוספות שונות. עודד נהנה במיוחד מהשילוב של בטטה, חצילים ובצל ירוק ונזכר בערגה בשילוב השום והרוזמרין מהשנה שעברה. דני אהב במיוחד את המאפה שהתבסס על פסטו. פסטו זה כמו קצפת – הוא משפר פלאים כל מאכל.
לסיכום, לדידנו בארוע הנעים כל כך היה כשל אחד והוא דווקא היין, שלא ניתן לו היחס הראוי וכתוצאה מכך לא הצלחנו להתרשם ממנו כיאות. קשה לרכוש יין שאין לך מושג מה טעמו האמיתי ובפרט כשהוא מתומחר גבוה כל כך.
בדרך חזרה מהיקב פתח דורי בן-זאב את תכנית הרדיו שלו במשפט: "שימו לב למזג של הפריחה, של האבק, של האובך, של הטל…". ובאמת, שימו לב, זו תקופה מושלמת לטיולים. דני קינח את היום בביקור אצל מימי'ס במושב גבעת ישעיהו ובסיור פרטי במבשלת הבירה המאוחדת “שריגים” במושב שמעבר לכביש. למען האמת, הוא הצטער שאחרי היין לא נותר מקום לבירה.
ועוד ציטוט אקטואלי של דורי: "אז לְמה אתם מתחפשים בָּסדר?"
26 במרץ, 2012 בשעה 20:14
צר לי לשמוע שלא נהניתם מהיין. אני כל הזמן קורא דברים טובים על יינות יקב קלו דה גת, אבל חבל שאתם לא חוויתם את מה שכתוב. אני זוכר את האירוע משנה שעברה וגם שם אני זוכר שהיה מאוד קשה להיתרשם מהיין. חבל. נראה מה יעשו בשנה הבאה…
26 במרץ, 2012 בשעה 20:24
עם כל חיבתי לבצק חם וטרי, בשנה הבאה אמצא משהו טוב יותר לעשות.
26 במרץ, 2012 בשעה 22:00
אני מסכים. אפשר לארגן הזמנה להשקה ביקב אחר…
27 במרץ, 2012 בשעה 7:03
בנוסף, אני מופתע מאוד מעליית מחירי היין. אני לא מדבר על יינות הדגל של היקב אלא על היין הכי פשוט של היקב, היין שכביכול כל אחד יכול להרשות לעצמו לקנות. עכשיו גם זה לא אפשרי.