Beers 2012 – הקדימון

IMG_3078

אירועי טעימות, ובייחוד של אלכוהול, יכולים להיות עניין מתסכל מאוד. קודם כל, היות ובד"כ אירועים אלה נערכים במקומות שאינם קרובים לביתי, יש להגיע אליהם במכונית. כלומר, במהלך הטעימות יש לחשוב היטב על ינשופים ושאר דורסי לילה האורבים בדרכים.

שנית, לעיתים קורה שמגיעים במהלך הטעימות למשהו טוב במיוחד ופשוט רוצים להפסיק את הטעימות ולהמשיך רק אתו.

השבוע עברתי חוויה קשה במיוחד מסוג זה. קיבלנו הזמנה לאירוע טעימות מיוחד במסגרת מסע הפרסום לקראת תערוכת Beers 2012. ההזמנה קימצה במילים והבטיחה "בירה בטעם דלעת, בירה בטעם רימונים ותמרים, בירת שוקולד ואספרסו, סיידר תפוחים אורגני ועוד."

למרבה השמחה באירוע עצמו הסתבר שהיצע הטעימות מרשים בהרבה. IMG_3049

את האירוע הנחה שחר הרץ, האיש והדמות מאחורי העסק Beer & Beyond, אשר משמש יועץ מקצועי לתערוכה. שחר הוא אחד המומחים הגדולים לבירה בארץ והוא גם איש חביב מאוד. לצערי התברר שהשנה הוא לא מפרסם את מדריך הבירה הידוע שלו משום שלא חלו מספיק שינויים כדי להצדיק מהדורה חדשה.

תחילה נתן מפיק התערוכה אבי בן עמי סקירה קצרה על התערוכה. לדבריו, עוד בקיץ הם פנו לשורה ארוכה של מבשלות בוטיק וביקשו ליצר בירה מיוחדת לקראת התערוכה. יצרנים רבים נענו והם משיקים השנה בתערוכה את הבירות החדשות שלהם. בטעימה נכללו שני סיידרים ותשע בירות. שחר סיפר שהוחלט לכלול סיידרים בגלל הפופולריות העולה שלהם ומשום שכמשקה הם קרובים יותר לבירה מאשר ליין. אין לנו התנגדות. אדרבא.

אז מה היה לנו?

ישרא-אייל, בסטר 48 – סיידר פירותי מאוד המיוצר מתפוחים בלבד במבשלה השוכנת במעצמת הבירות העולה, מבשרת ציון. הסיידר נקרא על שם כלבו של הבשלן, ושחר טוען שמדובר בכלב נבון מאוד. טעמו (של הסיידר, לא של הכלב) קליל ונעים מאוד. יש לו צבע נחושתי צלול והוא מוגז קלות בלבד. בקומיוניקט של האירוע המליצו לשתות אותו עם קרח. אני נהניתי ממנו מאוד כמו שהוא. (4.8%)

טורא, סיידר – סיידר אורגני חדש של יקב טורא מן הישוב רחלים. היינן שלהם החל להתסיס תפוחים ממטע השייך למשפחתו וכך נוצר המשקה. צבעו בהיר-לימוני והוא מתוק ומרענן מאוד. היו נוכחים שזיהו תוספת סוכר במשקה. אני לא הרגשתי, אם כי טעמו היה טיפה גס יותר מטעמו של הסיידר של ישרא-אייל, אבל ייתכן והדבר קשור לחוזקו הרב יותר. (5.7%)

IMG_3052

מכאן עברנו לטעימת בירות קלילות יחסית בסגנון לאגר וחיטה.

אחוזת הבית, אלנבי – להפתעתי התברר כי מבשלה זו מייצרת כיום את הבירות של הברוהאוס הידוע. האלנבי היא לאגר בסגנון בווארי כהה. לבירה זו ניחוח פירותי וטעם דבש בולט. היא קלילה ואפילו מעט מימית, אבל טעמיה מעניינים הרבה יותר מן הלאגרים הבהירים המקובלים. (5.3%)

הדובים/מבשלת העם, פרייבט לייבל – בירה שנוצרה משת"פ מעניין של שתי מבשלות. מבשלת העם בד"כ נותנת שירותי בישול ליצרנים שונים, אבל הפעם היא חברה אל מבשלת בוטיק עולה כדי ליצר מהדורה מיוחדת לתערוכה. למרות שהציגו אותה כ-IPA, חוזקה מתון יחסית לסגנון זה. היא כוללת שני סוגי כשות: אמריקאית וגרמנית. עינת, שנלוותה אלי לאירוע כדי לתת טאץ' נשי, אמרה שריחה מזכיר מעט גלידה. חלק מן הנוכחים זיהו בה טעמי ליצ'י. אני זיהיתי קצת יותר מדי משקעים. (5.6%)

