ביקור ביקב גוסטבו אנד ג'ו

במהלך חג הסוכות משפחת אשתי ואני התארחנו בצימר בצפון. החופשה כללה טיול, ארוחה "על האש" וביקור במוזיאון המכוניות בא"ת תפן, ובין לבין מצאנו את הזמן לבקר ביקב. היקב נמצא בכפר ורדים ושמו יקב גוסטבו אנד ג'ו (Gustavo & Jo Winery). היקב הוא יקב בוטיק ולכן כמה ימים לפני הביקור דיברתי עם בעל היקב לגבי אירוח הקבוצה וטעימות. ביום הביקור קיבלתי הוראות מדויקות איך להגיע לבית היקב. למרות שזהו יקב קטן, הופתעתי שאין שלט על הימצאותו בכפר.

Gustavo & Jo Winery 001

Gustavo & Jo Winery 004 בעל היקב הוא גדעון בוינג'ו. שאלנו את גדעון לגבי שם היקב, והוא סיפר שמישהו שיכור הדביק לו את השם "גוסטבו" והוא פשוט נשאר. גדעון גדל עם סב ואב שגידלו גם ענבים והכינו ממנו יין. כל הסיפור התחיל עוד ברומניה, שם נולד גדעון, הוא מספר שהתחיל לשתות כבר בגיל 4. עוד הוא מספר שבעצם כל חייו הוא מכין יין, תחילה לצריכה עצמית וגם לחברים. היקב היה כל כך קטן שהוא לא מצא מישהו שייבא לו חביות עץ אלון ליקב. בסופו של דבר, הוא מצא את עצמו עובד בתור יבואן חביות למשך כשנתיים. גדעון מספר שהקפיצה הגדולה שלו נעשתה ע"י ביקורותיו הטובות של דניאל רוגוב.

היקב מייצר כ-5000 בקבוקים בשנה. אין כרמים בבעלות היקב ולכן גדעון קונה את כל ענביו מכורמים באזור כרם בן זימרה. היקב מוציא 2 יינות, האחד קברנה סוביניון, והשני סוביניון בלאן (נתוני יין נמצאים ב"זכרונות יין"). ליקב יש 2 מיכלי תסיסה ליין הלבן, ועוד 12 חביות עץ אלון צרפתיות, שבהן מתיישן היין האדום. גם הסוביניון בלאן שוהה כמה חודשים בחביות.

Gustavo & Jo Winery 008 טוב, לעיקר… היין. התחלנו בפומה בלאן 2009 שעשוי מ-100% סוביניון בלאן. יין עם צבע זהוב וארומות של פירות טרופיים. טעמו עדין ויורד חלק מאוד בגרון. יין ממש מעולה שצריך לשתות בצעירותו. הגענו לקברנה סוביניון 2009 שעשוי מ-100% קברנה סוביניון. ליין צבע בורדו עמוק וארומות של קרם שזיפים ועץ אלון. Gustavo & Jo Winery 007 טעמו פירותי חזק עם טאנינים חזקים גם כן. גופו מלא עם סיומת אלונית ואלכוהולית חזקה. יין זה נמצא בחביות עץ אלון כ-18 חודשים, ולכן קצת קשה לשתות אותו. גדעון אומר שהוא הכין יין זה ע"מ ליישן אותו מספר שנים, והוסיף שבתנאים אופטימאליים הוא יכול להתיישן גם 10 שנים. ליין רק 13% אלכוהול. כלומר גדעון נוטה לא "ללכת אחרי העדר" ולייצר יינות עם אחוזים של 14 ומעלה. אני בעד, כל הכבוד! אני אישית הייתי רוצה לראות יותר יינות אדומים עם אחוזים נמוכים.

כדי ליהנות ממחיריהם הסבירים של היינות, צריך להגיע עד ליקב, לא תמצאו אותם בשום מקום אחר. הקברנה עולה 80 ₪ והפומה בלאן 40 ₪. אין ספק שהיין שווה כל אגורה. בנוסף גדעון הזכיר שיינותיו משווקים ע"י חברת "הכרם".

