הקרב על ברלין

במהלך ביקורי הרבים בברלין זכיתי לבקר במגוון מסעדות בעיר. כמו שאומרים הפולנים, לא חסר שם אוכל. בד"כ השתדלתי לאכול במסעדות המגישות אוכל גרמני, אבל הייתי גם במסעדות אסיאתיות, מקסיקאיות, איטלקיות ואפילו במסעדה אפריקאית. למען האמת אני לא זוכר שאכלתי בברלין אי פעם ויצאתי עם הרגשה רעה (כמו בפעם שנאלצתי לאכול במסעדה כשרה בפריז). הרי מספר המלצות מן הביקור האחרון.

Curry 36

המאכל הלאומי של ברלין הוא הקאריוורסט – או בעברית, נקניקיית קארי. אומרים שאת המאכל המציא קצב מקומי בסוף המאה ה-19, כאשר הודות לסחר בינ"ל תבלינים אקזוטיים כמו קארי הפכו לזמינים עבור חלק מתושבי אירופה. הקצב הכין את הנקניקיות שלו והגיש אותן עם רוטב עגבניות שתובל באבקת קארי. השאר זה היסטוריה.

קאריוורסט הוא מאכל רחוב נפוץ מאוד וזול בברלין, אם כי יש גם מספר מסעדות שמגישות את המנה. בד"כ מקבלים את המנה בצלחת קרטון מלבנית עם מנת צ'יפס ומזלג עץ או פלסטיק קטן. קארי 36 הוא אחד מאותם דוכני רחוב המציעים שורה של מאכלים מהירים גרמניים ובראשם הקאריוורסט. קארי 36 פועל משעה 9 בבוקר עד השעה 5 לפנות בוקר. אחד מיעדיו העיקריים הוא לספק ארוחה מהירה לבליינים כדי לעזור להם להתגבר על החמרמרת. הגעתי לדוכן בשעת אחה"צ ולמרבה ההפתעה לקוחות רבים עדיין עמדו לפני דלפקי השירות.

כמובן שהזמנתי מנת קאריוורסט עם צ'יפסים. ללא ספק מדובר בקאריוורסט מצויין עם רוטב עגבניות פיקנטי. למרבה ההפתעה גם הצ'יפסים היו עשויים כיאות ומתובלים יפה. הנזק: שני אירו. הרווח: ארוחה מהירה וטעימה של מעדן ברלינאי אמיתי.

http://www.curry36.de/

 

קפה Sowohl als auch

הייתי צריך לפגוש מישהי בעניין מקצועי והיא הציעה את המקום, בגלל שהוא סמוך לביתה בשכונת פרנצלאוברג האופנתית ובגלל שהיא ידעה שאני אוהב אוכל טוב. פירוש שמו של המקום הוא "בדיוק כמו…". נפגשנו בבוקר וכמובן שהזמנו ארוחת בוקר. הגברת הזמינה מוזלי שווייצרי עם פירות ויוגורט סמיך. אני הזמנתי ארוחת בוקר של זילט. זילט הוא חצי-אי בצפון גרמניה והוא ידוע בפירות הים שלו. המנה הגיעה בצורת ביצה מקושקשת עתירת חמאה עם פיסות סלמון ושרימפס קטנים של הים הצפוני. מנה נהדרת שהיה כיף לאכול עם הלחמניות הטריות שקיבלתי.

 

בית הקפה הזה ידוע בעוגות שלו ולכן הזמנתי הפוך נוסף (איטלקי כלשהו – מצוין) ופרוסה של עוגת שוקולד ואגוזים. אני חושב שתצלום העוגה מדבר עבור עצמו. איך דבר כ"כ יפה יכול להיות לא טעים?

http://www.tortenundkuchen.de/

 

בר האויסטרים של קה-דה-ווה

זהו אחד המקומות האגדיים בברלין. הבר פועל בתוך הקומה השישית המופלאה של בית הכלבו הענק והוא ממוקם כמובן ליד מחלקת הדגים ופירות הים. מלבד שמונה מנות שונות של אויסטרים, ניתן לקבל גם מנת סלמון מעושן ומנת צלופח מעושן. הבר מחזיק מבחר יפה של שמפניות צרפתיות ויינות לבנים, צרפתיים ברובם.

ברגע שמתיישב לקוח מניחים לפניו סלסלה עם שלושה סוגי לחמים מתוצרת המאפייה האיכותית של הקומה השישית. מבין מבחר האויסטרים ניסיתי שניים: צדפות גרמניות מאותו חצי-אי זילט וצרפתיות פשוטות בגודל בינוני. שתיהן היו טעימות מאוד. צוות הבאר מקצועי מאוד ותענוג לראות אותם מכינים את המנות.

