פרח לב הזהב

כבר כמה שנים, בכל פעם שאנחנו נוסעים דרומה בכביש 40, בדרכנו לטיול חורף כלשהו, אנו חולפים על-פני שלט דרכים המסמן את הפנייה למושב ניר בנים, מדרום לקריית מלאכי, ותמיד זה מזכיר לי שיש לנו קרוב משפחה, הבעל של הדס בת הדודה, שגדל במושב ניר בנים.

כבר כמה שנים, כשהחורף נכנס להילוך שני, וערוצי המדיה השונים מתחילים להתמלא בכתבות בסגנון "לאן נטייל בשבת חורפית שמשית", צץ שמו של נועם יעקבא ממושב ניר בנים, חקלאי המגדל ארטישוקים ומציע ארוחה על טהרת הארטישוק, ואני תוהה האם יש קשר משפחתי בינו לבין הבעל של הדס בת הדודה, ומחליטה שבטח כן. אחרי הכל, לשניהם אותו שם משפחה…

IMG_1747a

(תצלומים: פוטו יהודה)

אז השבוע כשהועלתה ההצעה לנסוע בשבת לפני הצהריים לבדוק את ארוחות הארטישוק במושב ניר בנים, נעניתי בחיוב. הזמנו את החברים שהם גם קרובי משפחה – אחותה של הדס ובעלה – להצטרף לטיול. כשהצענו לאיש השפונדרה ומשפחתו להצטרף נתקלנו בסירוב, אבל גם בהצעה נגדית: שאנחנו נצא למקום ככתבי חוץ של שפונדרה ונתעד את המסע. אז הנה רשמים:

קמנו לבוקר שבת יפהפה, שמים כחולים ושמש מלטפת. יצאנו דרומה בכבישים כמעט ריקים, כשמבזקי החדשות מדווחים על פקקים המשתרכים בדרך לחרמון שאו-טו-טו נסגר למבקרים בגלל העומס. שבילי מושב ניר בנים היו נטושים, עד שהגענו לבית משפחת יעקבא. שם, החגיגה הייתה בעיצומה כבר ב-11:30 בבוקר. המון מכוניות גדשו את מגרש החניה ופלשו לרחובות הסמוכים. המון משפחות זרמו למקום האירוע. בחצר של משפחת יעקבא הוקמה סככה עם שולחנות ארוכים, מעוטרים באגרטלי כלניות. במבנה ששימש פעם לול לתרנגולי הודו הוצבו עוד שולחנות כנ"ל, ולאורך הקירות – מזנון חופשי עמוס במאכלים ושילובים שונים עם ארטישוק. הכל צמחוני.

 

אז מה היה שם?

קודם כל, ארטישוקים מבושלים לנשנוש ומציצה של החלק הבשרני בעלים. לא היה רוטב מיוחד לטבול בו את העלים, ולשאלתנו נאמר לנו שהכי טוב לטבול בטחינה. נו, טוב. אנחנו דווקא אוהבים לטבול ברוטב עשוי ממיונז, חרדל, לימון ותבלינים.

IMG_1748a IMG_1750a

ׁ             (גולש צמחוני עם לבבות ארטישוק)                                            (תבשיל ירקות שורש)

IMG_1751a                                                                    (סלט ארטישוק חם)

הייתה קדרת מרק ארטישוק, שהיה חמצמץ ומצוין. מה עוד? תבשיל של מיני ירקות שורש – תפוחי אדמה, בטטות, קולרבי, סלרי וכמובן, ארטישוק – פרוסים ואפויים בתנור, טעים מאד. סלט ארטישוק חם, היה נפלא, קמתי פעם נוספת להעמיס ממנו על הצלחת. היה סלט בריאות, שהכיל ירקות שונים חתוכים לגפרורים, וביניהם גם פיסות של לב ארטישוק. פסטה עם לבבות ארטישוק הייתה סתמית בעיני וטעם הארטישוק לא היה מורגש בה. גולש צמחוני עם לבבות ארטישוק היה לא רע. היו גם חמין צמחוני (בלי ארטישוק, וגם עם טעם שרוף). יהודה התלהב, אני לא, תבשיל אורז כלשהו ואולי שכחתי משהו. הכי טעימים בעיני היו המרק והסלט החם.

