אדם בתוך עצמו עוגה

חם נורא בחוץ. חםםם! חמחם. מה זה חם… צלזיוס! פשוט חום גמזים. הדלקתי את המזגן, פתחתי בקבוק בירה וברקע שלום חנוך שר ביחד עם הקהל את "אדם בתוך עצמו". "4 תחנות" – איזו רכישה מוצלחת. אני ממליץ בחום. חום פנתרים! גם על שפת הים חם. ולח. לח ביותר. אבל לפחות בים יש ים. בירה, ים ומדוזות גם. זה מה שיש עכשיו ועם זה ננצח. זה סיפור על ים ועוגה עם מוסך הַרְגֶל.

 IMG_9881

בבוקר לח בשנת תשכ"ג (יוני 1963) בחוף שרתון הישן (מציצים) בתל אביב, יהודה, גיבור סיפורנו בן ה-16, מבלה על שפת הים במשחק מטקות, כהרגלו בחלק ניכר מימות שנת הלימודים. אמנם נהוג היה באותם זמנים להתפלח מבית הספר וללכת ליומית בקולנוע מרכז/תמר/זמיר/דן, אך היה זה אמש חם ולח במיוחד ולכן הים היה פתרון רטוב יותר. מאוחר יותר יטען הנ"ל בגאווה שיש לו בגרות ים-תיכונית…

וכמאמר הפתגם הידוע, צריך שניים למטקות, יהודה וחברו ממטקים ביניהם עד שמתחיל השעמום לטפס במעלה גבם. ומה עושים במקרה כזה? מקפיצים את המטקות על פני הים, כמו שמקפיצים אבנים. המטקה עפה על המים וחוזרת עם הגלים. יפה. באחת הפעמים המטקה של יהודה עפה ללא שוב והוא החליט להכנס למים על מנת להשיבה.

אלא מאי, חלק זה של החוף בו שיחקו היה אסור לרחצה מכיוון שהיו בו סלעים רבים, כך שאי אפשר היה לשחות אל המטקה. יהודה מקפץ מסלע לסלע, רודף אחרי המטקה שהחלה להסחף הרחק מהחוף. הסלעים נגמרים והנער מתחיל לשחות, עד שהוא מגיע ותופס את הסוררת. הוא מסתובב כדי לחזור, אך שוד ושבר, החוף רחוק מאד. הוא מתחיל לשחות לאט, אבל הגלים מחזירים אותו לאחור. The sea was angry that day, my friends… הוא קרוב מאד לאפיסת כוחות ומצליח לנופף במטקה. חברו שנשאר על החוף מבחין בו מיד ועושה מה שכל חבר טוב ובעל תושיה היה עושה במקרה כזה, מנופף לו בחזרה. בשלב הזה יהודה כבר מתחיל להתעייף מאד ומתקשה להחזיק את הראש מעל המים ואת המים מחוץ לפה. הדבר הבא שהוא זוכר הוא את עצמו שרוע על החוף ומעליו המציל נותן לו סטירות לחי, שיתעורר.

IMG_6406

גרסת המציל: מסתבר שהמציל ראה את המטקה המנופפת לעזרה ובניגוד לחבר, הבין מיד שהבחור במצוקה. בגלל הסלעים הרבים אי אפשר היה להגיע עם חסקה, לכן הוא לוקח אתו אָבּוּב (פנימית של משאית), מתחיל לקפץ על הסלעים ובדרך נשרט מהם עד זוב דם. הוא מגיע אל יהודה, זורק אותו על האבוב וגורר אותו בחזרה אל החוף, שם הוא מנשים אותו וסוטר לו על מנת שיחזור להכרה.

אזרחים מודאגים ניסו לחייג למד”א מהסלולרי, אך ללא הועיל, טלפונים ניידים טרם הומצאו ב-63'. לכן הם רצו למלון שרתון הסמוך כדי להזעיק אמבולנס מהטלפון היחיד שבמטבח המלון. וכך בשעה טובה, הנער שעלה מן המצולות הועבר לאיכילוב. מבית החולים זימנו את הוריו ורק אז הבין אביו שהאמבולנס שהזמין כמה שעות קודם לכן מהטלפון במטבח המלון אותו הוא מנהל, היה עבור בנו שהבריז מבית הספר.

אמו של התכשיט, שהתפרנסה מאפיית עוגות ועוגיות לבתי קפה ומסעדות בעיר, אפתה במיוחד עוגה חגיגית מצופה קרם, עליה כתבה "תודה למצילים", ונסעה באוטובוס אל חוף הים כדי להעניקה למציל רב התושיה. המציל שמח מאד והתרגש בלב, אך מה לעשות, עוגת קרם בימי הקיץ הלוהטים של תל אביב לא נשארת עוגת קרם לאורך זמן רב ועד מהרה הפכה העוגה למשקה קרם. טעים, אבל נוזלי.

ומהו הלקח, תלמידות ותלמידים? מי שמבריז מבית הספר, מוטב לו שיאכל על חוף הים עוגת לֵקַח (טורט) ללא קרם, או חטיף גרנולה, לבחירתו.

 

חטיף גרנולה, לבחירתו

IMG_6230

אמל"ח

2 כוסות פתיתי שיבולת שועל שלמים

2 כוסות שיבולת שועל טחונה

½ כוס קמח לבן

½ כוס קמח מלא

1 כוס סוכר חום/דמררה

½2 כוסות פירות מיובשים, קצוצים

 

לדבק:

400 גרם חמאה

4 כפות דבש

1 כפית אבקת סודה לשתיה

 

אפשר להסתדר רק עם שיבולת שועל או רק עם קוואקר, אבל אני מוצא שהשילוב מוצלח מאד.