במהלך הסיבוב בקומה לפני הארוחה הצלחתי למצוא ולצלם במחלקת הירקות את ירק השורש הנדיר Teltower Rübchen, אשר מזכיר מעט בטעמו ארטישוק ירושלמי.

 

גן הבירה Loretta בוואנזיי

כל מי שמגיע לרובע וואנזיי שבשולי ברלין במזג אויר טוב, מוזמן לצעוד כמאה מטרים דרומה מתחנת הרכבת ולעלות אל גן הבירה הגדול. בגן הבירה כמו בגן בירה: השירות הוא עצמי, המחירים נוחים והאוכל פשוט וטעים. עם הבירות (שעליהן כתבתי כבר) אכלתי נקניקיות לבנות עם ברעצל ועוגת שטרויזל דובדבנים. כאמור, פשוט וטעים. במקומות שבקצה הגן ישנה תצפית יפה על האגם ובמזג אויר חם במיוחד אף פורשים שם כיסאות חוף נוחים.

http://www.loretta-berlin.de/biergarten-loretta-wannsee-berlin-ausflugslokal.html

 

בית הבירה Valentin am Südstern

מסעדה בנוסח בווארי עם אווירה ברלינאית. במזג אויר טוב ישנו גן בירה יפה בחזית. הגענו ארבעה אנשים רעבים – שניים מהם בווארים – ובהחלט באנו על סיפוקנו. האוכל מותאם כמעט כולו לשתיית בירה. אכלתי שוק חזיר צלויה שהגיעה עם שני סוגי כופתאות: של תפו"א ושל לחם. שתיהן תוספות נהדרות שהסתדרו היטב עם הרוטב החום העז. חבר הזמין צלי חזיר בנוסח בווארי – מנה טעימה ומשביעה וחבר נוסף הזמין את אותו גורם מספר 1 להתקפי לב בדרום גרמניה, אובצדה. הזמנו וקיבלנו גם ברעצלים חמים ישר מן התנור. יופי של מקום.

http://valentin-kreuzberg.de/

 

 

מסעדת Jolesch ברובע קרויצברג

לכל מי שמתגעגע למאכלים בנוסח הישן והטוב ובביצוע מושלם, מומלץ לבקר ביולש – מסעדה בנוסח אוסטרי בליבו של אחד הרבעים הצבעוניים ביותר של ברלין. פגשתי חברה והתלבטנו אם ללכת ל-Markthalle האגדית או למקום אחר, והגענו בסופו של דבר ליולש בעקבות המלצה. בגלל מזג האויר הנעים ישבנו בחוץ, אבל ישנם מקומות ישיבה סולידיים באולם הפנימי, אשר מקושט בציורים ביזאריים. התפריט אינו גדול במיוחד וכולל מספר מנות אופייניות למטבח האוסטרי. גם רשימת היין מורכבת בעיקר מתוצרת אוסטרית. היות והוזמנתי החלטתי לא להשתולל והזמנתי צלי בקר מבושל, אשר הגיע כמקובל בציר בקר משובח ועם ירקות. לצדו הגישו תרד בשמנת, תפו"א צלויים, רליש תפוחים וכמובן את רוטב החזרת המסורתי. כל המרכיבים לחוד היו מעולים וביחד היתה זו חגיגה קיסרית. חברתי הזמינה מנת כופתאות כוסמין עם ירקות – מנה טעימה מאוד, רק נטולת בשר.

למנה אחרונה הזמנתי מנה שתיאורה סקרן מאוד ושהיה שונה מרוב המנות האוסטריות הטיפוסיות. קיבלנו פלטה יפה בנוסח המטבח הנורדי, ועליה עוגה מתובלת, תאנים ביין אדום, גלידת רוזמרין, גבינה כחולה עדינה ופיסות חלת דבש. מאוד נהניתי מהמנה המולטי-מדיאלית, אבל היא היתה קיצונית מדי עבור החברה שרה.

http://www.jolesch.de/

 

