פריויאוסלי און “פירסט טיים ברצלונה”:
חלק א’ – שווקי אוכל ומבוא לטאפס
חלק ב’ – טאפס ומסעדות שדגמנו
והפעם:
ידע כללי והערות שחלקן לא תעזורנה לכם בכלל
(ותמונות שיתכן שאין להם שום קשר לטקסט)
במקומות רבים בברצלונה ראינו בחלון הראווה אוכל שנראה היה שהוכן בבוקר ונשאר שם במשך כל היום. אוכל מפונצ'ר לא מעורר אצלנו תאבון. כך גם הזדעזענו לראות חנויות פלאפל ("אוכל בריאות צמחוני", כך האירופאים) שמציגות מנות פלאפל מוכנות בחלון.
(דוכן ערמונים ובטטות על גחלים, איזה ריח…) (“תכתוב שהיה קפה מצוין וציור מושקע!”, היא אמרה)
אכלנו המון אבל לא עלינו בכלל במשקל. זה קרה משום שהלכנו הרבה מאד ברגל. החלקים המעניינים שבמרכז העיר לא מצדיקים נסיעה ברכבת/אוטובוס/מונית והיה לנו נחמד לנווט בעצמנו ולפעמים "ללכת לאיבוד" במקומות יפים. ביום הראשון היינו גמורים מעייפות מעומס ההליכה, אבל למחרת כבר היה קל יותר.
בדומה ל"תל אופן" בתל אביב, יש במקומות רבים ברחבי העיר תחנות אופניים להשכרה. לשם כך יש צורך בכרטיס מנוי אותו ניתן לקבל רק אם אתה תושב העיר. הפתרון למדוושים המזדמנים, אם כן, הוא חנויות להשכרת אופניים.
(גלידרדסים. לא טעים.)
במקומות רבים בעיר ניתן למצוא עמודים שעליהם מפת הרחובות הסמוכים. זה נחמד מאד, אבל קשה לזהות פרטים על המפה כי ההדפסה ברזולוציה נמוכה מדי. בנוסף, כתבתי לעצמי הערה שפרט לרזולוציה הנמוכה “יש יותר מדי ציפורים”. אם מישהו יכול לנחש למה לעזאזל התכוונתי, הוא מוזמן להאיר את אישוניי.
זה אתר מוצלח לחיפוש כתובות במפת ברצלונה. צריך רק להכניס שם של רחוב ומספר.
כשמתחיל לרדת גשם צצים ברחוב דודים הודים (יש הרבה הודים בברצלונה) בעלי חוש עסקים בריא עם מטריות קטנות למכירה לתייר הלא מוכן. על אף שהמחיר אולי ייראה לכם נמוך, מומלץ תמיד להתמקח איתם (ועם מוכרים הודים בעיר באופן כללי), כי הם מוכנים לרדת במחיר. ולהתמקח לא חייבים לעשות בצעקות, מרגע שתראו להם שאתם לא מעוניינים במוצר הם יתאמצו עוד יותר לסגור עסקה במחיר נמוך.
למוזיאון השוקולד לא נכנסנו, אבל כהרגלנו במוזיאונים ברחבי העולם השתמשנו בשירותים. קבוצת ילדי גן בדיוק יצאה מסיור במוזיאון, איזה כיף להם! כשאני הייתי בגילם לקחו אותנו לטיול בפרדס/רפת/שדה/לול. לא שלא היה כיף, אבל לא היה שם שוקולד. מאחורי מבנה המוזיאון נמצא בית הספר למקצועות הפטיסרי. יש שם מטבח ענק עם עמדות רבות והקיר עשוי זכוכית, כך שאפשר לעמוד בחוץ ולהתרשם מהמתרחש במטבח.
(“עוגות” סלמון, דגים ופירות ים)
בסך הכל, נראה שהמחירים בברצלונה דומים מאד לארץ, למעט מבצעי מכירה מיוחדים. את רכישות הנקניקים והשוקולד עשינו בסופרים של מקומיים וכך כדאי לעשות גם עם גבינות ויין. כשמתרחקים מעט מהמרכז הסופרים נעשים פחות תיירותיים.
(צולם ב-17:26)
במדריכים רבים חוזרת האזהרה שבין השעות 16:00-20:00 כל מוסדות האוכל סגורים כי הבשלנים הלוקאלים בסייסטה, אבל זה לא נכון, יש הרבה מקומות פתוחים, אז אל פחד.
תלוי במלון שלכם, אבל אם יש לכם אפשרות להתלבט באם לקחת ארוחת בוקר במלון או לא, אני ממליץ מאד לקחת. ארוחות הבוקר במלון שלנו (Catalonia Plaza Cataluña, לא מלון צו-צו-צו, בחלק מהחדרים אין חלון!) היו נהדרות. היה מבחר רב של סוגי נקניק, ירקות (כאמור, יקרים בברצלונה), פירות, מאפים מתוקים (ביניהם קרואסון נהדר צהוב מבפנים ועם גלייז של ריבה), יוגורטים וגבינות, גרנולה וכמה סוגי קורנפלייקס. רק בבוקר היום השני גיליתי על שולחן נפרד טוסטר מסיבי עם פרוסות לחם קסטן (הריבועים הגדולים) עם גבנ"צ ונקניק מוכנות לטוסט. דיגמתי אותם עם פרוסות עגבניה ונקניקים אחרים. אני מאד אוהב טוסטים וזה הפך את הארוחה למושלמת. אחרי הארוחה המפוארת הזאת נזקקנו במשך היום לנשנושים קטנים בלבד.