מאוד מאוד נהנינו ביקב.  כמובן שיצאנו משם עם כמה בקבוקים.  אין ספק שעוד אחזור לבקר בו.

כדאי לתאם מראש את הגעתכם בטלפון – 0507-886410.

ליקב אין אתר רשמי אבל בכל זאת מצאתי משהו.

Gustavo & Jo Winery 011

Gustavo & Jo Winery 009

אודות יובל

לבלוג זה הביוגרפיה שלי לא כל כך מעניינת כרגע אבל אני כן יספר על איך בעצם נהייתי חובב אוכל ויין (וכמובן גם הרבה דברים אחרים). את מלוא הקרדיט אני חייב בעצם לבעל הבלוג, שמו עודד. הכל התחיל ביום אביבי בצהרים בזמן הלימודים כאשר התבטל לנו שיעור ולא היה כל כך מה לעשות. עידן, אשר יככב בעוד כמה קטעים במהלך הבלוג, הציע שנעלה למשגב עם לבקר את חברינו החדש בסביבה הטבעית שלו. הריחות היו מופלאים למרות שעכשיו אני לא זוכר ממה היו, אבל כפי שאני מכיר את עודד היום זה בטוח היה לחמניות עם עגבניות מיובשות ובזיליקום או עוגיות שוקולד עם אגוזים וצימוקים. ככל מארח טוב עודד הציע לנו משהו לשתות והוא הציע לנו קפרניות. זאת הייתה קפרניה שאני עדיין לא שוכח, ועל בטן ריקה עשתה למצב רוחי נפלאות. המשכנו הלאה לעוד כמה ליקרים כאשר גם בניהם היה לימונצ'לו אלוהי שעודד עשה במו ידיו, משהו מדהים שסובב לי את הראש עוד יותר וכנראה אחד הליקרים שבדיעבד הפעיל אצלי גם כן את יצר היצירה. באיזשהו שלב גם טעמנו פורט מצוין מאוסטרליה, פורט שעד היום עודד מהלל ורוצה ממנו עוד, עקב כך שכנראה סיימתי לו את הבקבוק בשלוק אחד (הדעות בין הנוכחים עדיין שנויות במחלוקת). מלאים בבצק מעולה ואלכוהול מעולה גם כן, בכל זאת היינו חייבים לחזור וללמוד. בשארית היום נכחתי אבל לא באמת הייתי שם. קפיצה הלאה... על האש ראשון עם החבר'ה היה סטייק עין מהסופר ועוד איזה המבורגר בסגנון אמריקאי. אני חושב אחורה וחושב לעצמי על איך לא הקאתי את הג'נקפוד הזה, אני פשוט עדיין לא מאמין שהקיבה שלי עיכלה את ה"בשר" שאכלנו. לאט לאט המושג "חבר'ה" הצטמצם וככל שבילינו קצת יותר זמן ביחד הארוחות שלנו נעשו מהטובות ביותר, כלומר אין בעצם איך לטעות – בשר מעולה, אלכוהול מצוין וחברה אגדית. גם כאן עודד נכנס לתמונה בתור אחד מהמובילים של השינוי הדרסטי באיכות האוכל שבלסנו. אין ספק בעניין כאשר אני אומר שהכל למדתי מעודד. אני גם יודע שיש עוד הרבה יותר שעוד לא למדתי ממנו. במהלך הזמן כמובן שגם לי צצו כמה רעיונות טובים בקשר לכל סוג של אוכל או כל פתיחה של בקבוק יין, אבל בשביל זה כבר תצטרכו להתעמק בכתוב בבלוג. מילה אחרונה – אזהרה. כאשר אתם קוראים את הבלוג בבקשה לסדר דלי לריר שיטפטף, כי אם אתם תקומו ולא תשימו לב אתם תחליקו ותשברו ת'ראש, וחבל.
פורסם בקטגוריה ביקורת יין, יין, יקבים, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

One Response to ביקור ביקב גוסטבו אנד ג'ו

  1. מאת דני‏:

    נכון מאוד מה שכתבת לגבי אחוזי האלכוהול ויפה שהם נצמדים בינתיים לעקרון הזה.

השאר תגובה