מסעדת Zwiwwel ברובע וילמרסדורף

בברלין יש מספר מסעדות בנוסח הישן שאני מאוד אוהב. גם למסעדה הזאת הגעתי בעקבות הזמנה של ברלינאי מבוגר וחביב בשם גרד, אשר מכיר ואוהב אוכל טוב. המסעדה פועלת באותו מקום החל משנות ה-20 של המאה ה-20, אבל כיום מפעיל אותה זוג נשוי: הוא השף והיא – אשה ממוצא תאילנדי – האחראית על האירוח. יחד עם זאת, הם הקפידו לשמור על המקום כפי שהוא היה בעבר. כדי להוכיח זאת הראו לי בעלי הבית פרסומת ישנה של המסעדה בעיתון ועיצוב המסעדה בתצלום נראה כמעט זהה. גם כאן ישבנו בחוץ, אבל מומלץ מאוד לשבת בפנים בחלל הנהדר. למרות שמוצאו של השף במדינת ברנדנבורג הצפונית, הוא מגיש מנות רבות דווקא מן המטבח השוואבי הדרומי. פירוש שם המסעדה בשוואבית הוא פשוט "בצל". לפתיחה קיבלנו מנה קטנה עם מגע של הדרום: רול של חביתיה עם מילוי ירקות. בדומה למסעדות רבות בעונת הסתיו, גם כאן היה תפריט עונתי מיוחד של פטריות שנטרל. למרות המנות המפתות בתפריט העיקרי, כמובן שבחרתי מנה עם שנטרל: פילה של דג pike עם שנטרלים ורוטב שמנת. השף עשה עבודה נהדרת עם הדג הנהדר הזה וטעמו השתלב נהדר עם הטעם האדמתי-אגוזי של השנטרל.

למנה אחרונה אכלתי מנה אהובה שנקראת Rote Grütze. זוהי מין מרקחת פירות יער שהגיעה עם גלידת וניל משובחת וקצפת. שותפי לארוחה הזמינו קרם ברולה מחלב שקדים, אשר היה מעולה. עם האוכל שתינו מספר קנקנים של יינות אדומים גרמניים נחמדים. הודות לקלילותם, הצלחתי למצוא את הדרך הביתה ואף להתעורר למחרת ללא חמרמרת. ההישג מופלא עוד יותר לאור העובדה שלסיום שתינו שתי כוסיות של ברנדי אגסים משובח. לאחר הארוחה שוחחנו ארוכות עם השף ואשתו והם העניקו לי עותק מן הכתבה הנזכרת עם הקדשה.

http://www.zwiwwel-berlin.de/joomla/index.php

 

מסעדת Babette בפוטסדאם

פוטסדאם היא עיר קטנה וציורית הצמודה לברלין, שבעבר היתה חלק ממזרח גרמניה. אחרי איחוד גרמניה היא עברה שיפוץ מסיבי שהפך אותה ליעד תיירות מרכזי. למרבה הפלא, למרות זאת למסעדות שלה יצא שם טוב. מסעדת באבט נמצאת בכיכר שבקצהו המערבי של המדרחוב המרכזי שבמרכז העיר. מה שגרם לי להיכנס אליה היה לוח עליו נכתב באמצעות גיר כי במקום מגישים 14 סוגי עוגות מתוצרת בית. כפי שכתבתי בפוסט על המבשלות, לאחר בהייה בויטרינה המרשימה התיישבתי. גם כאן היה תפריט מיוחד לכבוד עונת השנטרל והזמנתי מנה של סטייק סינטה של חזיר עם שנטרל וצ'יפס. המנה היתה פשוטה וטעימה מאוד. לקינוח הזמנתי עוגת ליקר ביצים – עוגה שטרם ראיתי כמותה. ניכר היה שהקונדיטור לא קימץ בליקר ולעוגה היה טעם אלכוהולי חזק ומעולה.

 

למסעדה אין אתר אינטרנט ולמען האמת, לא נראה לי שהיא זקוקה לאחד לאור מיקומה האסטרטגי.

 

מסיבת הגריל הגדולה בעולם

שאלה: מה חוגגים בגרמניה ב-3 באוקטובר? תשובה: את המצאת הגריל. התשובה לא נכונה, אבל זה הרושם שמתקבל כשצועדים לאורך שדרת ה-17 ביוני ביום איחוד גרמניה. לאורך כשני קילומטרים פזורים דוכני גריל רבים וביניהם דוכנים של דברים טעימים אחרים. החגיגה מתחילה בשלוש אחה"צ ומתדרדרת במהלך הערב למסיבת רחוב ענקית שנמשכת עמוק אל תוך הלילה. מומלץ להגיע מוקדם, כי בהמשך זה נהיה צפוף.

כאמור, חוץ מאינספור דוכני גריל ישנם דוכני בירה, דוכני תפו"א, קרפ, פונטשים למיניהם, מאפים, דגים מעושנים ועוד. הרחיק לכת בחור שהגיע עם מטבח שדה נגרר ומכר מרק אפונה עם נקניקיה ישר מן העוקב. שורה תחתונה, אם נקלעתם לברלין ב-3 באוקטובר ואתם רעבים, זה המקום להיות בו.

 

לסיום, הבטחתי ליובל ולכן אני צריך לקיים: תצלומים של שתי ויטרינות של עוגות שצילמתי בבתי קפה שונים. ככה בונים עוגה.