פירות מיובשים קצוצים חיוניים לטעמי הם צימוקים ופפאיה. יש פפאיה ללא תוספת סוכר ובכלל, יש כיום הרבה פירות יבשים שעושים אותם אורגנים או עם הרבה פחות סוכר וגופרית שמייפים אותם. ייבוש פירות ללא גופרית גורם להם להראות אפעס פחות טעימים, או פחות מושכים, אבל דווקא בשל כך הטעם שלהם אמיתי יותר וטעים יותר. אני אוהב להוסיף גם חמוציות, קוקוס ואננס.

לגבי חמאה, ניסיתי לשים פחות חמאה, ניסיתי להחליף את החמאה בשמנ”ז, ניסיתי להחליף רק חלק מהחמאה בשמנ”ז, התוצאות לא היו משביעות רצון. קצת פחות חמאה מכמה שכתוב והחטיף מתפורר. הוא יהיה גרנולה נחמדה מאד, אבל לא גרנולה בר.

והקמח, כמובן שעם קמח לבן זה ייצא טעים יותר, אבל בשביל להרגיש טוב יותר עם עצמך עם כל הדבש והסוכר שבפירות, אני משתמש גם במלא.

 

תו"ל

IMG_6162

מערבבים את כל היבשים בקערה גדולה.

בסיר קטן ממיסים ביחד את הדבש והחמאה ובסוף מוסיפים את אבקת הסודה ומערבבים היטב. זהירות – תוסס!

יוצקים את תכולת הסיר בזהירות אל הקערה ומערבבים היטב.

 

IMG_6166

בתוך תבנית אפיה גדולה מרופדת בנייר אפיה משטחים את התערובת מהקערה ומהדקים.

אופים כ-10 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מ"צ.

IMG_6170

מוציאים מהתנור ובעזרת סכין קהה מסמנים מקביליות (לא מעויינים. תודה לנטע). ניסיתי בעבר ריבועים, זה יוצא פחות טעים. מחזירים לתנור לעוד כ-20 דקות, תלוי בתנור שלכם. תנו לתערובת להשתזף, אבל אל תשרפו אותה.

IMG_6172

 

מצננים ומתאפקים שלא לחסל הכל מיד. החטיפים האלו נשמרים טעימים לאורך זמן רב בצנצנת זכוכית.

 IMG_6233

 

אז מה היה לנו שם?

חטיף גרנולה

אמל"ח

2 כוסות פתיתי שיבולת שועל שלמים

2 כוסות שיבולת שועל טחונה

½ כוס קמח לבן

½ כוס קמח מלא

1 כוס סוכר חום/דמררה

½2 כוסות פירות מיובשים, קצוצים

 

לדבק:

400 גרם חמאה

4 כפות דבש

1 כפית אבקת סודה לשתיה

 

תו”ל

מערבבים את כל היבשים בקערה גדולה.

בסיר קטן ממיסים ביחד את הדבש והחמאה ובסוף מוסיפים את אבקת הסודה ומערבבים היטב. זהירות – תוסס!

יוצקים את תכולת הסיר בזהירות אל הקערה ומערבבים היטב.

בתוך תבנית אפיה גדולה מרופדת בנייר אפיה משטחים את התערובת מהקערה ומהדקים.

אופים כ-10 דקות בתנור שחומם מראש ל-180 מ"צ.

מוציאים מהתנור ובעזרת סכין קהה מסמנים מקביליות ומחזירים לתנור לעוד כ-20 דקות, תלוי בתנור שלכם. תנו לתערובת להשתזף, אבל אל תשרפו אותה.

מצננים ומתאפקים שלא לחסל הכל מיד. החטיפים האלו נשמרים טעימים לאורך זמן רב בצנצנת זכוכית.

פורסם בקטגוריה אותי זה מצחיק, עוגה, עוגיות, עם התגים . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות בנושא אדם בתוך עצמו עוגה

  1. מאת דני‏:

    אני רק שאלה: היכן אתה קונה שיבולת שועל וקוואקר (נשמע קצת כמו קקער)?

  2. מאת עודד‏:

    שאלה טובה. בעקרון יש בכל סופר באזור הקמח או באזור האורגני. מחיר מומלץ ל-500 גרם – 8-10 ש"ח. מה שחשוב לשים לב, זה לא לקנות לעולם בתפזורת (במשקל). זה מגיע בתוספת ביצי עש והן תמיד בוקעות כמה ימים אחרי הקניה וכל השקית מתמלאת בקורים ופרפרים. פיכס.

  3. מאת עודד‏:

    שימו לב ששכחתי להוסיף במרכיבים את הקמח (1 כוס). אם מישהו הספיק לנסות את זה ככה, אשמח לשמוע מה יצא.

  4. מאת יובל‏:

    היסטוריה מצחיקה, אחלה פוסט. כמו גם בכמה דברים אחרים, אני מעדיף שאתה תמשיך להכין, ואני אמשיך לאכול. כרגיל כשאני ניגש לצנצנת יש משהו טעים ומעולה בפנים.

  5. מאת מיכל‏:

    איזה סיפור מעולה! אני לא מאמינה שזו הפעם הראשונה שאני שומעת אותו, אפטר אול דיז יירז… : )
    עוד סיפורים!

  6. מאת נטע‏:

    תיקון קל עודד – מדובר במקבילית ולא במעויין. אבקש לדייק בפרטים בפעם הבאה על מנת שלא לבלבל את הקוראים!

  7. מאת מאיה‏:

    לכל התל אביבים של פעם אותם הסיפורים, נשמע שהיה נחמד פעם 🙂
    הייתי מעדיפה לאכול גלידה…

  8. מאת איש המערות‏:

    כל הכבוד עודד על הכתיבה היפה ועל הסיפור המגניב –

השאר תגובה