מלכה, חיטה – זוהי הבירה החדשה הראשונה של המבשלה מאז יציאתה לחברה עם "השילוש הקדוש". מדובר בבירת חיטה קלאסית בנוסח בווארי. היא מאוד ארומטית ובהחלט עונה על הסטנדרטים הגבוהים שהציבו הבווארים לבירות אלו. עם שיווק מתאים יש לה פוטנציאל להפוך ללהיט קיץ. (5%)

IMG_3060

בשלב זה עברנו לבירות כבדות וחורפיות יותר, כאשר הסגנון הבלגי הופך לדומיננטי.

ג'מס, בלייזר – בירה שהמבשלה הפתח-תקוואית ייצרה בעבר בשת"פ עם מגזין הגברים "בלייזר". אני לא אוהב את המגזין, אבל ג'מס בהחלט מציגים בשנים האחרונות מגוון יפה של בירות איכותיות. לרגל התערוכה הם ייצרו שוב את הבירה, אשר מוגדרת כאייל חום. לבירה ארומה ברורה של קפה וזהו גם הטעם הדומיננטי שלה, אם כי הבחנו ברקע גם בטעמי שוקולד מריר. (6%)

שפירא, Jack`s Winter Ale – מבשלה חדשה זו הציבה מיד עם פתיחתה רף איכות גבוה ושמחתי לראות שהיא ממשיכה לעמוד בו. כפי ששם הבירה מרמז, זהו אייל חום שמיושן עם שבבי עץ שהושרו בוויסקי ג'ק דניאלס. תיאורה בקומיוניקט שקיבלנו כלל משפט אחד, אבל חוששני שהיא מצדיקה יותר. זוהי בירת חורף עונתית קלאסית וסמיכה, אשר יש לחמם מעט עם כף היד לפני השתיה. היה לה ניחוח ממתקי בולט ובסיוע הנוכחים הצלחתי לבסוף להגדירו: ניחוח תופי בריטי. עינת הבחינה דווקא בניחוחות עץ. הטעם הראשון שקפץ לפה היה של קרמל, אולם לאחר שהיא התחממה הופיע גם טעם בננה בולט. הטעם המתפתח הזכיר לי מאוד את הבננות המקורמלות שהיו מגישים לפני שנים רבות במסעדות הסיניות שפעלו בתחנות דלק. גם טעמו של הוויסקי ניצב מרומז ברקע שאר הטעמים. אין ספק שמדובר בבירה מרתקת ועשירה בטעמים. זו היתה הבירה היחידה שלא שפכתי למרקקה והשארתי לטעימה נוספת בסוף. (7.5%)

מבשלת הגולן, עוג – בירת דבל-בוק (או דופלבוק בשפת המקור) בסגנון בווארי. כוללת כמות כפולה של לתת, אשר מעניקה לה סמיכות חורפית. בניגוד לבירת הדבל-בוק הרגילה של המבשלה, אשר משווקת תחת מותג "בזלת", זוהי בירה ערמונית מוצלחת מאוד. יש לה ניחוח בננה וטעמים פירותיים יפים. ניתן היה להבחין אף בטעם דבש ברקע. למרות חוזקה, אפילו עינת נהנתה ממנה. (7.5%)

פאבו, טריפל – בירה חזקה בסגנון בלגי עם נגיעות אמריקאיות, והטריפל הראשונה שטעמנו במהלך הערב. ניחוח אלכוהולי ברור רמז על תכולת האלכוהול הגבוהה שלה. לא מומלץ לעשן ליד הבירות הללו. בדומה לבירות טריפל אחרות, גם לה טעם מתקתק המסתיר את חוזקה. יחד עם זאת, כנראה בגלל תכולת הלתת הגבוהה, היתה לה סיומת מרירה נעימה. (9%)

