כדורי שוקולד

לאחר הכתבה היפה של עודד על הנקניקיות והתגובות, טעים לא טעים, רעל לא רעל, השקעה לא השקעה, נזכרתי במתכון שהוא יחסית לא השקעה, רק צריך שיהיו ביסקוויטים בבית. זהו מתכון מתוך שיעור כלכלת בית בבית הספר, שהיה לי לפני 15 שנה.

 chokladbolls

(50 כדורי שוקולד ליום-הולדת 50 ועוד אחד ענק לשנה הבאה)

 

 כדורי  שוקולד (25-30 כדורים)

מצרכים

200 גרם ביסקוויטים

6 כפות מים

10 כפות סוכר

4 כפות קקאו

1 כף נס-קפה

100 גרם חמאה (במקור מרגרינה)

3-5 כפות קוקוס טחון (אני עושה בלי)

 

אופן ההכנה

מפוררים את הביסקוויטים ושמים בקערה

בסיר קטן ממיסים מים, סוכר, קקאו ונס-קפה תוך בחישה מתמדת.

מורידים מהאש, מוסיפים חמאה ומערבבים עד שתימס.

את הקרם מוסיפים אל הביסקוויטים ומערבבים.

בעזרת ידיים רטובות עושים כדורים ומגלגלים בקוקוס טחון.

  

 קצת סיפורים סביב המתכון הזה:

המתכון הזה והקלסר שהוא נמצא בתוכו מלווים אותי מגיל 14. בחטיבה היתה לנו חצי שנה של שיעורי "כלכלת בית" (וחצי שנה שניה שיעורי "מלאכה"), שם בעצם די יצא לי לראשונה ללמוד להכין כל מיני מאכלים (קר, חם, מטוגן, אפוי, מנה ראשונה, עיקרית, קינוח וכו'). שמרתי את הקלסר הזה כי ככה אני. שמרתי הרבה קלסרים ומחברות של לימודים מכל השנים, אבל זה ספציפית הביא לי תועלת מפני שיצא לי להכין מדי פעם מתכונים משם. פעם הייתי מכינה מתכונים רק משם כי מה שטוב במתכונים שהמורה נתנה לנו זה שהם היו מאוד מפורטים ומסבירים בדיוק מה לעשות, וגם בד"כ אלו חומרים שנמצאים בבית ולא משהו שצריך לקנות במיוחד.

ואם לחזור לכדורי השוקולד, אז דבר ראשון, הם מאוד טעימים, בעיקר בלי הקפה בפנים ובלי קוקוס. ודבר שני, בסיום חצי השנה היה לנו מבחן מעשי, בו כל אחד היה צריך לבחור לעשות איזה מתכון ולעשות את זה כמו שצריך – לנקות קודם את השיש, להכין מסודר ולהגיש אסתטי. כשחושבים על זה היום, זה ממש כמו מבחני מסטר שף לרמה הכי נמוכה של בשלנים – יש מתחרים ויש את הטועמת.

אני בחרתי לעשות את כדורי השוקולד – גם קל וגם טעים. אם אני חושבת על מה שהחברות שלי עשו, אז בזמנו רוטב לפסטה (כמובן שקראו לזה אטריות) נראה לי בזמנו דבר מסובך לעשות וסלט היה נראה לי דבר מיותר לעשות.

בקיצור, הכנתי כדורי שוקולד והכל היה מסודר יפה במנג'טים. היינו צריכים לשים את המנות הקרות במקרר כדי לחכות לכולם או משהו כזה. ואז הייתה ילדה אחת שפתחה את המקרר לשים את האוכל שלה ואיכשהו הפילה את המגש (מזכוכית) עליו היו כל כדורי השוקולד שלי. מיותר לציין שאי אפשר היה לאכול את זה כי זה היה על הרצפה ועם שברים של זכוכית. זה היה מאוד מבאס כי, ראשית, נראה לי שזה יצא טעים וזה היה אמור להיות הקינוח ושנית, איך המורה תיתן לי ציון סיום סמסטר? אז מה המורה עשתה? החליטה לתת לי 90 או 95, אני כבר לא זוכרת. למה לא 100? לא יודעת.

