קצח אחרת
מאת עודד ~ 6 בספטמבר, 2011. בקטגוריית: עוגה.
בתקופת הפרעות המכונה בפי כל “החופש הגדול” נסענו לראש הנקרה לנסוע ברכבל ולהזיע במערה.
הצמחונית הציעה לעצור לארוחת בוקר אצל סעיד בעכו. לא יכולתי לסרב. שנינו נגבנו חומוס חם בתאווה והאינדיאניות מצדן חיסלו לסעיד 20 קילו זיתים שהונחו על השולחן. הפעם חרגתי ממנהגי ואכלתי פחות מ-3 צלחות חומוס (אבל לא הרבה פחות). כשיצאנו מסעיד הסתובבנו בשוק הצבעוני, שאם בגלל תקופת הרמדאן, השעה או אמצעיותו של השבוע, היה כמעט ריק מאדם ונעים מאד היה לשוטט בו. בדוכן המתוקים צדה עיני תבנית שחורה משחור. זה נראה היה כמו ממתק הסולת המוכר, בסבוסה, אך בנגטיב. ביקשתי מהמוכר שיארוז לי שתי חתיכות מזה עוד לפני שביררתי ממה זה עשוי. הוא שאל בהפתעה אם אני יודע מה זה והזהיר שיש לזה טעם מאד לא שגרתי. מתברר שזו אותה עוגת הסולת, בתוספת הרבה מאד קצח טחון. כזה עוד לא טעמתי.
הריח מרתק, הצבע לא רגיל והטעם… נו, טוב, צריך להתרגל לזה.
לקריאה נוספת על קצח:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%A6%D7%97
http://www.gamnon.net/AG-NewHerbal/Herbs19-Kof/Heb-Kof-Spices-BlackCumin.htm
6 בספטמבר, 2011 בשעה 21:50
נראה גותי להפליא! אהבתי : )
6 בספטמבר, 2011 בשעה 22:47
גם אני זכיתי לטעום. המראה אכן שונה אבל לי הוא דווקא הזכיר עוגת שוקולד כהה. הטעם היה רב טעמים. בהתחלה קצת "חולי" אבל כשגלגלתי את הביס בפה הקצח נמס לאט לאט תוך השארת רמז של מתיקות. היה מעניין כניסוי. לא הייתי חוזרת על החוויה.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 0:09
לטחון קצח, אף פעם לא חשבתי על זה.
קצח זה טעים, יש טעם לטחון?
7 בספטמבר, 2011 בשעה 8:52
כמו במקרים רבים אחרים, זה עניין של טעם. יש הרבה אנשים שלא אוהבים אותו. יש גם הרבה אנשים שחושבים שזה שומשום שחור. בארץ הוא מוכר בעיקר כתבלין שמוסיפים לסלט (בצורתו השלמה) או כקישוט על מאפים שונים, אך ניתן להשיגו גם טחון, אפשר בקלות לטחון אותו ואפילו רכשתי פעם מסה טחונה שלו שמתאימה להכנת טחינה. זה היה חומר קשה…
7 בספטמבר, 2011 בשעה 12:47
איזה פוסט קצרצר.
אני חושבת שצריך להוסיף קצח ליותר דברים.
לי זה ממש טעים.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 19:28
יצירה מעניינת מאוד. אתה יכול לתאר יותר בפירוט את הטעם? טעמתי קצח רק על מאפים ואני לא מצליח להזכר בטעמו.
7 בספטמבר, 2011 בשעה 19:49
בעוגה עצמה יש הרבה סוכר, אז המתיקות מורגשת לאורך כל הביס. הקצח מאד ריחני, אבל לא ריחני לכיוון הפרחים אלא לכיוון התבלינים החזקים. זה קצת כמו ללעוס פולי קפה שרופים. הטעם הראשון הוא מר מאד ולאט לאט הוא מתאזן עם המתוק של העוגה. בביס השלישי הלשון מתרגלת והמרירות כבר לא מפריעה. נשאר רק מרקם מחוספס קל.
12 בספטמבר, 2011 בשעה 23:41
אני מאוד אוהב קצח. זה מצויין על לחמניות טריות עם עוד כמה תוספות, לדוגמא שומשום או מלח גס.