שריגים, טריפל – זוהי המבשלה החדשה ביותר בישראל וישנה עדיין אי בהירות בנוגע למהותה. ידוע ומוכר שמדובר בשת"פ בין מבשלת רונן למבשלת עמק האלה, אבל על פי המידע שהופץ לנו, "הבירה מתווספת לסדרת עמק האלה של מבשלת שריגים החדשה". לא הבנתי. כן הבנתי שמדובר בבירה משובחת בסגנון חשוב זה. יש לה ניחוח סוכרי וטעמה אכן סוכרי-מריר. לעינת הזכיר טעמה סוכריה כלשהי. למרות ששחר טען שחסר לה קצת יובש בסוף כדי להיות טריפל מושלמת, הסכמנו על כך שבטעימה עיוורת מול הדברים האמיתיים לא היו מזהים את מקורה הלבנטיני. (9.2%)

אלכסנדר, בלאק – בירה עונתית חורפית כהה מאוד בסגנון פורטר מחוזק. נמסר לנו שזו בירה שמתאימה ליישון. יש לה ניחוח קפה מסיבי וטעם אספרסו בולט. טעמיה הופכים למורכבים ככל שהיא מתחממת. זו אינה בירה למתחילים, אבל בהחלט נהניתי ממנה. (7%)

IMG_3072 IMG_3068

כפי שציינתי בתחילה, האירוע היה מתסכל למדי. יותר מדי פעמים רציתי להגיד "זהו, עם הבירה הזאת אני נשאר", אבל בכל פעם נאלצתי לשפוך משקה מעולה למרקקה ולעבור לשלב הבא.

רוב הבירות שטעמנו יכולות להתחרות בקלות רבה עם מקבילותיהן מן הארצות בעלות תרבות בירה עתיקה וגדולה. גם הסיידרים היו משובחים. נזכרתי בסיידר מקומי כלשהו שטעמתי באמצע שנות ה-90 בשוק איכרים כלשהו ולא יכולתי שלא לחשוב איזו כברת דרך ארוכה עשינו מאז. אם מה שטעמנו במהלך האירוע מייצג את המגמות בשוק הבירות המקומי הרי שתעשיית בירות הבוטיק הישראליות עברה את תהליך ההתבגרות והיא נמצאת כיום בעמדה להציב תחרות רצינית לבירות היבוא.

תערוכת Beers 2012 תתקיים השנה בהיכל נוקיה בת"א זו הפעם השלישית ברציפות. יומה הראשון, יום ג' 10 בינואר, יוקדש לקהל המקצועי בלבד. למחרת תתאפשר כניסת הקהל הרחב תמורת 50 ש"ח. שעות הפתיחה בשני הימים הן 16:00-23:00. הדגש השנה עומד לעבור כנראה לבירות המקומיות. בסה"כ צפויה התערוכה לארח כ-200 בירות שונות. בתערוכה יערכו גם סדנאות ייצור והכרת בירה. מארגני האירוע ביקשו להדגיש שרצוי מי שרוצה באמת להנות מהאירוע יגיע מוקדם ככל האפשר. בעקבות ניסיוננו בשנה שעברה, גם אנחנו ממליצים.

 

למידע נוסף: אתר התערוכה

פורסם בקטגוריה אלכוהול, ביקורת, ביקורת בירה, בירה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא Beers 2012 – הקדימון

  1. מאת מיכל‏:

    נשמע שנהניתם..! חבל שמעולם לא הצלחתי ללמוד לאהוב בירה (יאמר לחובתי שלא ניסיתי מספיק פעמים או טעמים)
    הצילום הראשון פתאום הזכיר לי את אוסף בקבוקי האלכוהול הריקים שהיה לי בילדותי לאורך המדפים העליונים בחדר.. לך תבין : )

  2. מאת דני‏:

    בילדותך היה לך אוסף בקבוקי אלכוהול? מעניין.

  3. מאת יובל‏:

    נראה שממש נהניתם. לא בטוח שאני הייתי נהנה מכל הבירות המתוקות. אני פשוט אוהב בירות כמו שלדעתי הן אמורות להיות – מרות וחזקות…

  4. מאת דני‏:

    זה החלק היפה של העניין. בניגוד לרושם שיצר המידע שקיבלנו לפני האירוע, לא היתה שם אף בירה מתוקה בנוסח בירות הפירות הידועות לשמצה. כולן היו מאוזנות היטב. רק הסיידר היה מתוק וזה כמובן בסדר גמור.

  5. מאת עודד‏:

    הבעיה העיקרית של בירות הפירות הלא מוצלחות היא לאו דווקא המתיקות, אלא טעם הלוואי הנורא והמלאכותי של ה"פרי".

השאר תגובה