ועוד קצת על המורה הזו – היא כל פעם הייתה אומרת לנו במהלך השיעורים לא לשים הרבה מלח. בזמנו מישהי עשתה למבחן מתכון שהיא הביאה מהבית. משהו מיוחד שלא כל כך הכירו בזמנו – פטוצ'יני אלפרדו. חלק מהקטע שלנו תמיד היה לשים המון מלח כשהיא לא רואה, ואז לצחוק כשהיא באה לטעום ואומרת שזה טעים. אז בקיצור גם באוכל הזה היה הרבה הרבה מלח והוא היה ממש טעים והמורה פשוט לקחה לתלמידה את כל האוכל בכדי לאכול! סיר שלם!

ועוד משהו לסיום – היא לקחה את המחברות לבדיקה, ורשמה לי "מחברתך אינה מסודרת". אז קודם כל, זה קלסר! וחוץ מזה עד היום אני רואה את הקלסר הזה והוא מה-זה מסודר. בלי קשר, בספר המחזור כתבו לי שמחברתי מסודרת. כמובן שכתבו את זה אנשים שלא ממש חברים שלי ואין להם מושג, אבל שיחליטו – מסודרת או לא? למי אכפת, היום הכל במחשב.

not a book1

פורסם בקטגוריה ילדים, כתבת אורח, נוסטלגיה, קינוחים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

6 תגובות בנושא כדורי שוקולד

  1. מאת חנה (ג)‏:

    א.)כמי שזכתה לזר כדורי השוקולד (יומולדת 50 ….), אעיד כי עד היום יש מי שדורש(!) את הכדורים האלה בגעגועים. (ובייחוד זה שזלל את הכדור הענק).
    ב.)אין כמן שילוב של ביסקויטים ושוקולד – זה תמיד עובד.
    ג.)אין כמו מאיה (אני אובייקטיבית…)
    ד.)עם מורים כאלה – מי צריך בית ספר!!!

  2. מאת אביטל‏:

    מאיל'ה תמיד כיף לקרוא את מה שאת כותבת, מבחינתי את תמיד תהיי מסודרת:-) וכיף לקבל מתכון לכדורי שוקולד כי בעוונותיי ובבישולי מעולם לא היה לי מתכון ממש שווה לזה…

  3. מאת מאיה‏:

    הי,

    אני לא יודעת אם המתכון ממש שווה, בכל אופן לי זה טעים.
    את מבשלת ומכינה כל כך הרבה דברים טעימים ופי אלף יותר מסובכים שזה ממש בסדר שלא יצא לך לקבל מתכון כזה של כדורי שוקולד…

  4. מאת חנה‏:

    ואם כבר מצרכים שיש בבית, סבתא דינה היתה משתמשת במקום בפרורי קוקוס לציפוי, בפרורי ביסקויטים, אותם אלה שמככבים בתוך הכדורים. המראה יפה והטעם נהדר.

  5. מאת אהרון‏:

    כל הכבוד לבת המסורה

    זה בטח גם טעים, איך לא.

    ולגבי החמורה, היא בטח התכוונה ל- הינה אבל יצא לה "אינה"

  6. מאת מאיה‏:

    אולי… האמת שדווקא זה אפילו קצת שימח אותי שזה מה שהיא רשמה, שלא תהיה לי תדמית לגמרי חנונית 🙂 חוצמזה שייתכן שהיא החשיבה את הכתב שלי בתור משהו לא מסודר. בכל אופן זה היה מזמן ולא משנה, רק בגלל שאני משתמשת בקלסר הזה יוצא לראות את זה.

השאר תגובה