ברובע הגותי יש לא מעט פאבים איריים. ברגע של חולשה וצמא לבירה עשינו טעות ונכנסנו לאחד שהיה רע. מי הולך לפאב אירי כשיש טאפסים טובים כל כך מסביב? הגינס, אגב, הייתה נהדרת.
קונדיטוריות רבות מנקדות את ברצלונה בכלל ואת הרובע הגותי בפרט. יש בהן מוצרים יפהפיים שהם, על פי נסיוננו, בדרך כלל נראים יותר טוב ממה שהם באמת, בלי להעליב. לא רחוק מהסגרדה פמיליה, בעודנו צועדים בפיזור נפש, פתאום קונדיטוריה. נכנסנו, רכשנו, יצאנו והתיישבנו לאכול על מדרגות כנסיית שקר כלשהו. גליל השוקולד היה לא לטעמי, כמו שאומרים בגן של האינדיאנית הגדולה. והטארטלט שהיה ממולא דני וניל (מוטיב חוזר בקינוחים פה) וריבת פטל היה מעולה.
בקונדיטוריה יפהפיה אחרת קנינו טבלאות שוקולד שנראו משהו משהו, אבל היו קצת מאכזבות.
וגם הפרלינים שרכשנו במספר הזדמנויות לא היו משהו לכתוב עליו הביתה.
La Cure Gourmande
חנות ממתקים מצרפת. קנינו טופי עם דבלים (נחמד מאד), עם שוקולד (לא הרגשתי אותו), עם מרציפן (מצוין) ועם אניס (מעולה! הצמחונית אמרה שזה קצת יותר מדי אניסי בשבילה). בסך הכל זה די מתוק ולכן קשה לאכול הרבה מזה, אבל התגברנו. לטעמנו היחס בין הטופי לנותן הטעם צריך להיות הפוך. כלומר, זה צריך להיות משהו עם טופי.
Ferran 14
אטליזים בשווקים וברחובות הם תאווה לעיני הקרניבור. באחד מהם צדו עיני נקניקיות עם שוקולד ונקניקיות עם תפוחים. אם יש לכם אמצעי בישול או שאתם שוכרים דירה עם מטבח, יהיה מעניין לרכוש ולנסות. נא דווחו איך היה.
לסיום, ובלי קשר לספרד וברצלונה, הייתי רוצה לומר כמה מלים על טרקלין העסקים של דן בנתב"ג. אני אוהב להכנס לשם כדי לפוש קמעה לפני אי הנוחות של הטיסה. אפשר לשבת שם בשקט ולקרוא עתון, לשתות קפה או תה ולנשנש משהו. הפעם שמתי לב במיוחד לעוגיות המוגשות במקום. שבחתונה שלכם יגישו עוגיות כאלה! עם כל אהבתי לעוגיות עם ריבה, זה לא. ממש לא. העוגיה קשה נורא והריבה חולצת סתימות. הן מאד מזכירות את העוגיות הצה"ליות, רק שלאלה לא היה צ מלמטה (בדקתי). קרן אור קטנה אחת היתה עוגיות "כמו-עבאדי" שמישהו הצליח לחקות יפה. טעימות, אבל מצמיאות. הייתי יכול לשבת ולא לאכול שם כלום, אבל גורמים חתרניים שתלו ערימה של עוגיות מול העיניים שלי. עוגיות, תה ושדה תעופה מזכירים לי תמיד את דגלאס אדמס וזה נחמד ונותן השראה לכתוב. אם היה לי קצת זמן, יכולתי לשבת עוד ולנתח את הטיפוסים שמגיעים לשם. אולי טוב שלא היה לי זמן…
נשמע שהיה לכם טיול מעולה. כל התמונות של הוטרינות ממש מדהימות וגורמות לי להיות רעב. אין ספק שהנקניקיות עם שוקולד יכולות להיות מאוד מאוד מעניינות. זה מזכיר לי שהמון זמן לא הכנו צ'ילי con קרנה con שוקולד.
דווקא לא מזמן ניסיתי את זה על הבנות ועל אף שהן ראו אותי מכניס פנימה שוקולד הן לא אהבו. תמיד אשמח לעוד פעם, לא נמאס לי מזה.
לגבי הויטרינות, הן אכן מדהימות, אבל אני לא זוכר אף עוגה או שוקולד שטעמנו שהיו מדהימים. שלא כמו בצרפת, או אוסטריה, יש סיכוי סביר שאם זה נראה טוב, אז יש לזה טעם שמיימי.
וכל זה מסופ"ש ארוך. מה היה קורה אם הייתם מבלים שם שבוע, או חודש? מוזר מאוד לגבי הקונדיטוריות. מניסיוני באירופה מה שנראה יפה גם מאוד טעים. מוזר שדוקא בספרד זה לא כך.
נתקלתי בבלוג של קונדיטורית ישראלית שחיה בפריס שהתרשמותה מהמאפים הספרדים היתה דומה.
ב-"יש יותר מדי ציפורים", בקשר למפת הרחובות הסמוכים, כנראה התכוונת לחריוני הציפורים שמטנפים את המפה, לא?
חוץ מזה, אחלה כתבה. באמת רעיון טוב לחזור לברצלונה.
קשה לי להאמין, הן היו די נקיות. אם אני לא טועה, היה קשה מאד לקרוא אותן כי איכות ההדפסה היתה על הפרצוף.
תודה רבה, 3 החלקים של הכתבה על ברצלונה היו לעזר רב בהכנה לטיול!