לקינוח – קפה או תה, ועוגת פירות כלשהי. יש גם דוכן עם קינוחים, מיזם של שכנה, בת המושב. הקינוחים לא כלולים בעסקה וניתן לרכוש אותם בנפרד.

התשלום – 80 ₪ לארוחת מזנון בסגנון "אכול כפי יכולתך", כולל סיור באזור.

שוחחנו קצת עם הוריו של נועם, שגם הם, יחד עם כל הילדים והנכדים, מגויסים למבצע. הם סיפרו שהם מפעילים את האירוע במשך כ-12 סופי שבוע של חורף, כל שישי ושבת, כמעט עד פסח. בשבת שאנחנו ביקרנו המקום היה מלא, גם בפנים וגם בחוץ.

ניתן לרכוש במקום גם ארטישוקים טריים, שמן זית שמיוצר במקום, ועוד פריטים מתוצרת המושב.

פעמיים ביום נועם עורך סיורים בשדות הארטישוק, מסביר על הירק ועל גידולו. אפשר להחליף את נעלי השבת בזוג מגפי גומי באדיבות משפחת יעקבא, ולבוסס בבוץ בין התלמים (אין מגפיים במידות ילדים, אז אל תשכחו להביא מהבית). כנראה שזה נחמד למשפחות עם ילדים, אנחנו לא הצטרפנו לסיור. כשהתחלנו לעזוב, יצא בדיוק סיור, עם המון משפחות וילדים נרגשים.

 

כתובת האתר: www.artishoke.co.il. באתר ניתן למצוא מתכונים של חלק מהמאכלים המוגשים במקום.

פורסם בקטגוריה ביקורת אירוע, ביקורת מסעדה, ירקות, כתבת אורח, פרחים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

5 תגובות בנושא פרח לב הזהב

  1. מאת מיכל‏:

    הקונספט נשמע מאד נחמד למרות שצורת ההגשה – איך לומר – לא ממש עשתה לי את זה.

    מה שכן – החזרת אותי לילדות! אחד החברים הכי טובים של אבא שלי מהצבא הוא מבארות יצחק, ושנים (אולי עד היום) גידלו שם ארטישוקים. כל עונה היינו מקבלים ערימות מהירק המדהים הזה. גם אצלנו היו אוכלים אותו מבושל וטובלים את העלים ברוטב של שמן-חרדל-לימון (על הלב היו מלחמות) : )

  2. מאת נעמי‏:

    נכון, צורת הגשה כמו במטבח צבאי קצת. לא, בעצם, כמו בנופש הכל כלול במלון ישראלי. ולא כל המאכלים היו טעימים. אבל היו כמה טעימים מאד, והאווירה הייתה נחמדה לאללה.

  3. מאת דני‏:

    חבל רק שזה צמחוני. אני נזכר בפעם שהכנתי תחתיות ארטישוק ממולאות בכבד אווז לא מפוטם. טעם הנצחון.
    ד"א, ישנה מנה רומאית מעניינת מאוד שנקראת ארטישוק בנוסח יהודי.
    http://www.giacommo.net/recepies/antipasti/carciofiRomana.htm

  4. מאת חנה‏:

    נעמי, כיוונת לדעת רבים. גם גיל חובב היה והתלהב מהארוע ובעיקר מזה שאפשר לאכול כמה שרוצים בלי הגבלה. אגב, צורת ההגשה מזכירה לי כל כך את סדר פסח בקיבוץ. רק האוכל נראה פה הרבה יותר מבטיח.

  5. מאת יעל‏:

    כתבה מעניינת מאוד, והמקום של נועם באמת מדהים.
    למעוניינים במתכוני ארטישוק נוספים – http://all-about-the-artichoke.com/
    כולם צמחוניים אבל מצוינים!

השאר תגובה